רק להיום
יחסים כנים

../images/Emo140.gifרק להיום../images/Emo141.gifיחסים כנים../images/Emo140.gif

יחסים כנים
"אחד השינויים העמוקים ביותר בחיינו הוא בתחום היחסים האישיים."
ההחלמה נותנת לרבים מאתנו מערכות יחסים קרובות ואינטימיות יותר מכל מה שהיה לנו קודם לכן. במשך הזמן, אנו נעים לעבר אלה שהופכים לחברים שלנו, לחונכים שלנו, לשותפים בחיים. אלה ששיתפנו אותם בצחוק, בדמעות ובמאבקים שלנו, נשארים אתנו ואנו חשים כלפיהם כבוד ואמפטיה.
מה עלינו לעשות כשאנו מגלים שאנו לא מסכימים עם החברים שלנו בכל דבר? אנו יכולים לגלות שלנו ולחבר הכי קרוב, אין אותו טעם במוסיקה, או לא מסכימים עם בן/בת הזוג על סידור הרהיטים בבית, או שאנו מצביעים בעד אנשים אחרים בפגישות עסקיות. האם הבדלים כאלה אומרים שהחברות, הנישואים או החונכות הגיעו לסוף דרכם? לא ולא!
לא זו בלבד שהבדלי-גישה כאלה צפויים בכל מערכת יחסים ממושכת; הם מעידים על-כך, שבני הזוג הם אנשים בריאים וכנים מבחינה רגשית. בכל מערכת יחסים שבה קיימת אחדות-דעים, ניתן להניח שאדם אחד חושב בשביל השניים. אם מקריבים את הכנות ואת היושר שלנו על-מנת להימנע מקונפליקט או ממחלוקת, אנו מוותרים על הדבר הטוב ביותר שאנו מביאים אתנו למערכת היחסים. אנו יכולים להתנסות בשותפות מלאה עם אדם נוסף, רק כשאנו כנים לחלוטין.
רק להיום:
אקבל בברכה את ההבדלים הגורמים לכך שכל אחד מאתנו יהיה מיוחד. היום, אעבוד על כך שאהיה עצמי. אוהבים
 
../images/Emo40.gifציטוט להיום../images/Emo40.gif

"להיות נאהב עמוקות על-ידי מישהו מעניק לך כוח, בעוד לאהוב מישהו עמוקות מעניק לך אומץ".
-לאו-צה אוהבים
 
../images/Emo42.gifבוקר של יומטוב לכולנו../images/Emo42.gif

אני אסירת תודה לאלוהים שאוהב אותי, על לילה של שינה מתוקה ומענגת. על הבחירה לחיות וליהנות מהחיים ללא משככי כאבים למרות וחרף הבלבול והקרבות שמתחוללים בראש. אני אסירת תודה על דרכים חדשות להרגיע ולהרפות, אני אסירת תודה על בן זוג מכיל, מחבק, מאמין ואוהב. על משפחה תומכת ומאפשרת. על היכולת לבחור בשלווה. על עוד יום נקי. רק להיום - עשרה חודשים ושני ימי ניקיון
בוקר של שלווה בבית ובחוץ. שוב השקט הגדול הזה שחודר לכל תא ונים בי ומאפשר את חשבון הנפש של הבוקר, עם כוס הקפה ואסירות התודה. בחודש האחרון התנהלתי על איזה שהוא קרב בראש בין מה שאני רוצה ומה שאני צריכה. בהתחלה הייתי מבובלבלת, ניסיתי מבלי להצליח להרפות ולרגעים נדמה היה לי שאני משתגעת. הרבה הסתייגויות עלו בי, ספקות, דחייה ובעיקר חוסר קבלה של עצמי צועדת בדרך. לאט לאט, ותוך המשך עשייה מכאנית, הבחנתי בין הקולות, השתדלתי להבדיל בין מחלה להחלמה, בין מה שיש באמת לבין הפנטזיות של הראש, הקומבינות, השקרים שאני מספרת לעצמי. גיליתי שאני מסוגלת להרפות רק כשאני באמת כנה עם עצמי, כשאני חופרת עמוק יותר ומוכנה להביט פנימה באומץ, באמת. לראות מה אני אמורה ללמוד מכל זה. עדיין לא הגעתי למסקנות כלשהן, ואני משתדלת שלא לפעול על פי דחפים. משתדלת לשתף גם את החונך וגם את המטפלת, להיעזר בכוח גדול ממני לפני שאני מחליטה כך או אחרת. ברור לי שללא זה אני מביאה את עצמי למצבי סיכון מיותרים. זה לא שאלך ישר להשתמש בסמים, אבל בהחלט וגרוע מכך - אשתמש בדפוסים ודרכים ישנות ומוכרות שיביאו אותי למקומות שאני ממש לא רוצה להיות בהם. בינתיים החלטתי על משהו "קטן"... אני לא מרשה ללונה פארק שבראש לנהל אותי כל היום. אני מוכנה להקציב זמן במשך היום... שעה אחת בלבד להתערבב עם עצמי, להשתולל עם גן החיות, לאפשר להן מקום ואפילו להאכיל אותן... אבל רק שעה ביום. מעבר לזה יש עוד חיים, צריך ורצוי ליהנות מהם.
מאחלת לעצמי ולכולנו, יום של עשייה למען עצמנו, של בחירה בחיים ובכוח גדול מאיתנו, יום של כנות, פתיחות ואומץ בדרך אל החופש שבנשמה. אוהבים
 
למעלה