סוגים של מתאמנים מתישים
שלום, יש מתאמנים "מעייפים" - אלה שמדברים המון, כאלה ששוללים כל אפשרות חדשה שמציגים להם, כאלה ששותקים ולא מוצאים מלים לתאר כמעט כלום, כאלה שרק שואלים ושואלים אבל לא עושים כלום וכו'. אלו הם אנשים שההתנהגות שלהם יכולה להיות חלק מתהליך האימון - אפשר לשקף להם את ההתנהגות ולבדוק האם ההתנהגות הזו מקדמת אותם למטרות שהם הציבו, ומהו הסיפור שמסתתר מאחורי ההתנהגות הזו, וכו'. פה יכולה להיות הזדמנות מצוינת ליצירת שינוי, כי נקודת המשבר מתרחשת מול העיניים של המאמן. סביר להניח שמה שהמאמן חווה - חווים גם אנשים אחרים בחיים של המתאמן, ואפשר לבדוק את זה בעדינות עם המתאמן. במצבים האלו עייפות מצד המאמן יכולה גם להיות משהו ששווה בדיקה אצל המאמן, איזה שהוא סיפור אישי או קושי שלו ששווה לו לעבוד עליו. לפעמים מאמנים שמביאים איתם לחדר "אנרגיות שליליות", ובסוף הפגישה המאמן מרגיש עייפות, לאות, תחושה "שאין חמצן", גם ללא סיבה ברורה נראית לעין. כאן יכול להיות סיפור יותר עמוק שיתכן שדורש יותר מאימון. פה לעתים קרובות אני שולח את האדם למטפל אלטרנטיווי בשיטות כמו הומיאופתיה, שיטת בואן ושיטות נוספות. אני גם ממליץ לאדם לבדוק את התזונה שלו וכו'. במצב הזה, בסוף הפגישה, אני פותח את החלונות, נושם אוויר, מזדקף, שותה הרבה מים, ומכניס אנרגיה טובה לגוף שלי. את זה אני ממליץ לעשות בכל מקרה שבו המאמן חש עייפות בסוף הפגישה. אחד הדברים שלמדתי הוא שאם פגישת אימון מסתיימת בתחושה של עייפות מצידי - שווה לבדוק אצלי מה קורה. בתחילת האימון הייתי מותש אחרי המפגשים. באיזה שהוא שלב המצב התהפך - ואני יוצא מהאימון מלא באנרגיה ברוב המקרים. אם עדיין מתעוררת עייפות - בדר"כ אני לומד מזה משהו לגבי עצמי.
אליאור תירוש מאמן ומנחה קבוצות
