../images/Emo140.gifשלום אנשים לא יודעת אם מלחמה
פניי לשלום דווקא, אבל עדיין אולי תוכלו לעזור. אני חדשה כאן, בת 22, ויש לי שאלה קטנה אליכם. חבר שלי מזה יותר מ6 שנים לא יודעע להתמודד עם משברים. הוא בחור באמת מדהים מכל בחינה, ואין לי שום בעיה איתו פרט לזה - ברגע שקורה הדבר הכי קטן (ואין לכם מושג באיזה ריב אידיוטי מדובר הפעם), התגובה שלו היא כדלקמן- העלבות טוטלית (סטייל גיל שלוש),והתעלמות מטלפונים ומליבון הדברים לאיזה שבועיים. אני אישית כבר מוחלת על כבודי (הלו, גם אני נעלבתי) ומתקשרת אליו (לפעמים - לא הפעם אמנם) באובססיה, כי אני יודעת שמדובר בשטות ויאללה בוא נגמור עם זה כבר. כל זה נמשך, עד שאני קולטת שהבחור פשוט מסנן, וזה פוגע יותר מסיבת הריב פי כמה ואז כמובן מתישהו הוא מתקשר, שנינו כבר עייפים ממהמצב,הלאה באות שיחות יחסינו לאן מתישות ובסוף חוזרים כרגיל, כי ברור שאפשר לקבל אחד את השני עם המגרעות וכן זוגות רבים לפעמים (לי זה ברור, לו קשה עם זה, כניראה). תגידו מוכר לכם? זה נראה לי לא נורמלי, במיוחד שהוא עושה את זה פעמ-פעמיים בשנה, וכבר נ-מ-א-ס מזה, מה גם שאני חושבת לעצמי, פאק אם וכאשר נתחתן הוא ילך להרגע בפינה שלו, ואני אגיד לילדים שאבא נסע לחו"ל, נו באמת! בנות- נתקלתן בדבר כזה? בנים - סינדרום הבת יענה הזה נפוץ? איך אני אמורה להתנהג ולהתמודד? בינתיים אני פשוט לא מתקשרת, ראיתי שהוא לא חוזר אחרי כמה פעמים, אז לא בא לי להשפיל את עצמי - הוא יודע איך למצא אותי.
פניי לשלום דווקא, אבל עדיין אולי תוכלו לעזור. אני חדשה כאן, בת 22, ויש לי שאלה קטנה אליכם. חבר שלי מזה יותר מ6 שנים לא יודעע להתמודד עם משברים. הוא בחור באמת מדהים מכל בחינה, ואין לי שום בעיה איתו פרט לזה - ברגע שקורה הדבר הכי קטן (ואין לכם מושג באיזה ריב אידיוטי מדובר הפעם), התגובה שלו היא כדלקמן- העלבות טוטלית (סטייל גיל שלוש),והתעלמות מטלפונים ומליבון הדברים לאיזה שבועיים. אני אישית כבר מוחלת על כבודי (הלו, גם אני נעלבתי) ומתקשרת אליו (לפעמים - לא הפעם אמנם) באובססיה, כי אני יודעת שמדובר בשטות ויאללה בוא נגמור עם זה כבר. כל זה נמשך, עד שאני קולטת שהבחור פשוט מסנן, וזה פוגע יותר מסיבת הריב פי כמה ואז כמובן מתישהו הוא מתקשר, שנינו כבר עייפים ממהמצב,הלאה באות שיחות יחסינו לאן מתישות ובסוף חוזרים כרגיל, כי ברור שאפשר לקבל אחד את השני עם המגרעות וכן זוגות רבים לפעמים (לי זה ברור, לו קשה עם זה, כניראה). תגידו מוכר לכם? זה נראה לי לא נורמלי, במיוחד שהוא עושה את זה פעמ-פעמיים בשנה, וכבר נ-מ-א-ס מזה, מה גם שאני חושבת לעצמי, פאק אם וכאשר נתחתן הוא ילך להרגע בפינה שלו, ואני אגיד לילדים שאבא נסע לחו"ל, נו באמת! בנות- נתקלתן בדבר כזה? בנים - סינדרום הבת יענה הזה נפוץ? איך אני אמורה להתנהג ולהתמודד? בינתיים אני פשוט לא מתקשרת, ראיתי שהוא לא חוזר אחרי כמה פעמים, אז לא בא לי להשפיל את עצמי - הוא יודע איך למצא אותי.
