אפשר להתייעץ איתכן???

[עוד אחת אנונימית]

../images/Emo142.gifאפשר להתייעץ איתכן???../images/Emo142.gif

אני יודעת שזןו נשמעת בעיה ממש מטומטמת ושיטחית - אבל בבקשה אל תתיחסו אליה ככזאת חברה שלי מתחתנת בעוד שבוע בשעה טובה - לא חברה טובה ממש אלא חברה משכבר הימים שהייתה גם בחתונה שלי . אני מאוד מסמפטת אותה. העניין הוא שאני סובלת מדיכאון שלאחרי לידה ומבעיית דימוי עצמי , כל פעם שאני הולכת למקומות עם בחורות רזות ויפות - ( אני השמנתי מאוד אחרי לידה ) אני חוטפת דיכאון עוד יותר עמוק , הדימוי העצמי שלי מגיע לריצפה ליד נשים כאלו , אני לא יכולה להסביר במילים עד כמה אני מרגישה רע אחרי "בילויים" מסוג זה. בחתונה יהיו כמה חברות שלי שהן פצצות עולניות שלא ראיתי הרבה זמן ואני ממש מפחדת שהן יסתכלו עליי במעין עין עקומה כזאת - של איך היא השמינה ואיך היא נראית וכו'..... אני מתלבטת אם ללכת או אולי לתת כסף וזהו , עדיף מאשר להיות בדיכאון נוראי שבוע ארחי שהלכתי לחתונה .

 

[גורמיץ]

אם אני שמה את עצמי במקומך

אני חושבת שלא הייתי הולכת לחתונה אבל כן הייתי הולכת אל החברה לאחר החתונה ונותנת מתנה.

 

[אמא של א וגם של ר]

לא הבנתי כמה דברים:

1. האם את בכלל מעוניינת ללכת לחתונה, או שזו רק מחוייבות? אם זו רק מחוייבות - הייתי קונה מתנה יפה או מביאה מעטפה 'בעלת ערך' לחברה אחרי החתונה, מתנצלת שלא הגעתי ויוצאת ממש בסדר. 2. כמה זמן את אחרי לידה? אם ילדת לפני זמן קצר, יש לך את כל הלגיטימציה להיות בעלת עודפים. אני הייתי אפילו מביאה את האפרוח/ית אתי לחתונה. למי עוד יש אפרוח/ית כזה/ו מקסים/מה? ועצה ידידותית, שאמנם לא תמיד קל לעמוד בה, ובכל זאת: מָזערי עד כמה שניתן את החששות מ"מה יגידו?", זה רק מוסיף לבריאות הנפש של כולנו. מאחלת לך להתרומם מהר מהדיכאון ולשפר את הדימוי העצמי

.

 

[עוד אחת אנונימית]

תשובות לשאלותייך

לאו דווקא מחויבות - חברה אמנם לא טובה או קרובה אבל מישהי שאני איתה בקשר שנים. אני כמעט שנה אחרי לידה - כך שהעודפים היו אמורים לרדת ממזמן. תודה על האיחולים

אצלי השילוב של הדיכאון ( אני בטיפול כרגע ) והדימוי העצמי הנמוך -שילוב קצ קטלני שפוגע מהיכולת שלי להנות בכל מיני מצבים אני מנסה להתגבר על זה אבל עדיין ההתגברות היא חלקית בלבד.

 

[רחלילי]

לא הייתי הולכת

אם הייתי במקומך. הייתי אולי מודיעה לה מראש במידה ואת מאד משמעותית לה, שאת לא תוכי להגיע. לא יודעת כמה הייתי נכנסת כעת לפני החתונה לסיבות לכך. היא מודעת לקושי שאת חווה לאחר הלידה? אם כן הייתי אומרת משהו על זה שזה לא מסתדר לך בשל זה. אם היאלא יודעת הייתי אומרת משהו אחר ולו כדי לא לעשות לה בלבלה לפני החתונה שלה. הייתי כמוהן מביאה ברכה יפה ומתנה אחרי. אבל הייתי שומרת על עצמי ועל כוחותיי.

 

[nubi]

את יודעת מה?

אל תלכי. ברצינות. לא מגיע לך אחר כך שבוע של סבל והלקאה עצמית. תקבעי עם החברה שמתחתנת איזה ערב שקט, תמסרי לה בשקט את המתנה, אם את רוצה-תסבירי לה למה לא הגעת לחתונה שלה, וזהו. תדאגי קודם כל לעצמך!

 

[דפנה מי]

יש מצב לקחת איזה כדור הרגעה

ללכת רק בשבילך כדי לשמוח בשמחת אותה בחורה שמתחתנת ולשים פס/קצוץ וילכו ל@%#$ כל הרזות עם המבטים (שאולי רק נדמה לך שופטים אותך) ואולי אפילו להשתעשע במחשבות עם עצמך ומצוא את הפגמים בהן ושאת המצב יותר טוב (יש לך ילד, בעל, חיים ככה וככה, אושר (עזבי לרגע את הדכאון שזה מצב זמני), כסף, עבודה, הורים, חברה שאכפת לה שתבואי....). אם לא תמצאי שוב דבר שיעשה שם ולו במעט טוב (אולי אפילו רק ההתאווררות מהבית ואולי תקחי את הילד ותשוויצי בו) - עזבי ואל תלכי, תברחי אח"כ במתנה/מברק/טלפון שלא יכולת להגיע...

 

[מיריVA]

גם לדעתי לא כדאי שתלכי כך. בהצלחה

עם הטיפול.

 

[אמא של פילפילון]

אז אל תלכי

ואם את לא חברה מאוד קרובה, ובעיקר אם אין לך רצון לחשוף את הסיבות, אל תודיעי מראש. למחרת (לא מוקדם מידי) תתקשרי ותתנצלי וכמובן, קבעי איתה מועד להעברת המתנה.

 

[galiaS]

אני לא היתי הולכת

נראה לי סיבה מצוינת לא ללכת. אני היתי חושבת על איזה תירוץ ונשארת בבית.

 

[עכשיו אמא של גל]

גם אני לא הייתי הולכת. אפשר למצוא

תירוצים בלי סוף, עשיתי את זה לא אחת.

 

[ו שתי]

לא ללכת.

למה לסבול?

 

[neta2]

אני לא הייתי הולכת.

בהצלחה בטיפול.

 

[חושחושה]

../images/Emo24.gifאל תלכי, לא כדאי להכנס למתח

נוסף על זה שכבר קיים, וכמו שאמרו פה, קני לה משהו ותלכי אליה הביתה. בהצלחה בטיפול, ועוד דבר: איפה כתוב שאחרי שנה העודפים אמורים לרדת כבר?