רק להיום התכניות הטובות ביותר

[0בוחרת בחיים0]

../images/Emo140.gifרק להיום../images/Emo141.gifהתכניות הטובות ביותר../images/Emo140.gif

התוכניות הטובות ביותר

"המעשים שלנו הם הקובעים. אנו משאירים את התוצאות לכוח העליון שלנו." יש פתגם ישן, שאנו שומעים לפעמים בפגישות שלנו: "אם אתה רוצה להצחיק את אלוהים, תעשה תוכנית." כשאנו שומעים את זה אנו בדרך-כלל צוחקים, אבל יש משהו עצבני בצחוק שלנו. אנו שואלים את עצמנו אם כל התוכניות המוקפדות שלנו נדונו לכישלון. אם אנו מתכננים אירוע גדול - חתונה, חזרה ללימודים, שינוי בקריירה - אנו מתחילים לשאול את עצמנו אם התוכניות שלנו זהות לתוכניות של הכוח העליון. אנו יכולים להכניס את עצמנו לכזה טירוף של דאגה בגלל השאלה הזו, שנסרב לעשות תוכנית כלשהי.

אבל העובדה הפשוטה היא, שאנו פשוט לא יודעים מהן התוכניות של הכוח העליון עבורנו. לרובנו יש דעות כאלה או אחרות על גורל, אבל בין אם אנו מאמינים בתיאוריות כאלה ובין אם לאו, אנו אחראים על החיים שלנו ועל תוכניות-העתיד שלנו. אם נסרב לקבל אחריות על חיינו, בכל זאת אנו עושים תוכניות - תוכניות לקיום רדוד ומשמים.

הלימודים או העבודה החדשה יצליחו, אם לא נעשה את זה. אנו פשוט מנסים לשקול את זה היטב, לבדוק עם החונך שלנו ולעשות את התוכניות הסבירות ביותר שביכולתנו. אשר ליתר, אנו סומכים על השגחת האלוהים כפי שאנו מבינים אותו, מתוך ידיעה שפעלנו בצורה אחראית.

רק להיום:

אעשה תוכניות, אבל לא אתכנן את התוצאות. אסמוך על הכוח העליון שדואג לי ואוהב אותי. אוהבים

 

[0בוחרת בחיים0]

../images/Emo203.gifציטוט להיום../images/Emo203.gif

אתה זה מה שהיית, ומה שתהיה זה מה שאתה עושה עכשיו

-לא ידוע אוהבים

 

[0בוחרת בחיים0]

../images/Emo42.gifבוקר של שבוע טוב ומלא אהבה../images/Emo42.gif

אני אסירת תודה לאלוהים שאוהב אותי על תחושת אסירות התודה שמלאת אותי הבוקר, על היכולת לצאת מעצמי למען אחרים, על חברותא ודרך NA, על שקט בראש, בוקר רגוע, על זוגיות מפרגנת ובן זוג אוהב, על משפחה תומכת, על חופש מהתמכרות פעילה, על התרגשות, על עוד יום נקי. רק להיום - אחד עשר חודשים ועשרים ושלושה ימי ניקיון

עוד שבעה ימים.....

בוקר טוב עולם... לילה ארוך ושקט של שינה רגועה לקראת עוד שבוע של עשייה, עבודה,,, מרגישה טוב ורוצה להרים תפילה לחברת קבוצה שאלוהים ינחה אותה ויעזור לה להגיע לאן שהיא אמורה להגיע, שתמצא בתוכה את הכוחות להתמודד, להמשיך בדרך ולהתמלא שמחת חיים. אמן! לא יודעת אם אני כועסת אבל אני כן מאוכזבת מאד להיות עדה להתנהגות ולהתנהלות של שתי חברות בינהן, כאשר אחת הופכת תלויה באחרת ואחת הופכת להיות אטומה כמו קיר. ואולי היא תמיד היתה אטומה ורק אני ראיתי דברים אחרים. אני מודה לאל על המקום בו אני נמצאת. אומרים שכשאנחנו נפגשים עם סיפורים של אחרים משהו קורה.. אנחנו לומדים מה לעשות ומאידך - מה לא לעשות. במקרה הזה בהחלט לומדת מה לא לעשות. מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך, ואולי צריך בכלל לברר קודם מה פירוש להיות חבר, הרבה בטרם יוצאים בהצהרות כלשהן... האם אני בכלל מסוגלת להיות חברה, קודם של עצמי ואח"כ של חברים? קיצר.. באסה לאללה לראות את זה מהצד, להתחבר עם הכאב והתסכול של אחת ולנסות לעזור כמיטב יכולתי, ומצד שני לראות את המניפולציה והתככים של האחרת, לראות את המחלה בהתגלמותה... איך אומרים לנו כל הזמן - בNA יש הכל.. תבחרי לאן את רוצה להתחבר

שיהיה לנו שבוע נפלא של נתינה וקבלה מתוך שמחת חיים, כנות ואומץ. אוהבים

 

[נורית112]

המתנה של היום ../images/Emo77.gif

מתוך "המתנה של היום" כל המעשים בעולם מתחילים בדמיון. אנו משתמשים בדמיון שלנו כדי לתכנן כיצד לבנות משהו, כיצד לסדר מחדש את הרהיטים בחדר, או אפילו איך להתלבש למסיבה מיוחדת. הדמיון הוא כמו גיליון נייר גדול, שעליו אנו מציירים איך אנו רוצים שמשהו יראה. כשאנו לא יודעים איך בדיוק להתחיל במשימה, הדמיון עוזר לנו. זה כמו לקבל הוראות כדי לשחק במשחק חדש. חלומות על העתיד, המקום אליו אנו רוצים ללכת, העבודה שאנו רוצים לעבוד בה, נעשים יותר מציאותיים כאשר אנו "מציירים" אותם בדמיון. הדמיון גם נותן לנו אומץ. האם יש לי את האומץ היום לדמיין אני טוב יותר?

