רק להיום לצאת מהבידוד

[0בוחרת בחיים0]

../images/Emo140.gifרק להיום../images/Emo141.gifלצאת מהבידוד../images/Emo140.gif

לצאת מהבידוד

"אנו מגלים שאנו עושים ונהנים מדברים, שמעולם לא חשבנו שנעשה אותם." התמכרות פעילה בידדה אותנו מסיבות רבות. בהתחלה התרחקנו מבני-משפחה ומחברים כדי שלא יגלו שאנו משתמשים. היו כאלה בינינו שהתרחקו מכל מי שלא השתמש, כי פחדו מהתנגשות מוסרית ובעיות עם המשטרה. בזנו לאנשים שחיו חיים "נורמאליים" עם משפחות ותחביבים; אמרנו שהם לא שווים כלום. היינו בטוחים שלעולם לא נוכל ליהנות מהדברים הפשוטים שבחיים. מאוחר יותר התרחקנו גם ממכורים אחרים, כי לא רצינו לשתף אותם בסמים שלנו. החיים שלנו נעשו צרים מאוד, והדאגה שלנו הצטמצמה לדבר אחד: תחזוקה יומית של המחלה שלנו.

כיום, החיים שלנו מלאים יותר. אנו נהנים מפעולות שאנו עושים יחד עם מכורים מחלימים. יש לנו זמן למשפחות שלנו. גילינו הרבה מאוד דברים שגורמים לנו הנאה. איזה הבדל לעומת העבר! אנו יכולים לחיות בדיוק כמו האנשים "הנורמאליים" שפעם בזנו להם. השמחה חזרה לחיינו. זו מתנה של ההחלמה.

רק להיום:

אני יכול למצוא הנאה בדברים הפשוטים של החיים. אוהבים

 

[0בוחרת בחיים0]

../images/Emo40.gifציטוט להיום../images/Emo40.gif

לעולם אל תבטל את דברי חברך ותאמר שזה שקר. אף שנדמה שהוא מחריב את האמת - אתה עשה את שלך, וגלה את האמת שבלבבך. עשה טוב ואז הרע, ממילא יפול.

- רבי נחמן מברסלב אוהבים

 

[0בוחרת בחיים0]

../images/Emo24.gifצהריים טובים לכולם../images/Emo24.gif

אסירת תודה לאלוהים שאוהב אותי, על הרגשה טובה יותר פיזית לפחות ביחס לאתמול, על שהתעוררתי שקטה ורגועה. על יום מנוהל, סדר, סיבה לקום בבוקר. על חברותא ואהבת חינם. על משפחה חמה ותומכת. על האומץ לשנות את מה שיבכולתי שמתחיל בקטנות. על החיים עצמם. על עוד יום נקי. רק להיום - שישה חודשים וארבעה ימי ניקיון

אני עדיין מרגישה לא ממש טוב לפחות מבחינה פיזית. זה התחיל כבר אתמול בבוקר, משום שאולי לא שתיתי מספיק. סחרחורות וכאבי ראש תקפו אותי בערב. אחרי המרכז ירדתי לים עד שש בערב בערך. חזרתי הביתה ואחרי מקלחת החלטתי שאני לא הולכת לחדר, אלא פשוט הולכת לישון. ישנתי עד עכשיו הבוקר כשאני עדיין מרגישה את השאריות האלה של כאבי הראש. בכל פעם כשאני מרגישה לא טוב פיזית אני בוחנת או לפחות משתדלת לזכור לבחון מה באמת קורה איתי בפנים. מה הגוף מנסה לומר לי, איפה אני טועה, או איפה אני לא נותנת מספיק תשומת לב לעצמי לפחות בפיזי.. אני מזכירה לעצמי שלכל סימפטום פיזי יש מקור רוחני, כל כאב או מטרד גופני מצביע לטעמי על משה נפשי שזו דרכו לבטא את עצמו. שום דבר לא בא סתם ככה.. לכל כאב יש סיבה. אז באשר לסיבה הזו, עוד אברר לעצמי במשך היום.

אז האמת היא שכתבתי את זה בבוקר, ועכשיו כבר צהריים, אבל לא הצלחתי לשלוח ולהעלות לפורום משום מה בכל דרך שניסיתי. עכשיו, חזרתי מהמרכז. אנחנו בחופש ממחר עד יום ראשון, ל"ג בעומר וכאלה, אבל... אני ועוד שניים עובדים מחר ואני קצת קצת מתבאסת מזה. היה מתאים לי חופש מחר, ללכת לים מהבוקר וכאלה. לונורא, גם זה יעבור. נפיק את המקסימום שאפשר גם מהיום הזה. מברכת בהזדמנות זו חבר יקר שחוגג היום 9 חודשי ניקיון, שממש ממש לא מובנים מאליהם עם המלחמה היומיומית שהוא חווה ומצליח. זה עובד חברים, והכל מתחיל מיום אחד. מאחלת לכולנו המשך יום פורה ואיכותי, עם הרבה אהבה ונתינה. אוהבים