../images/Emo140.gifשלום אני חדשה
בפורום המקסים שלכם.דפדפתי בדפי הפורום, אני חייבת להודות, שזו הפעם הראשונה שמשהו /מישהו הצליח "ליגוע" בי. אני רוצה לספר ברשותכם ומאוד מקווה שתייעצו לי. אני בת 24, גרה כעת עם בן זוגי בפלורידה, בתקווה להמשיך. התקופות הקשות לא עוזבות אותי. אני מרגישה שיש מאחורי מין עוגן שקוף שמושך אותי, וכל הזמן יש לי עכבות בחיים. חליתי במחלה מסויימת, לא קריטית, אך דורשת ממני טיפול וכספים רבים. אני בנאדם דיכאוני. אחרי הצבא נרשמתי למכינות בכדי לשפר בגרות אך נשרתי, ועבדתי בעבודות מזדמנות, כשהצלחתי להוציא את עצמי ולעבוד. הגעתי לארה"ב בעקבותיו, ואני מאוד רוצה ללמוד. אני מרגישה ריקנות וצמאון ללימודים.העניין הוא שבשבילי היום לחזור ללמוד זה אומר במשך שנתיים לשפר בגרות ופסיכומטרי... הדיכאון והרגשת הריקנות מתבטאים גם בחוסר חשק לעבוד וגם באכילה מוגברת, וכך אני נפגעת שוב, באמריקה אסור להתפתות לג'אנק... אין לי כאן חיי חברה, אני לא מסתדרת עם הישראלים שהכרתי כאן, ואולי בעקבות זאת אני שוקעת יותר. בנוסף משיחות אחרונות עם בן- זוגי, אני מרגישה שהוא לא רציני כמו שהיה, לפני כן דברנו (בצורה תלושה) על חתונה, והיום לפעמים גם על פרידה (כמו הרצון שלי ללמוד -במידה וזה יהיה בארץ). אני חושבת שיש לי גם דימוי נמוך, ואני נעצבת הרבה גם משטויות. הייתי בטיפול עם פסיכולוג אך הוא נקטע עם עזיבתי, וכאן אין לי כרגע אפשרות לממן טיפול. תודה על ההקשבה.
בפורום המקסים שלכם.דפדפתי בדפי הפורום, אני חייבת להודות, שזו הפעם הראשונה שמשהו /מישהו הצליח "ליגוע" בי. אני רוצה לספר ברשותכם ומאוד מקווה שתייעצו לי. אני בת 24, גרה כעת עם בן זוגי בפלורידה, בתקווה להמשיך. התקופות הקשות לא עוזבות אותי. אני מרגישה שיש מאחורי מין עוגן שקוף שמושך אותי, וכל הזמן יש לי עכבות בחיים. חליתי במחלה מסויימת, לא קריטית, אך דורשת ממני טיפול וכספים רבים. אני בנאדם דיכאוני. אחרי הצבא נרשמתי למכינות בכדי לשפר בגרות אך נשרתי, ועבדתי בעבודות מזדמנות, כשהצלחתי להוציא את עצמי ולעבוד. הגעתי לארה"ב בעקבותיו, ואני מאוד רוצה ללמוד. אני מרגישה ריקנות וצמאון ללימודים.העניין הוא שבשבילי היום לחזור ללמוד זה אומר במשך שנתיים לשפר בגרות ופסיכומטרי... הדיכאון והרגשת הריקנות מתבטאים גם בחוסר חשק לעבוד וגם באכילה מוגברת, וכך אני נפגעת שוב, באמריקה אסור להתפתות לג'אנק... אין לי כאן חיי חברה, אני לא מסתדרת עם הישראלים שהכרתי כאן, ואולי בעקבות זאת אני שוקעת יותר. בנוסף משיחות אחרונות עם בן- זוגי, אני מרגישה שהוא לא רציני כמו שהיה, לפני כן דברנו (בצורה תלושה) על חתונה, והיום לפעמים גם על פרידה (כמו הרצון שלי ללמוד -במידה וזה יהיה בארץ). אני חושבת שיש לי גם דימוי נמוך, ואני נעצבת הרבה גם משטויות. הייתי בטיפול עם פסיכולוג אך הוא נקטע עם עזיבתי, וכאן אין לי כרגע אפשרות לממן טיפול. תודה על ההקשבה.