../images/Emo140.gif מכתב לזלדה ../images/Emo24.gif
זלדה שלום, בעוד פחות מ-20 שעות אנטוש אותך, מיותמת ומבויישת בפינת המשומשים ואצא לי, בוגדני ומחורמן, חמוש באופני שבילים חדשים והפעם - אופני שבילים כמו שאופני שבילים צריכים להיות. בוודאי חשדת, שמשהו סופני מתבשל ביחסים ביננו, כאשר פקדנו במהלך השבועיים האחרונים את מיטב חנויות האופניים. מעניין אילו מחשבות התרוצצו לך בנאבות, כשהפקרתי אותך באולם התצוגה והלכתי הצידה להסתודד עם "רוכלי האופניים". אני מניח, שרטט עז עבר לך בצמיגים, כאשר הם הציצו מעבר לכתפי וחיככו ידיהם בהנאה משל היית סוס זקן הנמכר לבית חרושת לנקניק. כן, זלדה יקירתי, אין ספק שהבנת כי הרכיבה הבוקר היתה רכיבת פרידה ומה לא עשית בכדי לנסות לשכנע אותי לחזור בי מהחלטתי. 35 קוצים גדולים שלפתי מצמיגך הקדמי ואת... החזקת את האויר בבטן ללא עזרת פס גומי או שמץ סליים. בעליות שכבר מזמן סיכמנו שהן "חומר צעידה" חלפת לך בקלילות, עוקפת את חברי המופתעים ("מה? זה 'רשף!-אתה-החוליה-החלשה-שלום'?"). את כל העליה הארוכה למודיעין טיפסת בעקשנות אין קץ אפילו בלי להשתעל וכשניסיתי 'גרשון-מותק' על עליה תלולה ולאחר מכן אותך, על אותה עליה לשם השוואה, הייתי מוכן להשבע שאת כמעט מדוושת בעצמך. היו לנו רגעים יפים, זלדל'ה. את קרעת לי את השרירים וריטשת לי את השוקיים ואני קרעתי לך שרשרת באימוני ווילי. בעליות הייתי מקלל אותך נמרצות ואת... היית משתינה עלי בקשת. בירידות הייתי צריך לרסן את אופייך העצבני והבלתי צפוי ולשבת לך על הזנב. במעט הכבישים שיצא לנו לדהור הזכרת לי שוב ושוב ש... טרקטורים מקומם בשטח. אבל על אף המתיחות ביננו, נמנעת מלהשליך אותי מעלייך (למעט הפעם ההיא שטעמתי עפר עם האף וגם היא באשמתי. מי זה "זורם" דרופ ולא רואה שיש מחילה של ארנב מתחת לשיחים שלמרגלותיו?) את היית לי כמו אשה שניה, זלדה, ותמונתנו דוהרים במורדות ערד-מצדה, כשאני לופת לך בחוזקה ב... את יודעת... ואת עושה לי כואב בטוסיק... תמונה זו מעטרת את כל מחשבַי (ומחשבותי). אכן, יחסים סאדו-מזוכיסטים לעילא. החברים אמרו לי שאני רגשן. הם גיחכו, כשסיפרתי שאני מתכוון לתת לך מקלחת ועיסוי אחרונים, לפני שאני מוסר אותך. הם טענו שאנחנו כולנו זונות וברגע שה"מאהבת" החדשה שלי תלטף לי את ה... אגו... מבעד למכנסי הרכיבה, אני פשוט אשכח שאי פעם היית קיימת. הם נשבעו, שאם אכנס בעוד שבוע לכיוונים ואת עדיין תהיי שם ותנסי לתפוס לי ברגל ביציאה, אני אביט בך במין מבט נונשלנטי ומתנשא של אחד שטעם גן-עדן ואסנן לך בשאט-נפש "לכי! לכי! יא מוצצת". אבל אני לא כזה. לעד יהיה לך מקום בליבי, זלדתי. בי נשבעתי.
