בוקר טוב לכולם

[מלאכית בקריז האחת]

../images/Emo140.gifבוקר טוב לכולם

היתה לי שיחה קשה אתמול עם הפסיכולוגית והגענו למסקנה שהיתה די ברורה לפי כן שאני חייבת לקבל טיפול תרופתי. אני מוכנה מסכימה ורוצה!!! הבעיה שלי שביטלתי את התור לפסיכיאטר שלוש פעמים ובפעם הרביעית אפילו לא טרחתי להתקשר, הפסיכיאטר דרך קופת חולים, יש למישהו לתת לי הצעה אולי אוכל לפנות לאחד אחר (לא פרטי כי זה ממש יקר ואני לא אצליח לעמוד בזה). הבת שלי עולה מחר לכיתה א' ואני כל כך מתרגשת ולחוצה, אני כל כך מפחדת בשבילה שמישהו יעליב אותה, שהיא לא תצליח להתמודד הייתי מוכנה להיות שם כמו חומת מגן בשבילה, אני כל כך רוצה להיות אחרת, יותר רגועה פחות כועסת ועצבנית כאילו שכל העולם אשם במה שיש לי, אני לא רוצה שילדיי יזכרו אותי בתור אמא עצבנית וצעקנית, אני לא רוצה לגרום לילדים פחדים בגללי, אתמול בלילה לפני שהיא הלכה לישון היא אמרה לי:"אמא אני רוצה שתדעי שאת האמא הכי טובה בעולם ואני כל כך אוהבת אותך" אני רוצה להשתנות!!!!! בוזי, נוצה מלאכיות קטנות תודה רבה רבה לכן שהייתן שם בשבילי, אני מקווה שמתי שהוא המזל יפול בחלקי ואוכל לראות אתכן בכלל לקיים כאן איזה מפגש פורום ולפגוש את כולם. ולך גילה, לפעמים אני רואה שאת מגיבה בשעות לא שיגרתיות מה שמדהים בעיני ואני שואלת תגידי מתי את ישנה? שיהיה לכולם בוקר טוב, רגוע, שקט, שלוו ויום נפלא

 

[בוזיקית]

מלאכית יקרה שלנו!

אהיה איתך בליבי מחר בכתה א! כנסי וספרי איך היה! כל הזמן דעי לך שאני חושבת עליך! ואיזו ילדה מקסימה ומתוקה יש לך! אני בטוחה שכשהילדים שלך יגדלו הם יזכרו אותך כאמא רגישה מאד, אוהבת ומגוננת, שעושה הכל כדי להבטיח להם מציאות נעימה ובטוחה! אני בטוחה שבבוא היום כשהילדים שלך בעצמם יביאו ילדים בעולם הם יתנו אותך כדוגמא לחינוך עם המון אהבה! אני בטוחה שלמרות כל המגבלות זה כיף להיות ילד שלך! מחר תתמלאי גאוה ונחת, ותראי שהיא תהיה בסדר! ובקשר לפסיכיאטר את יכולה לקבוע תור חדש או אם זה דחוף לפנות לחדר מיון! תמיד יש פתרון, חמודה. שיהיה לך רק טוב! אוהבת, בוזי

 

[חוזליתה]

בוקר טוב../images/Emo13.gif

קראתי את מה שכתבת לגבי ההורות, הפחדים והחששות שלך ועד כמה היית רוצה להיות כמו חומת מגן לילדה שלך. נראה לי שבאיזה שהוא מקום זה קצת טבעי. אף אחד לא מלמד איך להיות הורה ואין נכון או לא נכון בצעדים שאת בוחרת לעשות בחינוך שלך (את זה את בטח כבר יודעת). אני גדלתי עם אמא מאוד לחוצה, עצבנית, צעקנית,דואגת, פחדה שיקרה לנו משהו, שמישהו יעליב או ירביץ (את יודעת איך זה ילדים). אז, כילדה, זה מאוד הפריע לי לא הבנתי מה היא רוצה. בגיל יותר מאוחר שהבנתי מאיפה זה נובע, חשבתי שאם היא רק הייתה באה ומדברת איתי בצורה בוגרת,גם בגיל 5, ובמקום לצעוק או להגיד את משפטי ה "אל...." הייתה מסבירה לי מאיפה הדברים שלה נובעים ולמה, הייתי מבינה אותה, הייתי מבינה את החששות שלה, לא הייתי מתרחקת ממנה, היום הייתי יכולה לשבת איתה על כוס קפה ולספר לה מה עובר עלי. אני אישית חושבת שכדאי לך לשתף את הבת שלך, את יודעת,לעשות שיחת אמא בת, שבה את משתפת אותה לגבי החששות מכתה א' והיא משתפת אותך לגבי החששות שלה מכתה א'. נראה לי שגם הבת שלך תרגיש יותר טוב אחרי שיחה כזאת, שהיא תפרוק את מה שיושב לה על הלב ותדע שיש לפחות בן אדם אחד שמבין אותה, וזו אמא שלה. אני ממש לא יודעת מה האינטרקציה אצלך בבית אבל אם הבת של אומרת לך את המשפט "אמא אני רוצה שתדעי שאת האמא הכי טובה בעולם ואני כל כך אוהבת אותך" - אז בטוח שמשהו את עושה נכון. הרבה בהצלחה יום טוב, רגוע ושקט

 

[thesurvivor]

לחדש את התור

לדעתי את חייבת לחדש את התור עם הפסיכיאטר . את זקוקה לטיפול תרופתי עם כך חושבת הפסיכולוג.