שאלה / שיתוף

[שנטיפי האחת]

../images/Emo140.gifשאלה / שיתוף ../images/Emo36.gif

אוף . אני עוברת המון כל כך המון מבחינה רוחנית, האוף היה מאהבה, אבל וגם האבל ההזה עכשיו אבל חח אני חווה שינויים יפים התחלתי לשמוע לקול שיוצא לי מהפה ואיך ומאיפה הוא מגיע, ופתאום הבנתי למה פחדתי כל כך חזק לדבר כ ל השנים , וויתרתי על הפחד . אממ אני עוברת שינויים חזקים , והחלק הכי חזק אצלי בזמן האחרון הוא אני שמה לב , שאני צריכה המון להתנצל ואז אני משנה את התדר של הקול שלי ואני מקווה שהאחר לא שם לב למרות שהוא לא טמבל . התחלתי לכבד את האחר בדיוק כמו שאני מכבדת את עצמי ,התחלתי להיות יותר סבלנית פנימה אצלי, ואוו למה הנשמה שלנו בוחרת מראש איזה מסעות עליה לעבור או ? השאהל הזאת לא יושבת אצלי על אשמה , ממש מתוך התענינות, אני מבינה היום למה הייתי צריכה לחוות את כל החלקים מהעבר שלי שהיום אני חלקית מחבקת שם את הילדה הקטנה שהיתה שרויה במאין " עיוור". היום אני בארץ הכן, לפחות כשמגיעה ארץ הלא אני ישר מכניסה כן . קשה לי להביע התרגשות שלי שאני מול האחר ?! למה ?! ברור שיום מן הימים אני יבין למה אבל נתתי כרגע שאלה לכם .. לילה טוב כתבתי מגילה

 

[עומר בריגר]

