../images/Emo141.gifשלום בנות יקרות אני אמא ארוך
אני ממש לא מתכוונת להשתלח בכן. כל אחת והחיים שלה וההחלטות שלה. אבל אם מותר לי לספר לכן שגם אני הייתי במקום שלכן לפני כמה שנים. אמרתי לכל העולם שיש מספיק ילדים גם ככה ויש פיצוץ אוכלוסין וכד' ואם כבר יהיו לי ילדים אני אאמץ. ולפני 8 חודשים נולד הבן שלי שאני הכי אוהבת בעולם.(אף פעם לא התלהבתי מתינוקות לפני כן וגם היום אני לא אוהבת כל ילד רק בגלל שהוא ילד). אז מה קרה בין אז לבין היום? פשוט צורך שהתחיל לבעור בעצמותי. פתאום הגעתי למצב שאני חייבת ילד ועכשיו! ועוד סיפור קטן. לפני די הרבה שנים עשיתי הפלה. ואחריה הייתי כמה ימים אצל חברה שלי שהייתה בת 40+רווקה בלי ילדים. היא מאד שמחה שעשיתי הפלה. עד כדי כך שמחה שהרגשתי שיש משהו מזויף בשמחה שלה. ובעצם אולי השמחה הזאת הייתה דרך שלה להוכיח לעצמה שהנה כמה שנים קודם לכן היא עשתה החלטה נכונה. אבל הייתה לי הרגשה מאד חזקה שזה לא באמת מה שהיא מרגישה אבל היא לא מודה בזה אפילו לעצמה. למה אני אומרת לכן את כל זה? לא מנסה להשפיע או להיות מסיונרית רק "אבל" אחד קטן. אם יום אחת מישהי מכן בכל זאת תחליט שהיא רוצה ילדים- אל תתנו לזה שפעם לא רציתם וסיפרתם את זה לכל העולם ואישתו ואתן מפחדות מ"אמרתי לכן" (שדרך אגב קיבלתי הרבה מאלו אחרי שמתן נולד) לגרום לכן לא ללדת. וגם רגע לפני שכבר אי אפשר לעשות עוד חושבים אחד חזק ואמיתי עם עצמכן ואם אז עדיין אתן מרגישות שלחיות בלי ילדים הדבר הנכון עבורכן אז באמת בכיף, אבל אם לא-תלכו עם הלב
אני ממש לא מתכוונת להשתלח בכן. כל אחת והחיים שלה וההחלטות שלה. אבל אם מותר לי לספר לכן שגם אני הייתי במקום שלכן לפני כמה שנים. אמרתי לכל העולם שיש מספיק ילדים גם ככה ויש פיצוץ אוכלוסין וכד' ואם כבר יהיו לי ילדים אני אאמץ. ולפני 8 חודשים נולד הבן שלי שאני הכי אוהבת בעולם.(אף פעם לא התלהבתי מתינוקות לפני כן וגם היום אני לא אוהבת כל ילד רק בגלל שהוא ילד). אז מה קרה בין אז לבין היום? פשוט צורך שהתחיל לבעור בעצמותי. פתאום הגעתי למצב שאני חייבת ילד ועכשיו! ועוד סיפור קטן. לפני די הרבה שנים עשיתי הפלה. ואחריה הייתי כמה ימים אצל חברה שלי שהייתה בת 40+רווקה בלי ילדים. היא מאד שמחה שעשיתי הפלה. עד כדי כך שמחה שהרגשתי שיש משהו מזויף בשמחה שלה. ובעצם אולי השמחה הזאת הייתה דרך שלה להוכיח לעצמה שהנה כמה שנים קודם לכן היא עשתה החלטה נכונה. אבל הייתה לי הרגשה מאד חזקה שזה לא באמת מה שהיא מרגישה אבל היא לא מודה בזה אפילו לעצמה. למה אני אומרת לכן את כל זה? לא מנסה להשפיע או להיות מסיונרית רק "אבל" אחד קטן. אם יום אחת מישהי מכן בכל זאת תחליט שהיא רוצה ילדים- אל תתנו לזה שפעם לא רציתם וסיפרתם את זה לכל העולם ואישתו ואתן מפחדות מ"אמרתי לכן" (שדרך אגב קיבלתי הרבה מאלו אחרי שמתן נולד) לגרום לכן לא ללדת. וגם רגע לפני שכבר אי אפשר לעשות עוד חושבים אחד חזק ואמיתי עם עצמכן ואם אז עדיין אתן מרגישות שלחיות בלי ילדים הדבר הנכון עבורכן אז באמת בכיף, אבל אם לא-תלכו עם הלב