רק להיום
הנאה!

../images/Emo140.gifרק להיום../images/Emo141.gifהנאה!../images/Emo140.gif

הנאה !
"בהחלמה אנו לומדים מה באמת גורם לנו הנאה."
במבט לאחור, רבים מאתנו מבינים כי בזמן השימוש, המושגים שלנו על הנאה היו די מוזרים. חלק מאתנו היו מתלבשים, ויוצאים למועדון זה או אחר. היינו רוקדים, שותים, משתמשים בסמים עד הבוקר. יותר מפעם אחת פרצו קטטות. לפעמים היו יריות. מה שאז נחשב בעינינו להנאה, נחשב היום לחוסר שפיות.
כיום מושגי ההנאה שלנו השתנו. אנחנו נהנים ללכת לים, לבלות עם חברים מאנ-איי, לחיות לפי התכנית. הנאה היא בעצם הידיעה שאפשר ללכת למסיבה בלי לחשוש מכך שיהיו מכות, ומי יפגע במי.
בעזרת הכוח העליון והחברותא של 'מכורים אנונימיים', אנו לומדים מה באמת גורם לנו להנאה. כיום, כשאנו רואים את הזריחה, זה משום שהלכנו לישון מוקדם ולא בגלל שיצאנו מאיזו מסיבה בשש בבוקר, עם עיניים עכורות אחרי לילה של שימוש. ואם זה כל מה שנקבל מ'מכורים אנונימיים' - דיינו.
רק להיום:
אני איהנה מההחלמה שלי! אוהבים
 
../images/Emo126.gifפניני חכמה../images/Emo126.gif

תמיד רוצים האנשים בדבר מה שהוא מעבר להנאה המיידית, או אף מעבר לאותה תחושה עמוקה יותר הקרויה אושר.
- פרנק הרברט אוהבים
 
../images/Emo42.gifבוקר של בחירות, יום טוב ואיכותי../images/Emo42.gif

אני אסירת תודה לאלוהים שאוהב אותי, על האהבה בחיי, ועל הנחישות והכוח להמשיך ולהתמודד כל יום לפני עצמו כאילו אין מחר. אני אסירת תודה לאלוהים שלי על הנוכחות בחיי למרות הכאב והקשיים, אני אסירת תודה על היכולת לבקר את עצמי תוך כדי תהליך, לראות נקודות חדשות, לנסות להבין. אני אסירת תודה על החופש מהעבודה שמאפשר חיבור על כורחי עם עצמי, ועם הפרק של רק להיום. אני אסירת תודה על משפחה, זוגיות, פרנסה, עצמאות, חברותא ועל עוד יום נקי. רק להיום - שנה, חודשיים, ועשרים וארבעה ימי ניקיון
בחירות היום, ואני לוקחת את זה למקום האישי שלי, לאפשרות הבחירה הנתונה בכל רגע, לעשות את מה שעושה לי טוב. כך אני מוצאת את עצמי בימים האחרונים מציירת, קוראת, מקשיבה למוזיקה ואפילו בלילה אתמול הלכתי לים לכמה דקות, רק בכדי להיווכח בגלים שיוצרת הסערה הדרומית שדי נדירה פה בחופי אילת. העוצמה של הטבע בהתגלמותה, מה שגורם לי לחשוב ולהבין עד כמה עולם כמנהגו נוהג ולא חשוב איך מרגישים או מה חושבים. הכאב מכריע לא פעם, שותל פחדים ויוצר סרטי אימה. כל היום על הרגליים, אי אפשר לשבת או לשכב, ויודעת שעוד יום.. עוד יום אחד ואז הכל יהיה בסדר. משתדלת בכל הכוח לדבוק בתכנית, לא להיגנב עם עצמי למקומות שאני לא רוצה להיות בהם. חוסר המעש, כאילו.. החופש מהעבודה לא ממש תורם לי ובכל זאת, זה מצב נתון שאיתו אני חייבת להתמודד. אין משהו אחר כרגע, ואלוהים שאוהב אותי כל הזמן איתי. מחבק, מלטף כשאני מרשה לעצמי להרפות מהפחד. מאחלת לעצמי ולכולנו יום של בחירה בהחלמה, במה שעושה לנו טוב באמת, כל אחד והמסננת שלו. אוהבים
 
למעלה