תודות, עדכונים ושאלות

[תחיצ]

../images/Emo140.gifתודות, עדכונים ושאלות

כל מי שעוקב אחרי בחודשים שאני כאן, יודע עד כמה אני אסירת תודה לפורום, שהרגיע לי את הפחדים, נתן לי את רוב המידע שהייתי צריכה, נתן ונותן כל יום עוד עצות וטיפים להתמודדות. אז קודם כל

עברנו היום כבר את הגיבוס השביעי, ואנו כרגע ממתינים לתור ל"ניתוח" של הגיד, שיערך בעין כרם, מתישהו בשבועיים הקרובים. בשבועות האחרונים הצטרפו אלי במרפאה בהר הצופים עוד שתי ילדות שסובלות מק"פ ומטופלות גם אצל ד"ר סימנובסקי. אנחנו נפגשים מדי יום שני בגיבוסים. אני מקווה שהם יצטרפו לפורום מתישהו ויהיו חלק מהמשפחה שלנו כאן. לא נתקלתי בהתייחסות לדרך הטיפול של ילדי ק"פ במעון (או אצל מטפלת). מנסיונכם - האם צריך התיחסות מיוחדת? טיפול נוסף? מישהו שלח ילד למעון יום רגיל? ביקשתם / קיבלתם סיוע? יש מה לפנות לארגון שמפעיל את המעון להטבת תנאים או תשלום? בקיצור, כל מידע שיש לכם לקראת ההתארגנות שלי לחזרה לעבודה. (טוב, אתם כבר יודעים שאני אוהבת להיות ערוכה בזמן... זה כנראה סוג של סטיה, מה לעשות???) להת' תחיה

 

[גן עדן היחידה]

אני חושבת ש...

זה הנושא היחיד שעדיין לא נידון בפורום הזה... ההתמודדות על המטפלות והגננות עם הקטן שיש לו דניס בראון... לא יודעת לענות לך כי אין לנו את זה, אבל באמת מעניין לדעת כיצד הילדודס שהתחילו ללכת לגן עם הדניס בראון "הסתדרו" עם המטפלות.... תודה אורית

 

[טאניוש]

אנחנו עברנו את הניתוחון עין כרם

משום שעברה שנה מאז אני לא זוכרת הרבה (רק שזה היה הרבה יתר קל ממה שציפיתי). יהיה הכי טוב אם אמצא את ההודעה שלי מלפני שנה, לדעתי כתבתי די במפורט. לאון עדיין לא במעון, ובאמת לא שמעתי על התייחסות מיוחדת (כל עוד אין בעיות כמובן

). לדעתי הבעיה היחידה היא בשלב הנעליים, ממש לא ברור לי איך אפשר לגרום למטפלת להתעסק עם זה.

 

[מטיסת שבלולים]

שלום שלום

את אפרת, הבת של אילן וחנה רשמו למשפחתון -+ בגיל 4 חודשים. אני זוכרת שההוראה שלהם למטפלת היתה שאם רגשל אחת יוצאת מהנעל- כפי שאז קרה להם הרבה, פשוט להוריד את השנייה ולהתקשר. אם הם היו קרובים אולי הם היו נוסעים ומחירית את הנעליים ואם לא זה היה מחכה עד סוף היום. אני לא זוכרת התארגנות מיוחדת חוץ מיזה. תוכלי לכתוב להם מסר. (אילן וחנה) האם ד"ר סימנובסקי עדיי עושה את הנעתוחון בהרדמה כללית? המון בהצלחה , אתם עוד שלב קדימה.

 

[תחיצ]

הניתוח בהרדמה מקומית

ד"ר סימנובסקי מנתח בהרדמה מקומית. אני לא בטוחה מי יעשה את הניתוח. הוא יבוצע בעין כרם, ויעשה ע"י אחד מהרופאים - פורת, למדן או סימנובסקי

 

[מטיסת שבלולים]

טוב לדעת שהניתוח בהרדמה מקומית

נראה לי שכתוב במאמרים של הפורום על כללית (ככה היה לפני שנתיים וחצי (-: )

 

[יחיאלוש]