היי יקירה! ../images/Emo24.gif ../images/Emo20.gif

אני מבינה מאיפה הגעת ושעשית מסע ארוך מאוד. אבל המסע שלך רחוק מלהיות גמור. את צריכה לקבל צל"ש על כל הדברים שכבר התמודדת איתם ועל הכוח שיש בתוכך, אבל חוסר הביטחון עדיין יותר שם מאשר לא שם. על הפחד לא צריך לוותר. לוותר על הפחד זה רק מפחד. את הפחד צריך לחבק באהבה, וכל פעם שהוא מגיע לבחון איך הוא משרת אותנו, ממה הוא מציל אותנו או איזה שיעור הוא מעלה בנו. אנחנו בני אדם, ייצורים נצחיים כולאים בתוך בשר ודם, ויש לנו מגוון שלם של תחושות שהן "לא רוחניות" כביכול - כולן שלנו וכולן ניתנו לנו למען נשתמש בהן. אם הפחד ניהל אותך - השלב הכי אמיץ שאת יכולה להציע לעצמך זה לוותר עליו. אבל אחרי שתראי שאת שולטת בו ולא ההיפך, שאת לא מפחדת אלא יש בך פחד (ובו בזמן גם הרבה דברים אחרים), שאת לא כולך פחד כשיש בך פחד, אולי תוכלי לרתום גם אותו לכרכרה שלך. גם ההתנצלויות, כך אני רואה, מגיעות מאותו מקום חסר מקום, מאותה הבנה שאת עוד צריכה לרכוש לעצמך, שאנשים לא יוותרו עליך בכזאת קלות! אני לא מבינה את השאלה שלך לגבי הנשמה - מה זאת אומרת למה היא צריכה לבחור מראש? למה זה מציק לך? זה לא כאילו מישהו גילה לך את הסוף, אני משערת... בכל אופן, אני יכולה לגיד לך - תזכרי שאנחנו פה במסע אינסופי. החוויות הרעות שנאלצת לעבור כאן לימדו אותך שיעורים - להתמודד עם הפחד, לקחת את המקום שלך בעולם, לקבוע בעצמך כמה את ראוייה, לאהוב מחדש את הילדה הפנימית, אולי כמו שלא אהבו אותה קודם, וכולי. כל החוויות הקשות מלמדות אותך שיעורים. עכשיו מה - החוויות היו שלושים שנה? הלקחים הם לנצח. במובן הקוסמי, הזמן שבו התחבטת עם החוויות הקשות האלה - הוא ממש כלום, והוא סלל לך את הדרך לגלגולים מאושרים יותר, שבהם את השיעורים שכבר למדת, לא תצטרכי ללמוד שוב. אבל נניח שאנחנו מתעלמים רגע מעניין הנצח, רק כדי להפוך את הלקח לגשמי יותר בשבילך. אני בת שלושים היום. גם לי היתה התבגרות שהיתה עבורי קשה מאוד. היו תקופות שלא הבנתי איך אני יוצאת מזה. אבל היום יש לי חיים ממש טובים. אין לי תלונה אחת. הכל מצליח לי. אני עושה מה שאני אוהבת, יש לי בעל שאני אוהבת, אני מאושרת מאוד. ואני גאה פי אלף בערך קודם כל כי אני מרגישה שאני בניתי את זה. וכי אני יודעת איך זה להיות בלי זה. אם לא הייתי עוברת את כל החוויות המסובכות עבורי שנאלצתי לעבור - אלך - אני לא יודעת אם הייתי יודעת בדיוק מה טוב בשבילי, ובית - אני לא יודעת אם הייתי מצליחה להגיע לזה, אם היו לי את הכוחות לסלול לעצמי את הדרך, וגימל - אם הייתי כבר מגיעה לזה - אני לא יודעת אם הייתי רואה את זה או נהנית מזה ככה. וזה מה שאני מנסה להעביר לך - גם בתוך הגלגול הקטן שלנו - הקושי לסלול לעצמינו חיים טובים להבנתי אולי אפילו מגביר את הסיכוי שנצליח - ובטוח מגביר את הסיכוי שנהנה מזה ונעריך את זה. יש עוד הרבה לפנייך. כמה שתתמודדי יותר טוב היום - ככה המחר שלך יהיה יותר מדהים! זה מאוד חשוב עבורך לחבק את הילדה הקטנה. תעשי את זה כל הזמן. היא צריכה אותך!!! ולגבי ההתרגשות - שני דברים - אחד - תבחני איך את מביעה התרגשות? אולי זה לא שאת לא מביעה אלא את מביעה אבל אחרת או לא איך שהיית רוצה? ודבר שני - האם את יודעת למה זה קורה לך? האם בעבר שלך יש לך זיכרון רע מלהיות מרוצה ? מלהראות שאת מרוצה? שמחה? אולי החווייה שלך היא שלאף אחד לא חשוב אם את שמחה? או שאת לא צריכה להיות שמחה כשאת עדה לאחרים שהם לא שמחים? תחזרי קצת אחורה, ותחשבי איתי. יאללה מתוקה, כמו שאת רואה, לא כתבת שום מגילה ואצלינו אורך לא קובע.

מחכה לשמוע ממך שוב!

 

[שנטיפי האחת]

ואוו ענק ולעומת זאת

תודה רבה על צומת הלב הענקית שלך לענות כאן אלי, אני צריכה עוד לעקל את כל הנאר ואז לענות אמיתי ממני זה יגיע רק שעכשיו קמתי עצבנית בגלל כל מיני סביבתי זה יעבור אחרי שאוכל בנתים אני מודה לכולם ריגשתם אותי מאוד חח. ויש עוד חלקים שלא הכי הבנתי ... אני ידפיס אקרא לעומק ויגיב באמיתיות.

