בעצם יש זכיה כפולה
הראשונה (והיותר חשובה) הוא זכה במה שנקרא JCAC. אחרי שיש 2 זכיות כאלה בגיל צעיר (9 עד 18 חודשים) הכלב מקבל את התואר "אלוף ישראל צעיר" שזה בעצם תואר שנכנס לרישומים עליו. נגיד אם אני ארביע אותו בתעודות של הגורים יופיע שהאבא הוא "אלוף ישראל צעיר". התעודה שלו עצמה לא משתנה (כי לא משנים תעודה אחרי שהיא יצאה אלא אם כן חלה בה טעות או אם הוחלפו הבעלים) הוא רק מקבל תעודה יפה שכתוב עליה שהוא "אלוף ישראל צעיר" הזכיה השניה, שזכתה אותו גם בגביע הוא "מנצח הגזע הכחול". שזה כמו תואר כבוד כזה, זה לא נרשם בשום מקום. זה אומר שמכל הכלבים הכחולים הוא הטוב ביותר. כמובן שזה מצחיק כי הוא היה היחידי, אבל יש כאלה שטוענים שדווקא כשיש כלב אחד זה יותר קשה בגלל שהוא לא נשפט בהשוואה רק לכלבים שנמצאים איתו, אלא לתקן עצמו. כמובן שכל הזמן נשפטים כנגד התקן אבל כשכלב הוא לבד בזירה זה אחרת, אי אפשר להגיד "זה יותר טוב מזה". כלב יכול לקבל את הציון הכי גבוה ("מצוין") ולא לקבל אף תואר, לא מנצח גזע ולא תואר כמו ה JCAC. וזה אגב די נפוץ. מקווה שיצא ברור. גם לי העולם הזה של התארים יחסית חדש. ואני די מצחיקה את עצמי ב"מרדף אחרי התארים" . אני יודעת שאריק טוב ויש לו פוטנציאל לכן חשוב לי להוציא את התארים. וזה עדיין נראה לי מגוחך בעיני עצמי כי אריק יהיה אריק גם אם הוא לא אלוף של שום דבר.. ועדיין יש בזה משהו נחמד. וברור שכיף לחזור עם גביע הביתה. התמונה לא כוללת את הגביע מהיום... שורה עליונה, גביע ימיני של קנט (הקשיש המסכן שאימצתי) אחרי זה יש 4 גביעים של Uli (אחד מהם לא מתערוכה אלא מניווט נחמד שעשינו) וכל השאר (8) של אריק. זה לא שהוא הרבה יותר מוצלח מאמא שלו כמו שיש לו נערה מקסימה שמציגה אותו ויודעת להוציא ממנו מה שאני בחיים לא אוכל..