רק להיום כתוב על זה

[0בוחרת בחיים0]

../images/Emo140.gifרק להיום../images/Emo141.gifכתוב על זה../images/Emo70.gif../images/Emo140.gif

כתוב על זה

"אנו יושבים עם מחברת, מבקשים הדרכה, לוקחים את העט ומתחילים לכתוב." כשאנו מבולבלים או שאנו מרגישים כאב, החונך שלנו אומר לנו לפעמים "תכתוב את זה!" אולי אנו לא הכי מאושרים מהרעיון, אבל אנו מוציאים את המחברת ויודעים שזה יעזור. כשאנו מעלים דברים על הנייר, אנו נותנים לעצמנו אפשרות לבחון את מה שמציק לנו. כך, אנו יכולים להגיע לעיקר הבעיה, ולמצוא מה באמת גורם לנו כאב.

הכתיבה יכולה לעזור מאוד, בעיקר בזמן העבודה על הצעדים. חברים רבים מנהלים יומן. חשיבה על הצעדים, ניסיון להבין אותם, וניתוח ההשפעות שלהם, הם דברים שלא מספיקים לרובנו. יש משהו במעשה הפיזי של הכתיבה, שעוזר לנו לקבוע את עקרונות ההחלמה במוחנו ובלבנו.

הגמול שבו אנו זוכים באמצעות הפעולה הפשוטה של הכתיבה הוא עצום. אנו משיגים בהירות במחשבה, מגלים דברים שהיו כלואים בתוכנו, שומעים את קול המצפון שלנו. ואלה רק מעט מהדברים שאנו משיגים בדרך זו. התכנית עוזרת לנו להיות כנים יותר עם עצמנו. אנו יושבים, מרגיעים את המחשבות, מקשיבים למתרחש בנפש שלנו. מה שאנו שומעים בדממה היא האמת אותה אנו מעלים על הנייר.

רק להיום:

אחת הדרכים שבהן ניתן למצוא אמת בהחלמה היא הכתיבה. היום אכתוב על ההחלמה שלי. אוהבים

 

[NUNA10]

../images/Emo63.gif סיפור על הבוקר ../images/Emo91.gif

נזקי לשון הרע . האוטובוס פילס את דרכו באיטיות ברחובות העמוסים של ירושלים. שתי נשים צעירות העבירו את הזמן בשיחה על מכרה שהתארסה זה עתה. "בעצם, קצת קשה להבין מה הקשר בין השניים" אמרה האחת לרעותה. בת שיחה הסכימה בכל ליבה והוסיפה גם משהוא מחכמתה היא: "היא יותר מדי שקטה בשבילו, הוא נראה עליז, תוסס ומלא שמחת חיים. איך בדיוק הם ינהלו שיחה ביניהם? הוא בטח ידבר עם עצמו... ובכלל, החיים לימדו אותי שהשקטות הכי מסוכנות!" "אני מתערבת איתך שהיא למדה חינוך רק בגלל שלא התקבלה למשהוא אחר" "באמת אינני מבינה, אני מופתעת שהמשפחות הסכימו לשידוך הזה" לפתע הרגישה הדוברת הראשונה טפיחה נמרצת בכתפה. היא פנתה לאחור והבחינה בפנים הכעוסות של האשה שמאחוריה, גברת מרשימה בגיל העמידה. "צר לי לפלוש לשיחתכן", החלה הגברת המבוגרת בדבריה, "אבל לא יכולתי שלא לשמוע אתכן. אני רק רוצה לומר לכן עד כמה אני אסירת תודה לשתיכן. הנה, באמת מנעתן טרגדיה אמיתית בטרם תתרחש". כל אחת מן המשוחחות ניסתה לזכור במהירות את כל הדברים שנאמרו ולהבין מה מתוך שיחתן הסתמית היה יכול למנוע טרגדיה. "אני במקרה אמא של הבחור שדברתן עליו", אמרה האשה המבוגרת, "ועלי להודות שלמרות שבררנו הרבה על השידוך הזה, לא היה לי מושג שארוסתו של בני כל כך לא יוצלחית. אתן צודקות בהחלט, מישהיא כמוה אינה מתאימה לבני. אני שמחה שגיליתי זאת בשלב שבו עדיין אפשר להפסיק את הכל". דברי האישה צרבו בליבן של שתי הנשים הצעירות שנותרו המומות ובאלם פה. מה ביכולתן לומר בכדי לתקן את הנזק? הן כמעט לא ידעו דבר על איש מן הצדדים השותפים לשידוך. הן פשוט חזרו על דברים שהגיעו לאזניהן ואפילו דברים אלו היו רק מכלי שני – במקרה הטוב. בעודן מתחבטות, כל אחת לעצמה, למצוא את המילים שתבטלנה את השפעת דבריהן הקודמים, עצר האוטובוס באחת התחנות והאישה המבוגרת קמה ממושבה כדי לרדת. אחת הנשים הצעירות ניסתה לעצור בעדה, ולו לרגע קט, רק כדי לנסות ולומר משהו, מלה כלשהי, אשר תקל במעט על הנזק. אך בטרם נגעה ידה במעילה של האשה המבוגרת, פנתה אם החתן אחורנית לרגע, הביטה ישירות בשתי הנשים הצעירות שעדיין ישבו המומות במקומן ואמרה להן: "אינני אם החתן. אבל, כידוע לכן, בהחלט יכולתי להיות...". "כל רגע ורגע שאדם חוסם פיו (מלדבר לשון הרע), זוכה לאור הגנוז שאין כל מלאך ובריה יכולים לשער..."