 

[שנטיפי האחת]

ממי

אני חווה שינוים יפים חשוב לי כל פעם מחדש להגיד את זה בשביל הילדה הקטנה שלי שהתחילה להכיר מי היא בכלל והיא אותי וזה התחיל לפני 3 שנים ורק בזמן האחרון אני באמת מקשיבה לה ומגלה להפתעתי כל פעם מחדש ש" צדקתי". קשה לי להביע רגש שמחה כיף לי שמחמיאים לי ( רזיתי 17 קילו) אבל ברגע שמחמיאים לי אני מתכווצת ולא מצליחה לצאת ולומר את מה באמת רציתי להגיד באותו רגע ויותר נכון מה באמת אומרים באותו רגע של מחמאה ? חשבתי על זה מה גם אתה ניראה טוב היום ""? או יו איך יפה לך זה או זה? כי בתכלס אין לי מה לומר שמחמיאים לי אני כזה תודה שקט יוצא מפי , בזמן האחרון התחלתי לעשות מה באמת אני רוצה לעשות או להגיד ופתאוםםםםםםםםםםםם יש לי מלאאאאאאאאאאאאא מה לעשות אני צריכה להיות שמחה כשאני עדה שלאחרים שהם לא שמחים זה עוזר לי לתת להם ממני את הטוב יכול להיות?

 

[עומר בריגר]

שיייוווו

כתבתי לך הודעה ענקית והיא הלכה לי לאיבוד... איזו באסה.... בעיקרון מה שכתבתי זה המון המון כל הכבוד לך על הירידה במשקל!!! זה מלא!!! הלוואי עליי שליש מכוח הרצון שלך!!!! ועוד כתבתי, שאני בעצמי עברתי תהליך של ללמוד לקבל את העזרה שמציעים לי. במקום לתרץ בשביל מי שהציע (אתה בטוח שזה נוח לך? לא תצטער אחר כך? וכו' וכו'), פשוט, אם אני זקוקה לעזרה, להגיד תודה ולשמוח עבור עצמי, וזה הכל. וזה מה שאני מציעה לך לשקול, אם זה משמח אותך כשנותנים לך מחמאה. לא הבנתי מה כתבת במשפט האחרון. את יכולה להסביר שוב? את זה: אני צריכה להיות שמחה כשאני עדה שלאחרים שהם לא שמחים זה עוזר לי לתת להם ממני את הטוב

 

[שנטיפי האחת]

עכשיו צחקתי על עצמי

אני בעצמי לא הבנתי את המשפט שכתבתי חחח התכוונתי לומר כשמישהו אחר עצוב זה נותן לי לגטמציה להיות שמחה ואז יש בי את היכולת לתת ממני אליו ולשמח אותו חח זה מה שהתכוונתי

 

[הדר הילינג]

הפיצול שבנו...

לפעמים הפחד שלנו להביע את הרגשות מול האחר נובע מהפיצול שבתוכנו. כל עוד קיים פיצול בין הילדה הקטנה שבתוכך למי שאת היום, הרגש מפחד לצאת . כשאנו אוגרים את הרגש בתוכנו אנו מאבדים את שלוות הנפש ומתרחקים מהאיחוד. תתחברי למקור הכוח שבתוכך ומצאי שם את האומץ. העולם לא יתמוטט אחרי שתביעי את עצמך מול האחר. יכול להיות שלא תזכי לתשובה שרצית. אך לפחות תדעי שאת שברת את המחסום. שאת שלמה עם רגשותייך. אני אגלה לך סוד- רובנו חשים כמוך...אך לא כולם מודעים לכך. עלית על "בעיה" שמשותפת לכלל בני האדם. הפחד שנביע רגש והעולם יתמוטט...מהנסיון שלי- העולם לא מתמוטט ויש הרגשה נהדרת כשאתה מביע את עצמך. גם כשהתשובה גורמת עצב...יש משהו נפלא ומחזק להרשות לעצמך להיות בעצב.

 

[עומר בריגר]

יש משהו נפלא ומחזק להרשות לעצמך להי

יש משהו נפלא ומחזק להרשות לעצמך להיות בעצב הדר, איזה משפט מדהים. זה כל כך נכון... חיפשתי את המילים האלה!