 

[ניק רעת בדרכך]

../images/Emo20.gifבוקר טוב ויום נעים לכולם../images/Emo24.gif

 

[0בוחרת בחיים0]

ערב טוב חברים, שיתוף../images/Emo62.gif

סתם ככה בא לי לשתף

בימים האחרונים בעקבות איזה שהוא מתח בין שתי חברות בקבוצת הצעדים שבה אני משתתפת, חוויתי לא מעט רגשות. מהם כעס, תסכול, רחמים, הזדהות.. כל מיני כאלה שהשתדלתי לא לפעול על פי אף אחד מהם לפני שאני באמת מבררת לעצמי איפה זה נוגע בי ולמה. בין היתר, הסתבר לי היום שאחת ה"חברות" מטילה ספק בניקיון שלי, וזה בעקבות שיחה עם החברה האחרת.

מצאתי את עצמי כועסת לכמה דקות ארוכות... יושבת המומה לנוכח הצביעות שמתנהלת ממש מתחת לאף במסווה של חברות טובה וידידות נפש. חרה לי מאד, כאב לי, הכעס התחלף עם השעות לרחמים, ובין לבין עברו לי ים של סרטים בראש. באחדים מהם אני מחבקת אותה מתוך אגו והתנשאות, באחרים אני רבה איתה באלימות מופרעת, בחלק אני מתעלמת ממנה.. כל זה בעיקר כדי להבין מאיפה ולמה אני רוצה לפעול בכל מיני דרכים שהראש מציע לי.

הדרך לימדה אותי שברגע שיש לי מלחמה בראש אני זקוקה לשופט, ואם הוא לא בהישג יד (החונך) אז כדאי לשבת לכתוב ולגייס לשם כך את כל הכנות שאני מסוגלת לה. אז ישבתי וכתבתי.. כתבתי במשך שעה ארוכה וניסיתי להבין באמת מה ולמה מפריע לי, כי הלא נפגשתי עם הדברים האלה לא מעט פעמים בחיים והמשכתי הלאה, התעלמתי לכאורה... פתרתי את הדברים ביני לבין עצמי עד לפעם הבאה שמשהו כזה קרה.

גיליתי שהיום, כשאין סוטול ויש ניקיון, אני לא מסכימה שאף אחד יזלזל בי ואם כך, אני צריכה לעשות בשביל משהו – להציב גבולות ברורים

אני לא זוכרת שפגעתי במישהו גם כשהייתי מתוסכלת והייתי צריכה אולי לעשות את זה. אני לא מרשה לאף אחד לפגוע בי, לא מרשה לזלזל בי, ולא מרשה לאף אחד להתייחס אלי ביחס שהוא לא היה רוצה לקבל. החונך אומר כל הזמן – מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.. לא עושה לכם – אל תעשו לי!

אז עד עכשיו ישבתי וכתבתי, שוב עם עצמי כמו שעשיתי כל החיים – פתרתי ביני וביני את הדברים. הכנסתי את האסימונים למגירות. עכשיו, ברור לי שאני צריכה ליישם וזה אומר ללכת ולדבר על הדברים. למצוא את הדרך להעביר את המסר בצורה ברורה וחלקה, ובלי לפגוע משום שלא זו הכוונה שלי. זה בעצם יישום של שינויים לא? להתחיל ב"קטנות" האלה שלא יגדלו... מגיע לי יחס אחר או חוסר יחס לגמרי, אבל לא זלזול והתנשאות. מתחילה להעריך את עצמי? לקבל? נו... בשעה טובה לי

אסירות תודה לנוכחות של רוח אלוהים אוהב בחיי. ולכם שהגעתם עד כאן אוהבים

 

[שטול1]

מהמקום שלי אני חושב ש...

הנקיון שלי הוא אחריותי האישית רק ביני לכנות שלי אני לא חייב הסבר לאף אחד. לכן מבחינתי זה לא רלוונטי ולא מוסיף שום דבר לחיים שלי כמכור נקי אם "חבר" בזה או אחר מטיל ספק מסיבותיו שלו, בנקיון שלי פשוט משום שהוא אחראי לנקיון שלו לא מיניתי אף אחד לבדוק אותי או להעביר עלי בקורת ואני לא מוצא שום טעם להתייחס לשמועות כאלה ואחרות ש"חברים" מוצאים לנחוץ להפיץ אולי משום כך אני לא מוצא צורך להתעצבן ,להעלב או להתייחס לשמועות מסוג זה ותודה שהקשבתם אוהבים שטול

 

[0בוחרת בחיים0]

אוהבתותך שטול../images/Emo24.gif

אני לא בטוחה שהתעצבנתי משום העובדה שהיא מטילה ספק בניקיון שלי כמו שכאבתי את הצביעות הזו של חיבוקים ואהבה יתרה במסווה של חברות טובה, של כנות ופתיחות לכאורה של באמת היו שם. בסך הכל, אחרי שעברו כמה שעות והגעתי למסקנות עם עצמי, אני גאה בעצמי.. גאה מאד

קודם כל לא פעלתי באופן אימולסיבי, שקלתי, חפרתי בעצמי עד שגיליתי מה באמת כואב ומפריע, ועכשיו.. זה זמן ליישם.. לא מתוך כעס ולכן מחכה עוד יום. תודה על ההתייחסות

אוהבים