רק להיום שמירה על ההחלמה שלנו

[0בוחרת בחיים0]

../images/Emo140.gifרק להיום../images/Emo39.gifשמירה על ההחלמה שלנו../images/Emo140.gif

שמירה על ההחלמה שלנו

"עלינו לזכור שאנו אחראים על ההחלמה ועל ההחלטות שלנו" רובנו יעמדו מול בעיות קשות, מול דברים המאיימים על ההחלמה שלנו. אם למשל, אנו סובלים מכאבים עזים, עלינו להחליט אם לקחת או לא לקחת תרופות. יהיה עלינו להיות מאוד כנים עם עצמנו בנוגע לחומרת הכאבים, להיות כנים עם הרופא בקשר להתמכרות ולהחלמה שלנו ולהיות כנים עם החונך שלנו. בסופו של דבר ההחלטה היא שלנו, כי אנו אלה שחייבים לחיות עם התוצאה.

בעיה אחרת, משותפת לכולנו, קשורה למסיבות. האם עלינו ללכת למסיבה שבה מגישים אלכוהול? שוב, עלינו לבחון את המצב הרוחני שלנו. אם מישהו שתומך בהחלמה שלנו יכול לבוא לאירוע הזה, מה טוב. אם אנו לא מרגישים שנוכל לעמוד באתגר הזה, מוטב לדחות את ההזמנה. כיום אנו יודעים, כי שמירה על ההחלמה חשובה יותר מכל העמדת פנים. כל ההחלטות האלה קשות. הן מחייבות בחינה זהירה וגם הדרכה מהחונך שלנו, בנוסף להתמסרות גמורה לכוח העליון שלנו. בעזרת כל המשאבים האלה, נגיע להחלטות הטובות ביותר שאנו מסוגלים להחליט. בסופו של דבר הבחירה בידינו כיום אנו אחראים על ההחלמה שלנו.

רק להיום:

כשאני צריך להחליט בדבר המאיים על ההחלמה שלי, אני אתייעץ עם כל הגורמים העומדים לרשותי, לפני שאגיע להחלטה. אוהבים

 

[NUNA10]

../images/Emo63.gif סיפור על הבוקר ../images/Emo63.gif

ש כ נ י ם . בכפר קטן בבולגריה חיה אשה שלשונה הרעה הרעילה את כל הסביבה. היא היתה שוחרת ריב ומדון וגרמה לסיכסוכים רבים בין בני הכפר. לכל מקום אליו הגיעה, היתה לשונה החדה משלחת גיצי אש, וכל התושבים חששו מפגיעתה הרעה. השכן שגר ממולה, לא יכל לסבול את זה עוד. הוא הלך אל ראש הכפר ואמר לו: "שמע חייבים לעשות משהו בעניין האשה הנוראה הזאת. היא מרעילה את האוויר של הכפר, כבר אי אפשר לנשום בו." ראש הכפר, שלא כל כך סבל מנחת לשונה של האשה כמו אותו איש שגר מולה, דחה אותו באומרו: למה שלא תתעסק בענייניך בלבד? כל אדם לעצמו כאן בכפר, ואחד לא צריך לבחוש במעשיו של האחר. חזר האיש הביתה שחט כבש ותלה אותו על מוט בחצרו. עבר יום, עברו יומיים ובשר הכבש התחיל להסריח. תוך שבוע ימים הצחנה שעלתה מחצרו הרעילה את כל האיזור, אי אפשר היה לנשום שם. ראשונה התלוננה שכנתו, היא רצה אל ראש הכפר וסיפרה לו על המטרד שצמח לה מתחת לאף. קרא ראש הכפר לאיש ואמר לו: מה זה קרה לך? אתה מרעיל את כל הסביבה. ענה לו האיש: והיא לא מרעילה את כל הסביבה? כשהתלוננתי בפניך, אמרת שכל איש לעצמו, ושאל לנו לבחוש במעשיו של האחר. גם עתה, הניחו לי לעשות כרצוני, ואל תתעניינו במעשי. הבין ראש הכפר שתשובתו לאיש שהתלונן אצלו לא היתה נכונה, וכי כדי לשמור על סביבה נקיה- בין אם ממילים ומעשים ובין אם מריח- יש להשליט סדר. הוא נזף באשה והורה לה להיטיב דרכיה, ולחדול מלחרחר ריב ולהרעיל את הכפר מתככיה.

 

[NUNA10]

../images/Emo42.gif בוקר טוב ../images/Emo42.gif

בוקר טוב לכולם ! ! ! סוף שבוע מהנה .