 

[הדר הילינג]

להיות בעצב

תודה עומר, תשומת הלב שלך למשפט הובילה אותי לראות כמה עוצמה יש בו. ביום שבת האחרון ה 1.6 חוויתי באותו היום עצב שמחה התרגשות סגירת דלת ומיד פתיחת דלת חדשה. בסוף היום ישבתי בחוץ והבטתי לשמים וראיתי כוכב נופל. הרגשתי שלווה עמוקה . מתנה מאלוהים / מהיקום. השלווה נבעה מהיכולת להכיל בו זמנית מגוון רחב של רגשות, שלכאורה נראים דואליים, אך למעשה יכולים להתקיים בו זמנית. אני מאחלת לכולנו לחוש כך,

 

[שנטיפי האחת]

ביום שבת האחרון גם לי היתה חוויה

אני עוברת שינויים , ( שוב חח ) והפעם הוצאתי ושחררתי ממני קצת מחסום של עבר ממני היה לי מאוד קשה היה באל י להקיא צרחתי בכיתי, השתוללתי הכל לבד זכרתי לוותר על שליטה עצמית שלי מאוד חשוב לעשות כך לוותר מבחינה של לא לנסות לבחון כל דבר מה קורה לי בגוף , אלא לזרום אל תוך, להיות שם, בפנים לחבק את הילדה הקטנה שלי , הייתי בכאן ובעכשיו והידיעה היתה בעבר , ושם חיבקתי אותה אם כל הכאב והסבל שהיא עברה ודיברתי אליה, ובכיתי איתה , ואז קרה לי דבר מהממם, פתאום הרגשתי את הגוף שלי את החלקים החסומים עשיתי מדטציה, וזכרתי שאני אף פעם לא " לבד", ורציתי כל כך לפגוש את זה , וזה קרה , אחרי שבכיתי והתייסרתי , פתאום גיליתי האנרגיה שלי צפה מהרגלים עד הברכים הרגשתי את האנרגיה של הסרעפת לי , כאילו המדריכים שלי דגדגו אותי ופה אמרתי תודה ליקום נפלא ופתאום שמעתי בצחוק עליז תודה לך , פה ישלי שאלה, זה באמת כך ? כך באמת אני אמורה לשמוע את התודה שלו ? במאין צחוק עליז?

 

[הדר הילינג]

לשמוע את התשובה...

הרוח לוחשת לנו את התשובות בדרכים שונות. כל עוד את מרגישה ששמעת אז זה אמת. לפעמים זה מתבטא בצחוק עליז, לפעמים במלל, לפעמים שומעים מעין "פק" כאילו פיזית בתוך הגוף משהו נשמע משתחרר. אין דרך אחת... לפעמים לא שומעים כלום - והשקט הריק זו התשובה אני גם מאד אוהבת את התחושה שהיקום והמדריכים מדגדגים אותי... השבוע נשכבתי על המיטה ללא כוונה לעשות מדיטציה. פשוט שכבתי לנוח. ואז חוויתי חוויה מדהימה. כאילו הפכתי להיות כדור אור בתוכי. והייתי בתוך הריק של היקום- והרגשתי כאילו מנענעים אותי קלות. ועוטפים אותי בחום ובאהבה גדולה- הרגשתי כמו תינוק - בלי שום מחשבה פשוט התמסרתי לנענוע...

 

[rongli]

../images/Emo9.gifעומר יקירה שלום וברכה!

שמחה לקרוא אותך ולדעת שאת עושה חייל. רציתי לומר שיש משהו מזכך ומקרב בלהיות עצוב אך יחד עם זאת רצוי להיות בשמחה גדולה כי זו מצווה שבאה להגן עלינו ולעגן את הרגשות הטובים בבסיס נשמתינו. שיהיה לכולנו דרך צלחה ומאושרת! היי שלום - רונית.