 

[NUNA10]

../images/Emo79.gif שיר על הבוקר ../images/Emo202.gif

בת שישים . סאבלימינל והגבעטרון מילים: דידי מנוסי וקובי אושרת לחן: קובי אושרת וסאבלימינל כי אמיתית היא, ולא סמל ולא דגל ולא אות העבר מאחוריה, היא צופה אל הבאות. כשהרוח נושבת אהבתי גוברת רוצה להיתבגר במדינה שמתגברת על כל הקשיים, בכל המובנים דואגת לילדים שלה וגם למייסדים. קולטת עלייה, לומדים מניסיון אז נזכור מה שהיה ונעשה את זה נכון ניקח אחריות, המדינה הזאת שלנו לא נגיע לכלום אם לא נזכור מאיפה באנו. דור חדש קורע ת'מיגרש רובם לא מנוסים מספיק - ולב ליבם נרגש קמהים לשלום היד כבר מושטת אבל בלי GPS הם לא יודעים לאן ללכת. אז בוא נצעד צעד צעד ללא פחד נשיג את כל שנבקש אם נשאר ביחד נביט למציאות עמוק בתוך העיניים ונבנה עתיד טוב יותר בעבודת כפיים. כי אמיתית היא... את ראשו של הגלבוע מישהו צבע אדום, מן הלול מודיע גבר כי האיר היום. בת שישים פוקחת עין ונועלת נעלה. יום גדול ממתין בפתח, זה היום שלה. בת שישים על פי הלוח, אך בשאר המובנים - היא בת שש עשרה בקושי, או בת שש שנים. כי אמיתית היא... אני נולדתי לשלום, זה נכון - לשלום ולא, לא התכוונתי למחלף באיילון אם צפון או דרום, או חיפה או תל אביב מה נהיה מ-ים השיבולים שמסביב?! אה? הבא נגילה בלי סיגריה ונרגילה בללייקה, קקלינקה, מקרנה, גאסולינה "צ'יריבים, צ'יריבום, צ'יריבים בום בום בום בום" תן לבאבא ת'מיקרופון "ואיזה משהו טוב ללגום!" על ה-גל, גבעטרון, "סאבלימינל" כובשים ת'מיצעדים, הם חומה אני מגדל בשיר יום הולדת ל"ארצנו הקטנטונת" מגיע לה מזל טוב, כי היא משנה קידומת "בת שישים על פי הלוח" אך אין סיבה לדאגות שישים זה כולה שש בשנים של מדינות אוהב מהלב וכותב לך גברת את האחת ואין לנו אחרת! כי אמיתית היא...

 

[NUNA10]

../images/Emo42.gif בוקר טוב ../images/Emo42.gif

בוקר טוב ושבת שלום ! רק נגמר החג וכבר שבת יום נעים ומקסים לכולםםםםםםםםםםם סוף שבוע מהנה .

