רק להיום
התבגרות

../images/Emo140.gifרק להיום../images/Emo141.gifהתבגרות../images/Emo140.gif

התבגרות
מצבנו הרוחני הוא הבסיס להחלמה מוצלחת, המציעה גדילה ללא גבול.
כשהחברים שלנו חוגגים את ימי ההולדת של החלמתם, הם אומרים שהם גדלו באנ-איי. ובכן, אנו חושבים, מה משמעות הדבר? אנו מתחילים לתהות אם אנו כבר מבוגרים. אנו בודקים את החיים שלנו, ואכן, כל הסימנים של הבגרות כבר כאן: פנקס הצ\'קים, הילדים, העבודה והאחריות. בתוכנו, לעומת זאת, אנו מרגישים לעיתים קרובות כמו ילדים. רוב הזמן אנו עדיין מבולבלים מהחיים, לא תמיד אנו יודעים כיצד להתנהג. לפעמים אנו שואלים את עצמנו אם אנו באמת מבוגרים, או שאנו רק ילדים שאיכשהו הוכנסו בתוך גוף בוגר ונתנו להם אחריות של מבוגרים.
גדילה לא נמדדת בצורה הטובה ביותר באמצעות גיל פיזי או רמות של אחריות. מדד הגדילה הטוב ביותר שלנו הוא מצבנו הרוחני, הבסיס להחלמה שלנו. אם אנו עדיין תלויים באנשים מקומות ודברים, כדי להגיע לסיפוק פנימי, כמו ילדים התלויים בהוריהם בכל דבר, אנו באמת צריכים להתחיל לגדול. אבל אם אנו עומדים בבטחה על יסוד הבסיס הרוחני שלנו, ומתייחסים אל תחזוקתו כאל האחריות החשובה ביותר שלנו, אנו יכולים לטעון לבגרות. על בסיס זה אפשרויות הגדילה שלנו הן בלתי מוגבלות.
רק להיום:
מידת הבגרות שלי היא היקף האחריות שאני לוקח על תחזוקת המצב הרוחני שלי. היום, היא תהיה בעדיפות הגבוהה שלי. אוהבים
 
../images/Emo182.gifפניני חכמה../images/Emo182.gif

גם מתוך בור תחתיות, תמיד קיימת הדרך המוליכה אל פסגת הגבהים.
- תומאס קארלייל אוהבים
 
../images/Emo42.gifבוקר של יומלא אסירות תודה../images/Emo42.gif

אני אסירת תודה לאלוהים שאוהב אותי, על האהבה בתוכי וסביבי, על רוגע ושלווה ונכונות להתחיל את היום. אני אסירת תודה על יכולת לזהות ולעמוד מול קשיים שהראש מייצר, להבחין בין מחלה להחלמה, בין גדילה לדריכה במקום. אני אסירת תודה על נחישות לגדול ברוח NA, על חברותא ופגישות, קבוצת צעדים, נוכחות של אלוהים אוהב בחיי, על פרנסה ומקום עבודה, על חופש מהתמכרות פעילה, ועל עוד יום נקי. רק להיום - שנה, חודש, ועשרים ושתיים ימי ניקיון
יש את הימים הארוכים האלה שלא נגמרים לי, כאלה ששום דבר מיוחד לא קורה בהם, לפחות מחוץ לראש שלי, ובכל זאת הכנופיות משתוללות ונלחמות בינהם עד שאני מרגישה מותשת לגמרי, כל מה שאני רוצה זה לישון במקרה הטוב, או לבכות ולרחם על עצמי. אתמול היה לי יום כזה. קלטתי את עצמי בעבודה, מרחמת על עצמי ונכנסת למעין מרה שחורה. שוב מחפשת את כל הדפקטים, את כל התירוצים ללכת הביתה ולהיכנס למיטה, לכסות את הפוך מעל לראש ולהירדם עד שיעבור היום. לא קרה שום דבר מיוחד, ובכל זאת המלחמה אצלי בראש התישה אותי. חיכיתי בכליון עיניים לשעה שמונה בכדי לסיים כשלא היתה לי דקה פנויה.. כל היום עבודה, ועוד ועוד.. תחושה של חוסר אונים רק במחשבה... כאילו הוכחה ש"רק הראש חולה". הגעתי הביתה, ואחרי שאכלתי משהו, טסתי למיטה.. נרדמתי די מהר. אני אסירת תודה לאלוהים שלי על הבוקר הרגוע שאני חווה כרגע. מודה על שהמלחמה הפרטית שלי עברה בלי תקריות מיוחדות, שהלא בעבר, במצבים כאלה סיפרתי לעצמי שכמה שאכטות יעשו אחלה עבודה, אוכל לישון מצויין. לא חשבתי אפילו לנסות לוותר לעצמי. מאחלת לעצמי ולכולנו, יום של עשייה למען עצמנו, יום של גדילה ברוח NA, שמחת חיים בדרך אל עצמנו. אוהבים
 
../images/Emo20.gifבוקר טוב ויום נעים לכול המחלימים../images/Emo13.gif

וולקאם טו דה קלאב בוחרת
תמשיכי לבוא!
 
למעלה