זלדה שלום, בעוד פחות מ-20 שעות אנטוש אותך, מיותמת ומבויישת בפינת המשומשים ואצא לי, בוגדני ומחורמן, חמוש באופני שבילים חדשים והפעם - אופני שבילים כמו שאופני שבילים צריכים להיות. בוודאי חשדת, שמשהו סופני מתבשל ביחסים ביננו, כאשר פקדנו במהלך השבועיים האחרונים את מיטב חנויות האופניים. מעניין אילו מחשבות התרוצצו לך בנאבות, כשהפקרתי אותך באולם התצוגה והלכתי הצידה להסתודד עם "רוכלי האופניים". אני מניח, שרטט עז עבר לך בצמיגים, כאשר הם הציצו מעבר לכתפי וחיככו ידיהם בהנאה משל היית סוס זקן הנמכר לבית חרושת לנקניק. כן, זלדה יקירתי, אין ספק שהבנת כי הרכיבה הבוקר היתה רכיבת פרידה ומה לא עשית בכדי לנסות לשכנע אותי לחזור בי מהחלטתי. 35 קוצים גדולים שלפתי מצמיגך הקדמי ואת... החזקת את האויר בבטן ללא עזרת פס גומי או שמץ סליים. בעליות שכבר מזמן סיכמנו שהן "חומר צעידה" חלפת לך בקלילות, עוקפת את חברי המופתעים ("מה? זה 'רשף!-אתה-החוליה-החלשה-שלום'?"). את כל העליה הארוכה למודיעין טיפסת בעקשנות אין קץ אפילו בלי להשתעל וכשניסיתי 'גרשון-מותק' על עליה תלולה ולאחר מכן אותך, על אותה עליה לשם השוואה, הייתי מוכן להשבע שאת כמעט מדוושת בעצמך. היו לנו רגעים יפים, זלדל'ה. את קרעת לי את השרירים וריטשת לי את השוקיים ואני קרעתי לך שרשרת באימוני ווילי. בעליות הייתי מקלל אותך נמרצות ואת... היית משתינה עלי בקשת. בירידות הייתי צריך לרסן את אופייך העצבני והבלתי צפוי ולשבת לך על הזנב. במעט הכבישים שיצא לנו לדהור הזכרת לי שוב ושוב ש... טרקטורים מקומם בשטח. אבל על אף המתיחות ביננו, נמנעת מלהשליך אותי מעלייך (למעט הפעם ההיא שטעמתי עפר עם האף וגם היא באשמתי. מי זה "זורם" דרופ ולא רואה שיש מחילה של ארנב מתחת לשיחים שלמרגלותיו?) את היית לי כמו אשה שניה, זלדה, ותמונתנו דוהרים במורדות ערד-מצדה, כשאני לופת לך בחוזקה ב... את יודעת... ואת עושה לי כואב בטוסיק... תמונה זו מעטרת את כל מחשבַי (ומחשבותי). אכן, יחסים סאדו-מזוכיסטים לעילא. החברים אמרו לי שאני רגשן. הם גיחכו, כשסיפרתי שאני מתכוון לתת לך מקלחת ועיסוי אחרונים, לפני שאני מוסר אותך. הם טענו שאנחנו כולנו זונות וברגע שה"מאהבת" החדשה שלי תלטף לי את ה... אגו... מבעד למכנסי הרכיבה, אני פשוט אשכח שאי פעם היית קיימת. הם נשבעו, שאם אכנס בעוד שבוע לכיוונים ואת עדיין תהיי שם ותנסי לתפוס לי ברגל ביציאה, אני אביט בך במין מבט נונשלנטי ומתנשא של אחד שטעם גן-עדן ואסנן לך בשאט-נפש "לכי! לכי! יא מוצצת". אבל אני לא כזה. לעד יהיה לך מקום בליבי, זלדתי. בי נשבעתי.