 

[0בוחרת בחיים0]

../images/Emo42.gifבוקר של סופשבוע מבורך ונקי../images/Emo42.gif

אסירת תודה לאלוהים שאוהב אותי, על הנוכחות שלו בחיי שמורגשת כמעט באופן פיזי, על בוקר חופשי מהתמכרות פעילה למרות החופש, על יום מנוהל ונקי מסמים. על חברות וחברים וחיבור לדרך מלאת תובנות. על אהבה מבפנים ומבחוץ. על שמחת חיים. על משפחה תומכת ומפרגנת. על בריאות פיזית ונפשית, על עוד יום נקי. רק להיום - חמישה חודשים ועשרים ושלושה ימי ניקיון

התעוררתי לא מזמן עם חיוך. התכניות הן ללכת לים מאוחר יותר אחרי שאקדיש קצת זמן לאהוב את הבית, לנקות ולסדר. פעם למדתי שכאשר הבית הפיזי מסודר, ונקי וכאשר הסביבה שלי מסודרת, גם ה"בפנים" מסתדר בהתאם, ולהיפך. רוצה לאחל מכאן סופשבוע מבורך ונקי לכל המכורים באשר הם, ולהזכיר לכולנו ש"שום דבר בעולם לא שווה שימוש"

בעיקר לחברים החדשים שהחופש קצת מערער את בטחונם. אוהבים

 

[אלין של הים30]

בוקר טוב../images/Emo221.gif ושבת שלום../images/Emo68.gif

 

[0בוחרת בחיים0]

../images/Emo40.gifציטוט להיום../images/Emo40.gif

החלמה מהתמכרות רצופה עליות וירידות, וניתן לאפיין במהלכה מספר שלבים:

שלב האופוריה:

המכור מקבל תחושת עילוי פנימית מעצם האפיק החדש שנפתח בחייו. התקווה הזאת נושאת שיירים בעייתיים מההתנהלות הרגשית שאפיינה את ההתמכרות: הציפיה להישגים מהירים ופתרונות בזק. המכור עדין מצפה לאושר מציף כתחליף לוויתור שעשה על השימוש, ועדיין לא מבין שהשגרה והאיזון הם משאת הנפש, ולא ה"פיקים" החדים בין אושר מלבב לדיכאון הרסני. החיים נראים וורודים ומלאים הבטחה. למעשה, זהו שלב חיוני בהיפרדות מדפוס רגשי הרסני, ולכן הוא לרוב מסתיים בשלב המדכדך של הספקנות.

שלב הספקנות:

המכור שלנו מגלה שהוא "חולה" יותר ממה שחשב. הוא מתעב את המאמן שלו, את הקבוצה, את העולם שנעשה אפור וריק. הוא טוען שאינו חזק מספיק כדי להגמל. הוא מפנה את הכעס כלפי אילו שרוצים לעזור לו. הוא עמוס ברחמים עצמיים ורק ההתמכרות הישנה יכולה לנחם אותו. זהו שלב קריטי של מבחן לרצון שלו להחלים.

שלב הסחיבה:

המכור מכריח את עצמו "לסחוב" דרך החידלון הרגשי שאליו נקלע. המכור רואה רק חושך, וההתמכרות הישנה שלו היא האור היחיד בקצה המנהרה. קבוצת התמיכה מחזיקה עבורו את הפנס ומדווחת לו שהיא דווקא רואה היטב פתח מילוט שלא תלוי בו. השלב הזה חיוני להפליא, כיוון שהוא הוא אבן היסוד של האיזון החדש בחייו של המכור. רק מכאן הוא יתחיל לחוש תחושת ערך עצמית שאינה תלויה בשום גורם חיצוני. הסכנה המרכזית שאורבת במהלך הזמן הזה היא החלפת התמכרות אחת באחרת: כדי לשרוד, מכורים מתחילים לפעמים לעסוק באופן אובססיבי בחיפוש אחרי משהו "שידליק" את החיים. הבשורה הטובה היא שיש סיכוי מסויים שהמכור יתחיל להגיב לעוצמה החדשה שנבנתה בעמל בחייו ויתאהב בה.

שלב האיזון:

במונחים של החלמה, זהו שלב השיא. למעשה, זהו שלב שביר למדי, אם לא מקפידים להתמיד הלאה בשגרת ההתמודדות. בדיוק כמו שתהליך ירידה במשקל מסתיים בתכנית דיאטה לכל החיים, כך גם כאן. למכור יש כעת כלים, יש לו מקלט רגשי שהוא בנה במו ידיו. הוא טעם את תחושת הערך העצמי, שלא באה מבחוץ ולא זקוקה לאישורו של אף אדם אחר. רק מכאן יש לו עמדת תצפית נכונה על חייו. בחירתו, מכאן, תהיה שלו בלבד. החופש שלא היה לו קודם, הוא היכולת האמיתית לבחור בכל רגע נתון את הבחירה האותנטית שלו. כשאתה בוחר ממקום של חוסר ערך ובקשת אישור נואשת מהסביבה, זה אינו חופש. זוהי תלות נואשת. מתוך "התמכרות לאשליית אהבה"

לשאולי שהביא לפרסום. אוהבים