היי ערב טוב,איך היה לכם?....

[זריחה 2]

../images/Emo140.gifהיי ערב טוב,איך היה לכם?....

שיגרה זה טוב?...שיגרה זה מעולה..עבורם. הגעתי למסקנה שאפילו אווירת החג מטלטלת אותה במקצת.. במקצת,זה אומר,להסתגר בחדר ולהשתדל להיות עם עצמה,כמה שיותר,...שלושה ימים. בעדינות היא הסבירה שהיא לא רעבה,לא רצתה לשבת ליד שולחן הסדר, והיום,כשהערתי אותה כדי להציע לה ליסוע מעט לטייל,היא הסכימה בשמחה, 5 דקות אחר כך העדיפה לחזור לחדרה, שוב למיטה,שוב בוהה... מחר אחזיר הביתה את סבתה,מחר כל אחד לדרכו,לעבודה.. ואז אולי.... כשהיא תרגיש שהיא לבד,היא תצא מהחדר,תשחק בחצר עם הכלבה,תלטף אותה,תוציא אותה לטיול קצר,תשב בסלון,תזפזפ ערוצים בטלוויזיה,תחייך יותר,ותיפתח...מחדש. שיגרה עבורם,מחזקת ויציבה. ומה איתכם?,איך היה אצלכם?.....

 

[בשבושונית]

וואו כמה את צודקת זריחה

מטלטלת זה מילה טובה מטריפה אותם היתי אומרת אצלי הטירוף חגג מיתחילת החג ועד אתמול בלילה שנאלצתי להחזיר אותו במקום היום כול פעם אני אומרת שאנילא יביא אותו לכול כך הרבה ימים למה אני צריה להיות הטובה מיכולם ולא כמו כולם לקחת בבוקר של ערב החג ולהחזיר בלילה או מקסימום למחרת בבוקר וכול פעם אני חוזרת על אותה טעות כמו מטומטמת ומביאה אותו יום וחצי או יומים לפני החג את אותה שטותאני עושה שאני מביאה את תומר לסופי שבוע במקום לקחת ביום שישי אחרי הצהרים אני מביאה אותו מיום חמישי ליבי איתך מתוקה מבינה אותך ומרגישה מה את מרגישה

 

[זריחה 2]

את לא מטומטמת בשבושונית..

את בסך הכל..א מ א .. אוהבת.. חוששת.. דואגת מקווה.. מייחלת.. וחומלת, ומי אם לא אנחנו האמהות? אותה טעות היא כל כך מובנת וברורה,אבל נסי פעם אחת,אחר כך אולי יהיה יותר קל,חשבתי עלייך בחג,קיוויתי עבורכם, עכשיו,רגוע,עכשיו שקט.

 

[יש פתח לתקוה]

הגעתי למסקנה ש...

הוא צריך להשקיע כ"כ הרבה אנרגיות כדי לשרוד את עצמו, שאין לו מקום וזמן להשקיע אנרגיות כדי לשרוד את הזוגיות.

אמנם הוא רוצה שנדבר ונתפייס, אבל אחרי 1/2 שעה של רוגע והתחלת פיוס, אנו שוב מגיעים לריבים וויכוחים. אני כבר מותשת וחסרת כוחות, אנרגיות ורצון לבנות איתו משהו. סתם, דוגמא מהיום: יצאנו לקנות אופניים לילד, חזרנו מאד מאוחר (ובלי אופניים, שתי חנויות שבדקנו היו סגורות) בדרך הוא נעלם לי לחצי שעה, הלך עם אחד הילדים להתפנות בשירותים ושכחו לחזור. חזרתי לבד. התחלתי להכין ארוחת ערב. הוא הגיע, עייף ויגע, לא הציע שום עזרה (כזכור: שעת ערב מאוחרת. ילדים קטנים מלוכלכים ורעבים...) הוא נכנס להתקלח, ובזמן הזה אני עמדתי במטבח והכנתי אוכל. בישלתי מרק, חתכתי ירקות ובין לבין שמתי כמה דברים על השולחן, הוא בא, ראה שיש אוכל וישר ישב לאכול, לא עזר עם הילדים, לא במקלחות, לא בסיום עריכת השולחן (אפילו סכו"ם וצלחות עוד לא היו !!! אבל הוא כבר התיישב לאכול!!!) ביקשתי שעדיין לא ישב, אלא יעזור לי, אז הוא כעס ואמר שאני "מענה אותו" (זה הביטוי הקבוע שלו), אני כעסתי ואמרתי לו שהוא מתנהג כמו ילד מתבגר, ועסוק רק בצרכים שלו!!! וככה התנהל לו ויכוח במהלכו הוא עלב בבני הבכור, שכ"כ מנסה לעזור, וכ"כ הרבה פעמים, יותר מדי פעמים, ממלא את מקומו בעזרה ובטיפול בבית ובילדים. פשוט שובר את ליבי. כעסתי, הפסקתי את ההכנות שלי ונכנסתי לחדר. הילד הגדול הלביש את הקטנים, והם ישבו לארוחה חצי מוכנה. אין לי מושג מה הם אכלו. עכשיו אנחנו שוב במתח ולא מדברים. זה כבר ככה בערך שלשה שבועות. אני מותשת.

