טלטול4האחת
New member
../images/Emo140.gif חחיבת לשתף אתכן...
היי בנות! בימים אלו כמעט לא מוצאת זמן לפורומים, מתעמלת בח. כושר 3 פעמים בשבוע, ובכל פעם זה חתיכת נסיעה , זה לא ע"י הבית. וחזרתי לעשות עבודות יצירה, לכן מבקרת הרבה בפורום " אומנות שימושית" וגיליתי שם עוד כמה אחרי... שחזרו במרץ ליצור. ובכן... בעוד שבועיים, מסיימת את חופשת הלידה, לא מאמינה! איך שזה רץ. כמעט כל התקופה הזו ניבו"ש היה בבית, בגלל מזג- האוויר, ומכייון שלכל מקום זו נסיעה עבורנו של לפחות 30 דקות, אין לי ת"פריבילגיה של לקחת ת"עגלה ולצאת עימו לטיול בעיר, גרה ביישוב, אז העדפתי להשאיר אותו עם אבא שלו ולצאת לבד. ובכן... צילצלתי לאחראית שלי , במרכז הרפואי שאני עובדת בו, וגם שלחתי מכתב רישמי, לממונים על חזרתי לעבודה. והיא, מה היא אומרת לי??? תראי! אני לא יודעת אם יהיה לי את אותו היקף משרה שעבדת לתת לך1! כי קיבלתי אחרייך עוד שני עובדים , והם עובדים בקר- ערב ולילה ואילו אני עובדת רק בוקר- ערב, זה היה הסכם בע"פ כשהיתחלתי לעבוד שם. כמו כן אצלי כתוב בחוזה" משרה חלקית" ולא מצויין מה ההיקף השבועי, כך שזה נתון לפרשנות. אמרתי לה שאני בסה"כ הייתי בחופשת -לידה וגם אם היא קיבלה 10 עובדים אחריי, היא חייבת להחזיר אותי לעבודה ולתת לי "נתח- בשר" משמעותי, כי ברור לה שאני לא אחזור למשמרת אחת בשבוע1! זה פגיעה קשה בהכנסה שלי. אז היא אומרת לי" תדברי עם החשבת" אצלנו, החשבת היא גם האלוהים, ומקבלת לעבודה, אחרי המנכ"ל הבעלים של המקום. האמת??? דיי נפגעתי! כל ההריון, לא חליתי ולא נעדרתי מהעבודה למעט ביצוע מי- שפיר ומנוחה אחריו, וגם את זה היא (החשבת) לא שילמה לי, כמו שצריך! היא אמרה לי שעדיף לי שלא להיות חולה, במקום העבודה שלנו. האמת? אני שונאת את המקום1 לא את העבודה ולא את המטופלים- מטופלות. אבל כמפרנסת עיקרית ( בעלי מפוטר היי- טק, מזה שנה פלוס) אני נלחמת על המקום, ועל הפרנסה בשיניים!!! בכדי לפרנס בכבוד , עכשיו ...4 ילדים. ואת האמת? ניבו"ש הוא קרן האור שלנו, במקרה שלנו, שבעלי בבית. חוץ מזה אני אמורה לחזור לעבודה נוספת. צילצלתי לאחראית שלי אתמול, והשארתי לה הודעה במשיבון, שתיצור עימי קשר בכדי לשבץ אותי למשמרות, ברגע שאחזור, והיא אפילו לא טרחה להחזיר לי צילצול, כמו שאמרתי לכן,, בסתר ליבה היא חשבה שאני אעזוב אחרי הלידה. היא יודעת מה מצבנו... איזה רוע! של אנשים. מה אתן אומרות? אני מתנצלת על ההשתפכות, הלוואי שיכולתי להאריך את החופשה.
היי בנות! בימים אלו כמעט לא מוצאת זמן לפורומים, מתעמלת בח. כושר 3 פעמים בשבוע, ובכל פעם זה חתיכת נסיעה , זה לא ע"י הבית. וחזרתי לעשות עבודות יצירה, לכן מבקרת הרבה בפורום " אומנות שימושית" וגיליתי שם עוד כמה אחרי... שחזרו במרץ ליצור. ובכן... בעוד שבועיים, מסיימת את חופשת הלידה, לא מאמינה! איך שזה רץ. כמעט כל התקופה הזו ניבו"ש היה בבית, בגלל מזג- האוויר, ומכייון שלכל מקום זו נסיעה עבורנו של לפחות 30 דקות, אין לי ת"פריבילגיה של לקחת ת"עגלה ולצאת עימו לטיול בעיר, גרה ביישוב, אז העדפתי להשאיר אותו עם אבא שלו ולצאת לבד. ובכן... צילצלתי לאחראית שלי , במרכז הרפואי שאני עובדת בו, וגם שלחתי מכתב רישמי, לממונים על חזרתי לעבודה. והיא, מה היא אומרת לי??? תראי! אני לא יודעת אם יהיה לי את אותו היקף משרה שעבדת לתת לך1! כי קיבלתי אחרייך עוד שני עובדים , והם עובדים בקר- ערב ולילה ואילו אני עובדת רק בוקר- ערב, זה היה הסכם בע"פ כשהיתחלתי לעבוד שם. כמו כן אצלי כתוב בחוזה" משרה חלקית" ולא מצויין מה ההיקף השבועי, כך שזה נתון לפרשנות. אמרתי לה שאני בסה"כ הייתי בחופשת -לידה וגם אם היא קיבלה 10 עובדים אחריי, היא חייבת להחזיר אותי לעבודה ולתת לי "נתח- בשר" משמעותי, כי ברור לה שאני לא אחזור למשמרת אחת בשבוע1! זה פגיעה קשה בהכנסה שלי. אז היא אומרת לי" תדברי עם החשבת" אצלנו, החשבת היא גם האלוהים, ומקבלת לעבודה, אחרי המנכ"ל הבעלים של המקום. האמת??? דיי נפגעתי! כל ההריון, לא חליתי ולא נעדרתי מהעבודה למעט ביצוע מי- שפיר ומנוחה אחריו, וגם את זה היא (החשבת) לא שילמה לי, כמו שצריך! היא אמרה לי שעדיף לי שלא להיות חולה, במקום העבודה שלנו. האמת? אני שונאת את המקום1 לא את העבודה ולא את המטופלים- מטופלות. אבל כמפרנסת עיקרית ( בעלי מפוטר היי- טק, מזה שנה פלוס) אני נלחמת על המקום, ועל הפרנסה בשיניים!!! בכדי לפרנס בכבוד , עכשיו ...4 ילדים. ואת האמת? ניבו"ש הוא קרן האור שלנו, במקרה שלנו, שבעלי בבית. חוץ מזה אני אמורה לחזור לעבודה נוספת. צילצלתי לאחראית שלי אתמול, והשארתי לה הודעה במשיבון, שתיצור עימי קשר בכדי לשבץ אותי למשמרות, ברגע שאחזור, והיא אפילו לא טרחה להחזיר לי צילצול, כמו שאמרתי לכן,, בסתר ליבה היא חשבה שאני אעזוב אחרי הלידה. היא יודעת מה מצבנו... איזה רוע! של אנשים. מה אתן אומרות? אני מתנצלת על ההשתפכות, הלוואי שיכולתי להאריך את החופשה.
