../images/Emo42.gifבוקר של אחלה סופשבוע../images/Emo42.gif
אני אסירת תודה לאלוהים שאוהב אותי, על האפשרות לבחור כל יום מחדש בהחלמה גם בלי להיות מודעת לכך, על התעוררות לחיים חדשים, על אסימונים שנופלים מדי יום, על תחושת השלווה שאופפת אותי, על בריאות פיזית ונפשית. על יכולת לתרגם ולהביע רגשות במילים, על שאני מסוגלת לנהל תקשורת ביני וביני, וביני לסובבים אותי. על היכולת לזהות את חוסר ההגיון שבפחדים או חששות שלכאורה מעסיקים אותי, ולזהות את המחלה דרכם. אני אסירת תודה על קבוצת צעדים, חברותא, בן זוג מכיל, מבין, מחבק ואוהב. על משפחה תומכת ומפרגנת, על חופש מתהמכרות פעילה, על כל צעד בדרך ועל עוד יום נקי. רק להיום - אחד עשר חודשים ושמונה ימי ניקיון
אתמול, אחרי קבוצת הצעדים, ממש ברגע האחרון החלטנו יחד שאין צורך או כוח לנסוע לקצה השני של המדינה. אז לא נוסעים לטבריה, משום שפשוט אין כוח ומעבר לזה יש הרבה מה לעשות פה בבית אחרי עשרה ימים שלא הייתי פה. מרגישה מצויין עם זה. האמת היא שהנסיעה הזו העיקה עלי וברגע שביטלנו פשוט השתחררתי. צנחתי למיטה באפיסת כוחות מוחלטת בסביבות אחת עשרה בלילה. זהו.. הבית צורח עלי... "הצילו", שבועיים הוא לא ראה אפילו מטאטא
והגיע הזמן לפנק את עצמי בפינה נקייה ומסודרת. צריך לעשות בשביל זה ואח"כ אולי אפילו לרדת לים. אז זו התכנית שלי להיום, ובערב פגישת NA. מאחלת לעצמי ולכולנו סופשבוע של החלמה מתוך שמחת חיים. לאלה העושים בטבריה, תיהנו מכל רגע ושובו מלאים באנרגיות של אהבה. אוהבים