 

[זריחה 2]

אפשר היה לחשוב

כי זו בעיה "נורמאלית" בזוגיות (.אילולא ידעתי על הבעיה האמיתית,),וכמה בני זוג אנחנו מכירים?,כאלה שאינם מוכנים להושיט יד,ואפילו לא להוריד את פח הזבל בדרך למטה... מה שנתפס לי בעיין זה הוויכוחים בנוכחות הילדים שחווים לא רק "סתם,אמא ואבא רבים ומתווכחים" אלא משבר מתמשך כתוצאה מהבעיה הנפשית של אבא. נראה כי יש לך ילדים מקסימים,הגדול במיוחד שמנסה לעזור, האם הם מעורבים עם גורם חיצוני?,קראתי פעם כי למחלת ההורה ..השפעה על הילדים, הייתי נותנת את רוב תשומת הלב לילדים,את כל העזרה המספקת עבורם, כי,( וכדאי לבדוק זאת),יכול מאד להיות שבעיה כזאת אצל הורה משפיעה על ההתנהלות היומיומית של הילדים. אין לי ספק שאת רעיה ואם נפלאה,רק תבדקי אם אפשר לקבל עזרה חיצונית עבור הילדים,שיחות סדנאות ועוד.... ולבעית הכלים והעזרה בבית?...כמה חברות שלי אני מכירה שלא מפסיקות להתלונן על בעל אדיש, אגואיסט ועצלן.

 

[יש פתח לתקוה]

תודה, חמודה,

מי שמרגיש את זה במיוחד, זה הבן הגדול. האחרים מקבלים את זה יותר בקלות, יש לכך כל מיני סיבות, בין היתר בגלל שהוא גדול, הוא עוזר יותר ואני גם דורשת ממנו, מטבע הדברים, יותר. עוד דבר שקרה היום, שאולי ימחיש את זה שלא מדובר בסתם בעל "אדיש" (הוא דווקא היה רוצה לעזור יותר, "רוצה רוצה אבל זה לא יוצא"... מכירה??? ) בקיצור, היום הוא לא מצא את החגורה שלו, אז... הוא ביקש מהילד הגדול שיתן לו את שלו!!!!!!!!!!!!!!! בעיני זה חולני! את לוקח מילד את חפצי הביגוד שלו, כי אתה לא מוצא את שלך??????????????? הזוי. פשוט הזוי לחלוטין.

 

[זריחה 2]

לא יודעת אם הזוי לחלוטין..

כי אני יודעת שישנן אמהות ובנות המחליפות בינהן בגדים,לא יודעת מה לגבי אבות ובנים.(.אין לי) כשהבעיה היא בראש..הכל נראה הזוי. היום ביקשתי מהבת שלי לתת אוכל לכלבה, היא לקחה ממני את הקערה הניחה אותה ליד המלונה.. ריקה..הסתובבה והלכה, שאלתי אותה מדוע לא הכניסה לתוכה מזון,ענתה לי.."אחר כך". פעולה פשוטה שהיא נרתעה מלעשות.. אצל בחורה אחרת זה יכול היה להראות כאקט של סרבנות,מרדנות או סתם חוסר רצון.. אצלה זה..חוסר יכולת לעשות פעולה כל כך פשוטה. מה שמיאש אותי זה שבחודש האחרון היה די נחמד איתה,אמנם לא במאה אחוז אבל,מצב סביר.. (פחות או יותר), מערב החג חלה התדרדרות,והיא סגורה יותר ויותר בחדר.. אז אומרים,שהם זקוקים להמון אהבה,המון תשומת לב,המון סובלנות..אז למה??? אני לא מאמינה שאני כותבת את זה אבל.... ה ת ר ס ק ת י !...

 

[יש פתח לתקוה]

הם לא "החליפו" בינהם, הוא פשוט דרש ממנו!

גם אני לוקחת בגדים מאמא שלי, אבל לא דורשת, ובטח שאמא שלי לא דורשת ממני לתת לה דברים, הורה אמור לספק צרכים לילד שלו, לא להפך! ואצלנו אין לו בושה לדרוש דברים מהילדים, לפעמים דברים שהם באחריות שלו, ואין לו כח או יכולת לעשות, אז הוא דורש מהם, בעיקר מהבן הגדול. נכון לפעמים הוא מנסה לתקן את זה, ולוקח אותו לבילויים משותפים, אבל בחג הזה הוא עשה כמה דברים שיקח לו הרבה הרבה זמן לתקן. אם בכלל.

 

[יש פתח לתקוה]

ואגב, לגבי האוכל לכלבה,

אצלנו זה יכול להיות מאד דומה, רק במקום הכלבה תרשמי "ילדים". אם הם באחריותו, בהחלט יכול להיות שיהיו רעבים, מלוכלכים, עייפים, ובקיצור לא מטופלים! נכון שגם אבא שלו, שהוא מפוזר בפני עצמו, זה יכול היה להיות ככה, אבל אבא שלו לפחות פירנס את המשפחה בכבוד!

 

[זריחה 2]

מזל שאין לי קטנים שצריך

לדאוג להם לאוכל... "יש פתח לתקווה",(שיטטט הניקים שאנו בוחרים) איפה פתח ואיפה תקווה?,ואיזו "זריחה" ואיזו שמש,..עדיין שם...במצולות הים.. שקיעה תמידית. נראה לי ששתינו זקוקות....לאיזו חופשה ארוכה,התרגעות?..מה את אומרת?

הצורך בהומור כדי להילחם בטירוף...