גם אני חדשה כאן

Curious

New member
../images/Emo140.gifגם אני חדשה כאן../images/Emo24.gif

יש לי כמה שאלות שמטרידות אותי: האם התעללות מינית בתקופת הילדות המוקדמת (גילוי עריות) מובילה בהכרח לנטייה מוגברת להרס עצמי ואף להתאבדות? האם ניתן וכיצד ניתן, לעצור או להאט את התהליך: למנוע מאדם לפגוע בעצמו ע"י הרס עצמי, "לרפא" את נטייתו האבדנית לאחר ההתעללות (בחיים בוגרים יותר) ופשוט לעזור לו לאהוב את עצמו כפי שהוא? אני מודעת לכך שאלו הן שאלות נכבדות, ולא לכולן ואולי לאף אחת מהן, אין תשובה מוחלטת וחד משמעית. ואם זאת, כל תגובה תתקבל, בייחוד מקצועית ומעשית. תודה רבה, סקרנית
 
תשובות

הי סקרנית, אני גם סקרנית לשאול אותך למה את שואלת
שום דבר שקורה לאדם לא מוביל בהכרח לשום דבר אחר, חוץ מאולי כמה פעולות שהתוצאה שלהן בטוחה. אך רוב הדברים שאנחנו בני האדם עוברים, יוצרים השלכות שונות במידה זו או אחרת אצל כל אחד, תלוי באישיות, תלוי במה בדיוק אותו אדם עבר, תלוי מי היו האנשים בחייו, מה הכוחות שלו וכו'. בקיצור, שום דבר לא בטוח ולא בהכרח. למנוע מאדם להרוס את עצמו - נראה לי שזה יומרני. את יכולה להיות לצד האדם הזה, להראות לו שאכפת לך, שאת אוהבת אותו ולקוות לטוב.
 

Curious

New member
אני מבינה

מאוד מבינה וזה בדיוק מה שעשיתי. אך לצערי האדם הזה בחר במוות. אני משערת שהשבתי לסקרנותך.
 
צר לי לשמוע

אבל זו בחירה שלו. לפעמים לא ניתן לגרום למישהו לשנות את התנהגותו, מוות הוא רק אחת האופציות אם בכלל אפשר להתייחס אליו כאופצייה, כי זו לא ממש התמודדות. אבל מה שעברת הוא מאוד קשה, אני מניחה. את מוזמנת לדבר על זה אם את רוצה.
 

Curious

New member
תודה רבה על התמיכה.

אך אני את שלב ה"לספר את הסיפור" כבר עברתי. לא רוצה לשוב לשם יותר. אני בשלב של הסקת מסקנות, הפקת לקחים, לימוד אל תוך חיי, התמודדות ומקום של להמשיך בחיי. מכאן נבעו שאלותיי... . פורום מקסים, להבדיל מפורום נפגעות תקיפה מינית, שבו פשוט מחקו את שאלותיי, וכל זאת במסגרת הדיון המעמיק בדבר הדחקה והתמודדות. חן חן על היוזמה המופלאה והנחוצה כל כך (לצערי).
 
בהצלחה, זה תהליך לא פשוט

כשאת מסיקה את המסקנות, אולי תרצי להתחשב בשני דברים שבעיני נראים משמעותיים - בני אדם שונים זה מזה - מה שקרה עם אותו בחור לא בהכרח יקרה עם מישהו אחר אפילו אם הוא עבר גילוי עריות. מה טוב בשבילך - כשאת נמצאת בקשר עם אדם, מותר גם לך לבקש דברים שיעזרו לך להרגיש בטוחה בתוך הקשר הזה. הידיעה שהשותף שלך לקשר עושה למען עצמו, היא לדעתי חלק מזה. בהצלחה בדרך שאת עוברת, תתחזקי לך.
 
סקרנית יקרה

עונה לך מהמקום של הנפגעת. יש נקודה בחיים שכל אדם עושה את הבחירה של כבוגר,ומהנקודה הזו לא ניתן להסתתר מאחורי הקשיים שחווית בילדות. יום יום נלחמת ברצון למות ולהפסיק את הכאב של אז (שלפני יותר מ - 30 שנים). בסופו של דבר איש אינו אחראי על חיי כיום. אני זו שבוחרת אם להיות אדם פוגע או לא, אם להיות שוב קורבן או לא ואם לחיות או לא. לחשוב שאת יכולה לשנות את הבחירה של אדם בוגר אחר לגבי חייו, זו לקיחת אחריות כבדה מדי וגם לא הגיונית. את יכולה להיות שם עבורו בבחירות שלו אבל הבחירה שלו ורק שלו. צר לי שאבדת אדם קרוב, צר לי שהבחירה שלו הייתה להכנע, אבל האחריות לא שלך. סקרנית יקרה, מאחלת לך להיות מוקפת בחברים קרובים ואהובים שרוצים לחיות ונלחמים למען החיים. ר'
 

שקטה1

New member
סקרנית יקרה

צר לי שעברת חוויה קשה כזו של אובדן אדם יקר. יודעת כמה זה כואב. אני מקוה שתהיי שלמה עם עצמך. לכל אדם יש את הזכות והחובה לבחור מה לעשות עם חייו מוות הוא אפעם לא פיתרון, אפילו כשהמצוקה היא בלתי נסבלת. אפשר לנסות לעזור לאדם במצוקה אבל אם הוא לא מוכן לקבל את עזרה המוצעת לו, ובוחר במוות במקום בחיים, אי אפשר לעזור לו בזה. זו דעתי. מאחלת לך שתתאוששי ושיהיו לך קשרים חדשים שיהיו לך טובים
, שקטה
 
היי ס'קרנית

רק שתדעי שהבעיה בפורום של נפגעי נפגעות תקיפה מינית היא ששם מנסים להתמודד עם מה שקרה להם וכנראה שהשאלות ששאלת החזירה אותם אחורה ואולי אפילו היית צריכה לכתוב טריגר
 

Curious

New member
תודה רבה לכולכן על הכל...../images/Emo163.gif

ובעיקר על ההבנה.
 
למעלה