שלום אפשר להצטרף?

inbale

New member
../images/Emo141.gifשלום אפשר להצטרף?

נעים מאוד אני ענבל. ניהלתי בעבר מספר פורומים בתפוז וכעט אני גולשת מן המנין. עברתי שינויים גדולים בחיי בחודשים האחרונים ובינהם תהליך גירושים ומעבר לחיים זוגיים חדשים עם בן זוג מדהים ומיוחד במינו. אבל כמו תמיד בכל משפחה מורכבת יש גם קצת קושי. בן בזוג שלי הוא רווק וקיבל בהרבה אהבה את שניי ילדיי בני החמש ושנתיים וחצי. הבת שלי בת השנתיים וחצי נמצאת כרגע בשלב המרד ובשילוב של אופי לא קל מולד זאת תקופה לא קלה. מידי פעם אנחנו נקלעים לחילוקי דיעות לגביי הגישה כלפייה. לאחרונה בשיחה בינינו ביקשתי מבן זוגי שיסמוך על החוש האימהי שלי ועל הנסיון של כאם ויזרום יחד איתי בחינוך שלה ובהעמדת גבולות. הוא נפגע מכך וחש כאילו הדחקתי אותו החוצה. אני מלאת הערכה אליו וכלפיי הרצון לקחת חלק פעיל יחד עימי בגידול הילדים וזאת לא היתה כוונתי. איך לדעתכם מתמודדים עם סיטואציה כזאת? עד כמה והאם בכלל שמים גבולות בין בן הזוג ובין הילדים?
 
ענבל ברוכה הבאה../images/Emo140.gif

מצאת את הבית הנכון והמתאים למורכבות שלך. שאלת הסמכות עלתה כאן לא מעט פעמים. אני חושבת שחשוב ביותר שבן זוגך יהיה מעורב ,גם אם דרכו שונה משלך במקצת,(זה קורה גם במשפחות רגילות ובקשרים טבעיים)היי סבלנית להקשיב לעצותיו ותני לו הרגשה שחשובה לך דעתו,ואם את חולקת עליו תשתדלי להבהיר לו זאת בארבע עיניים ובאופן עדין,מהסיבה שהנושא מאד רגיש,אם בן זוגך ירגיש בחוץ הוא יהיה בחוץ ומכאן הדרך לכעסים טבעית וקרבה. תני לילדייך להבין ולהרגיש שיש לו סמכות והחבילה היא משותפת ואחת גם אם הוא לא אבא ביולוגי.הם ינסו למרוד אך כאשר יבינו שאתם ואת עומדים יציבים ואין סדק להכנס בו הם יפנימו ויקבלו זאת לאט לאט. ילדים תמיד בודקים וכשהם מזהים שהאמירות וההתנהגות לא אחת היא,הם נכנסים באמצע ומסוגלים לגרום להרבה מאד בעיות. בהצלחה
 

*יערית

New member
ברוכה הבאה עינבל../images/Emo20.gif

מערכת יחסים עם רווק ואדם שלא חווה משפחה מהסוג שאת חווית יכולה לפעמים להביא אותנו למצבים שאנחנו מנסים לנתק אותם מחיבור ישיר עם הילדים בכל מה שקשור לגבולות וחינוך, אישית לי היה חבר קודם רווק,חושבת שהיו פעמים שחשבתי שלא היה נכון מצידו לפעול כך וכך אל מול הילדים והרבה פעמים הוא נהג בחכמה ואני עמדתי מהצד ונהניתי. אולי כדאי לתת לו להשתפשף בכל עיניין ההורות המיוחדת הזו שהוא נמצא בה,במידה ודברים יהיו לא בדרך שאת נוהגת ויהיו חילוקי דיעות, תמיד ניתן לשוחח עליהם לא ליד הילדים ולהבהיר אחד את הצד של השני ומדוע פעל כפי שפעל... בסה"כ הוא בטח שם מרצון גדול ואהבה, תני לו לטעום ולא לומר שהחוש האימאי שלך טוב יותר משלו...זה מערער את הביטחון ואת הרצון ברמה הכללית... מאחלת לכם כל טוב וחיים מאושרים
 
בדרך כלל כשמדובר בחינוך

ההורה הביולוגי הוא ה"שולט" זאת אומרת שהם הילדים שלך ואת מחליטה מה הכי טוב עבורם. בן זוגך כמובן יכול לתרום לחינוך אך במידה שאת מעוניינת בה שהוא יתרום. זאת אומרת, תערבי אותו עד כמה שאת רוצה. עד כמה שנוח לך. ו..כמובן. ברוכה הבאה לפורום
 

rolan

New member
ענבל ../images/Emo79.gif

יופי שהגעת אלינו - אנחנו כאן בדיוק בשביל אנשים במצבך. השאלה שאת שואלת, כמו שסיפרה לך יונה, עלתה כאן כבר פעמים אין ספור, וקרוב לוודאי תעלה שוב ושוב. כמו תמיד, אני אומרת שלדבר זה המתכון. לדבר, ללבן יחד, לשתף בהרגשות ורגשות. כל השאר, כבר נאמר... שבי איתנו וספרי לנו סיפורך.
 

yaeli4

New member
ענבל ברוכה הבאה../images/Emo140.gif

המתכון הבדוק להצלחה הוא הידברות ביניכם בדרכי נועם. הילדים צעירים וזקוקים לסמכות הורית מגובשת. הם עדיין בגיל "הפסטלינה" ואפשר ללוש אותם לכל כיוון. הם גם לא יכולים להתמרד עדיין לגבי סמכות הורית ברמה של "אל תגיד לי מה לעשות, אתה לא אבא שלי." לכן, כן חשוב מאוד שבן זוגך ייקח חלק בחינוך אבל בשותפות איתך ובהסכמה הדדית על הדרך. זה גיל נהדר שבו הוא יכול לכבוש את ליבם והם יכולים לאהוב אותו בלי קונפליקטים קשים מדי. נצלו את הזמן הזה. בהצלחה וברוכה הבאה,
 
למעלה