רק להיום
19 בדצמבר

../images/Emo140.gifרק להיום../images/Emo140.gif19 בדצמבר

לחיות כמו שאנו מדברים "מילים לא שוות שום דבר, אם לא מיישמים אותם בשטח." טקסט בסיסי, עמוד 56 הצעד השניים-עשר מזכיר לנו "ליישם עקרונות אלה בכל תחומי חיינו." באנ-איי אנו רואים דוגמה מוחשית לכך, בכל הסובבים אותנו. החברים המנוסים יותר, אלה שנדמה כאילו הילה של שלווה מקיפה אותם, הם הוכחה לכך שיישום החכמה הזו בחיים, השתלם ועוד איך. על-מנת לקבל את התוצאות החיוביות של הצעד השניים-עשר, חשוב שניישם את העקרונות הרוחניים של ההחלמה גם כאשר אף אחד לא רואה את זה. אם אנו מדברים על החלמה בפגישות, אבל ממשיכים לחיות כפי שחיינו בהתמכרות הפעילה, החברים שלנו יחשדו שאנו רק חוזרים כמו תוכי על סיסמאות. מה שאנו מעבירים לחברים החדשים יותר בא מהאופן שבו אנו חיים את חיינו ולא ממה שאנו אומרים. אם אנו מייעצים למישהו "להפנות את הכל לאלוהים" בלי שאנו התנסינו בעצמנו בנס הצעד השלישי, סביר להניח כי המסר לא יגיע לאוזניו של החבר החדש, שאליו כוונו הדברים. מצד שני, אם אנו "חיים כמו שאנו מדברים" ומשתפים אחרים בניסיון האמיתי שלנו בהחלמה, המסר יהיה ברור לכולם. רק להיום: איישם את עקרונות ההחלמה גם כשאני היחיד שיודע את זה.
 
../images/Emo182.gifפניני חכמה../images/Emo182.gif

תחילה עליך ללמוד את משמעות דבריך ורק לאחר מכן לדבר.
- אפיקטטוס אוהבים
 
../images/Emo42.gifבוקר של סופשבוע נקי ואיכותי../images/Emo42.gif

אני אסירת תודה לאלוהים שאוהב אותי על לילה ארוך של שינה ענוגה ובוקר שלוו ורגוע. על היכולת לבחור בכל רגע נתון מה ואיך להרגיש ולחשוב, על ניצוצות של תבונה להבחין בין טוב לרע, בין מחלה להחלמה, ועל אומץ לשנות את מה שביכולתי. אני אסירת תודה על נוכחות של אלוהים בחיי, על קבוצת מצפון חדשה, על חברותא ודרך NA, על זוגיות ובן זוג אוהב, על משפחה תומכת ומפרגנת, על משאלות שמתגשמות, על יום מנוהל וחופשי מהתמכרות פעילה, על אהבה ועל עוד יום נקי. רק להיום - שנה, חודש ושלושה ימי ניקיון
עוד יום קצר של עבודה לפני ולאחריו סופשבוע ארוך של מנוחה שאני כל כך זקוקה לה. איכשהו החיים שלי היום כל כך שונים מן העבר, עד כי נדמה לי לא פעם שזה לא אני בכלל, זה רק איזה סרט. אני קמה כל בוקר לסידורים ואח"כ לעבודה, ממשיכה לפגישה, עושה כל מה שאני צריכה לעשות... כל זה מנוגד לחלוטין למה שהייתי פעם. דחיתי דברים עד לדקה התשעים, ביטלתי סידורים כאלה ואחרים כי "הרגשתי לא טוב" והראש סיפר לי כל מיני מעשיות שהיה נוח וקל להאמין בהם בכדי להישאר במיטה, מבודדת, בדיוק כמו שהמחלה אוהבת אותי - במיטה... בחושך, לבד.. זה לא שהיום אני לא מרגישה וחושבת את אותם דברים. גם היום אני עייפה, עצלנית, מרבה לחשוב כל מיני כאלה... ההבדל היחיד ואולי המשמעותי ביותר הוא שאני לא "פועלת על זה".. כלומר לא פועלת על פי המחשבות והרצונות שלי... ההחלמה במקום הראשון. היום אני מסוגלת לראות מהצד את המחשבות האלה... ולהמשיך לעשות את מה שצריך. עם כל ה"באסה" על הבוקר... בסוף היום אני מחייכת מתוך אסירות תודה ועייפות. תודה לאל על חיים מלאים, על הערכה מחודשת של השבת אחרי שבוע שלם של עבודה. מאחלת לעצמי ולכולנו יום מלא שמחת חיים, אומץ וכנות. אוהבים
 

dandan97

New member
הורג את עצמי ברכות

ולא ממש מוטרד מזה.מה שיישאר או לא יישאר אחרי זה הוא מה שהייתי מלכתחילה.לפני שהשקרים שיבשו את הכל.
 
למעלה