תשתפי אותם

ליחיאלייש מטפלת. לשמחתי הרבה היא כבר נפגשה בעבר עם הנעללים הללו..כאשר ירדנו במספר שעות הנעליים הגענו להסכם כי היא חולצת לו אותם לאחר שנת הבוקר והוא נשאר חופשי עד שאני חוזרת. כך חישבתי לו כל יום את שעות החופש. המטפלות ישמחו מאד ללמוד משהוא חדש, לדעתי.שתפי אותן, למדי יחד איתן את הנושא. כך מלאכי ירגיש שהוא ילד מיוחד במעון ולא סתם עוד אחד... שותפה מלאה ל"סטיה" שלך...גם אני סובלת מתסמונת זו... אבל בינינו- עדיף כך מאשר להיות מבולגנות ולא ערוכות... הצלחה רבה ותהני מכל שניה שנותרה לך...חיה.

 

[אילן וחנה]

התמודדות במעון

כמו שציינה עידית אנחנו שלחנו את אפרת למעון עם הדניס בראון. ההנחיות היו לא לטפל בנעליים במקרה שנעל יצאה או שהיה צורך לשטוף אותה במקלחת מלאה (מצבי חרום..) ההתיחסות שלנו במקרה כזה הייתה לפי השעה שהדבר קרה. ההנחיה שלנו הייתה להתקשר אלינו, והיו פעמים שהגענו מהעבודה וטיפלנו בנעליים אולם אם זה קרה לקראת 16:00 היינו מחכים לחזרה מהעבודה. החשש שלנו מפני הדרכת המטפלות היה שאמנם לנו כבר די פשוט לנעול את הנעליים אולם הדבר לא כל כך פשוט, ומאוד פחדנו מהכנסה לא נכונה של נעל שבמקרה הקל לא תוכנס נכון ולא תמשיך את הטיפול החשוב, ובמקרה הגרוע יותר, תגרום לנזק בהנעלה לא נכונה. (בכל זאת מדובר בנעל שמסובבת ב 70 מעלות החוצה - לא כזה פשוט.) הייתה תקופה שהנעליים יצאו בגלל רצועה משוחררת למרות הידוק מקסימלי, ואש החלטנו לקנות את הנעלים של חברת מרקל מארה"ב שעזרו מאוד והבעיה נפתרה. בכל מקרה המון בהצלחה בהמשך הדרך, התקופה הזאת עוברת וכיום אפרת בת שנתיים וחצי, עם נעליים רק בלילה, והכל נהדר. אילן וחנה כהן

 

[תחיצ]

נעלים../images/Emo85.gif

(איך זה שעוד אין אייקון לנעלים???) רגע, רגע, רגע... חשבתי שלשים נעלים, זה "רק" לשים נעלים. אשמח אם מישהו יוכל לכתוב קצת יותר בפרוט לגבי הדרך שבה מלבישים את הנעלים, והתהליך להתרגל לזה.

 

[מטיסת שבלולים]

יש ה מ ו ן מידע באתר

בעיברית ובאנגלית. ממש המון

 

[יחיאלוש]

הנעליים...

אנחנו קיבלנו הדרכה מפורטת בבית החולים. מה שכן חשוב, לדעתי, ולא התכוננתי לכך, היומיים הראשונים היו קשים מאד ליחיאל. הוא היה מאד מאד מבוהל ונפחד: פתאום 2 הרגליים מחוברות וכל תזוזה ולו הקטנה ביותר הפחידה אותו מאד. מצאתי את עצמי מחזיקה אותו כמעט כל היום על הידיים... היה לו קשה לישון. בתור אחת שאוהבת להיות מאורגנת- תפני את עצמך מכל עיסוקי הבית שסובלים דיחוי ותתכונני להיות בעיקר איתו, או שלא... מקווה שאצלכם העסק יעבור הרבה יותר בקלות... הנעליים הפכו את הבן שלנו למיוחד מאד בעיני ילדי השכנים- היתה ממש "עליה לרגל" לראות את האטרקציה. בהצלחה...

 

[טאניוש]

באתר של אושרי כתוב במפורט

הלבשנו ממש לפי "הדרכה" שבאתר. אם לא תסדרו אתם תמיד מוזמנים אלינו להדגמה

.

 

[simchamiryam]

גם שמחה מרים הייתה במעון

והכל היה רגיל לנו לא הייתה בעיה שהרגל יצאה והיא הייתה כך כל היום בלי שום בעיה! יונה