0בוחרת בחיים0
New member
../images/Emo140.gifערב טוב אנשים יפים../images/Emo24.gif
קודם כל תודה לכולם על הדאגה והאהבה שאתם שולחים
חזרתי הביתה לפני כמה דקות ואני מרגישה הרבה יותר טוב עכשיו, לפחות הרבה יותר בטוחה אחרי היומיים האחרונים. ברור לי שהמאורעות הללו יתבעו ממני הרבה מאד שיחות, הרבה מאד כתיבה, או כל דרך נוספת של פירוק וניקוי הג'יפה שהצטברה, אבל.. זו בעצם הדרך לא? הפנטזיה כרגע היא להירדם ולקום אחרי הכל, עוד חודש, שנה.. לא יודעת, רק להרגיש טוב ומעל לזה - להרגיש שלמה עם עצמי. לדעת שהכל מאחורי ואף אחד לא נפגע באמת... "אלוהים לא מעביר אותנו קשיים שאנו לא מסוגלים להתמודד איתם" האמת היא שאני עדיין לא עצרתי לחשוב איך אני מרגישה, עוד לא בחנתי את עצמי מול עצמי, ובטח לא הגעתי למסקנות או תובנות כלשהן. כל מה שאני רוצה עכשיו, זה פשוט לנוח.. לחיות בשקט.. לחיות באמת ולא לשרוד יותר. דיברנו היום במרכז, בין היתר, על הצבת גבולות, על שאנחנו צריכים לשים את עצמנו במקום הראשון, ולא מתוך רוע או מתוך אגו ורצון לשליטה, אלא משום שככה צריך לחיות, ולאף אחד אין זכות להתייחס אלינו שלא כראוי, אלא אם אנחנו מרשים את זה.. אני כנראה הרשיתי.. הרשיתי הרבה יותר מדי זמן, ואת התוצאות אני מקבלת בימים האלה.. לפנים.. בצורה הכי כואבת, נוקבת, שלא משתמעת לשתי פנים... חיים או מוות. זה הזמן להודות לכל מי שתמך וחיבק ועטף, ואמר מילה טובה, להודות לאלוהים שאוהב אותי על החברים שבדרך. אוהבים
קודם כל תודה לכולם על הדאגה והאהבה שאתם שולחים