 

[NUNA10]

../images/Emo79.gif שיר על הבוקר ../images/Emo202.gif

פרחים בקנה . משפחת תאקט מילים: דודו ברק לחן: אפי נצר השמש תידום בין עזה לרפיח ירח ילבין על פסגת החרמון פרחים בקנה ובנות בצריח ישובו לעיר חיילים בהמון כמה טוב שבאתה הבייתה עשית אמבטיה השכבת את הילד לישון הוא חיכה לך שאל איפה אבא לא ידע שהלכת להביא את השלום שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון חולם על המקום הזה ביום שנפסיק בו ללחום ונתחיל בו לנשום מהר כמעיין המתגבר ומשתחרר גורר יחס גורר יחס גורר שמחה וחיוך אהבה ותמימות שחרור שני עמים מעבדות לחירות בנות על הצריח במקום חיילים פרחים בקנים במקום פגזים חלמתי על היום התעוררתי בדמעות תקשיבו ואתן לכם לראות השמש תידום בין עזה לרפיח ירח ילבין על פסגת החרמון פרחים בקנה ובנות בצריח ישובו לעיר חיילים בהמון די לבכות אחות קטנה נגבי את העיניים אני תומך לצידך מחזיק לך ת'ידיים כולם בסוף מתים חשוב לי שתדעי שלמרות שהוא נפל חלל נשאר בליבי שוב פרחים נופלים כמו עלים בשלכת והכי זה קל זה לקום לעזוב ללכת הרי אומרים שנה מקום שנה מזל אכן להסתתר מיד הגורל אז נשארנו לנו כאן ובנינו לנו בית האמנו ביונה בשלום עלה של זית ועמדנו בהמנון ושירתנו בצבא וקברנו חיילים ובכינו בשבעה נפלנו לברכיים ושוב על הרגליים כשאזלו הכדורים נלחמנו בידיים די נשבר לנו הזין לחכות לשלום אני אפסיק לצל לחלום עד שליבי יידום אחרי חמישים ושש שנים של הגנה על הבית כמעט ואבדה התקווה ליונה ובפיה עלה של זית אבל אנחנו כאן להזכיר לכולם שאסור לוותר על היום צריך לשלב יד ביד וביחד נהפוך למציאות את החלום פרחים בקנה ובנות בצריח ישובו לעיר חיילים בהמון השמש תידום בין עזה לרפיח ירח ילבין על פסגת החרמון פרחים בקנה ובנות בצריח ישובו לעיר חיילים בהמון .

 

[NUNA10]

../images/Emo71.gif פינת השף ../images/Emo71.gif

עוגת שוקולד במיקרוגל . המרכיבים: לעוגה: 1/4 1 כוסות קמח 1/4 1 כוסות סוכר 1/2 כוס שמן 1 כוס חלב 2 כפות קקאו 2 כפות שוקולית 4 ביצים שקית אבקת אפייה לציפוי: חבילת שוקולד מריר גדולה 50 גרם מרגרינה / חמאה אופן ההכנה: שמים את כל מרכיבי העוגה בקערה ומערבבים היטב עד קבלת בלילה אחידה. מעבירים לתבנית משומנת (או תבנית סיליקון) ומכניסים למיקרוגל על עוצמה גבוהה למשך 10 דקות. (רצוי לבדוק עם קיסם לאחר כ- 8 דקות, העוצמה אינה אחידה בכל מיקרוגל) הציפוי: לאחר שהעוגה מוכנה, שוברים את השוקולד לריבועים ושמים יחד עם המרגרינה בקערה. ממיסים למשך דקה אחת במיקרוגל. לאחר המסת השוקולד מערבבים טוב ומורחים על העוגה. אפשר לפזר סוכריות צבעוניות, שקדים מולבנים חצויים או לסדר פרלינים משובחים. משהו מתוק לשבת - שבת שלום ומבורך .

 

[0בוחרת בחיים0]

../images/Emo42.gifבוקר../images/Emo222.gifטוב../images/Emo222.gifעולם../images/Emo42.gif

יום שישי... סוף שבוע... מתעוררים בלי שעון מעורר, אפשר להמשיך לישון, ובכל זאת השעון הביולוגי פועל אוטומטית, ומעיר אותי בשש בבוקר. המשכתי לישון עם הרגשה של עייפות מצטברת מכל השבוע הארוך הזה. התעוררתי לא מזמן ואני עדיין לא בטוחה שאני מזהה איך אני מרגישה באמת. מאורעות אתמול עדיין מהתלים בי והתוצאה שקיבלתי, תחושת העוול שבהשעייה ממרכז יום עד הודעה חדשה, עדיין תובעת התייחסות בכתב, מבקשת סדר בראש ובנשמה. מילים ומשפטים שנאמרו אתמול ובכלל צפים לתודעה באי סדר מוחלט, זעם כבוש מצד אחד, רצון לבעוט בהכל ולחזור לחיים קודמים, להמשיך להתמודד לבד בלי עזרה של אף אחד כי התחושה לפחות מאתמול היא שאף אחד לא באמת עוזר בזה, אף אחד לא באמת מסייע לי שלא לחזור אחורה, כאילו בוחנים עוד ועוד עד קצה גבול היכולת. מאידך, ברור לי ששום דבר בעולם לא שווה שימוש, וכשאני אומרת שימוש זה לאו דווקא סמים. מבחינתי זה גם להפעיל דפוסים ישנים, זה להיות אותה אימפולסיבית שהייתי קודם, בלי לחשוב או לחשבן יותר מדי, לעשות בדיוק מה שעולה בראש באותו רגע. ברור לי שאני ממשיכה בדרך - בשבילי ולא בשביל שום דבר ואף אחד, ושיחשבו אחרים מה שהם רוצים, מה שעושה להם טוב. זה לא שלי. אני עסוקה באיך אני מרגישה, מה אני רוצה מעצמי, מה אני עושה הלאה, ולעת עתה אני ממשיכה כרגיל, במצפון נקי לחלוטין, למרות האכזבה שמבקשת לנהל אותי. אתמול בבוקר ציטטתי שוב את משל הסנונית... משל שהדהד לי בראש לאורך כל היום אחר כך... זכרתי עוד כמה משפטים ששמעתי לא פעם, ועכשיו כנראה שאני זקוקה לחשבון נפש עמוק ביותר, ובכתב, מול עצמי ואלוהים לגבי המושגים "חברים", "גבולות" ועוד כאלה. בהצלחה לי. מעבר לזה, הצטרפתי אתמול לקבוצת מצפון באן איי, כי אני יודעת ומרגשיה שאני זקוקה לזה, זקוקה לזה עבורי, בכדי שאוכל להמשיך בדרך הנכונה לטעמי.

אסירות תודה לאלוהים שאוהב אותי, על בריאות פיזית ונפשית, על יכולת להתמודד עם קשיים ולגדול מהם, על ההבנה שכל הדברים קשים לפני שהם נעשים קלים... על חברים תומכים, על אהבה פנימית, על הנוכחות הכמעט פיזית של אלוהים בחיי. על עוד יום נקי. רק להיום - ארבעה חודשים ותשעה עשר ימי ניקיון

שיהיה המשך יומטוב לכולנו אוהבים

 

[0בוחרת בחיים0]

../images/Emo203.gifאומץ לשנות../images/Emo20.gifדאגה../images/Emo203.gif

דאגה

היו זמנים בהם אהבתי את הדממה של שעות הבוקר המוקדמות: אבל אחרי שנים של חיים עם מכור, חדלתי להבחין בה. במקום זה, הייתי מתעוררת באותו מצב שהלכתי לישון - נרעשת ומלאת חרדה. לפני שקמתי מהמיטה, כבר הייתה לי רשימה ארוכה של משברים שנזקקו לטיפולי. כך שככל שהקדמתי קום, כבר היה מאוחר. לפעמים הייתי המומה עד כדי-כך שלא יכולתי לקום.

חיי השתנו. בנר-אנון שמעתי מישהו אומר, שכשהוא פוקח את עיניו, הוא פותח גם את אוזניו. היום, כשאני מתעוררת, אני מקשיבה לציפורים. אני בוחרת שלא לחשוב על תוכניותיי להיום עד אחרי ארוחת הבוקר. עדיף לי להקדיש זמן להנאה משעת היום החביבה עליי.

נר-אנון עוזרת לי לרוקן את ראשי מכל אחריות, כדי שאוכל ליהנות מכל רגע מופלא. אני מתחילה ליראות את היופי הסובב אותי, להרשות לעצמי לחייך, לצחוק, לאהוב, ושוב לחיות. היום אני מסוגלת להגיד:"בוקר טוב, אלוהים", במקום:"אלוהים אדירים, כבר בוקר"?

“נדיבות-לב לגבי העתיד כוללת לתת הכל להווה"

תזכורת להיום:

היום אהיה מודעת באופן מיוחד לגבי החושים שלי. אהרהר אודות חווייתי בזה הרגע. לא אתן ליופיו של היום הזה לחלוף מבלי שאשגיח בו. אוהבים

 

[אלין של הים30]

בוקר טוב שבת שלום לשטול ../images/Emo24.gifולכולם../images/Emo192.gif

 

[שטול1]

שבת שלום גם לאלין וגם לכולם../images/Emo24.gif../images/Emo213.gif