ט"ו בשבט הגיע חג לאילנות

tlingit

New member
../images/Emo143.gifט"ו בשבט הגיע חג לאילנות ../images/Emo13.gif

ומהו החג עבורנו המאמנים?
האם אתם מוצאים שהחג נושא משמעויות שנוגעות בעולם האימון האישי?
האם אתם מתייחסים / מכניסים את החג לאימון שלכם?
 
נטיעה...צמיחה...פריחה...

כל דבר בחג הזה קשור באימון.
כי מהו האימון אם לא האפשרות לקחת את השתילים הרכים של רצונותינו, חלומותינו, שאיפות חיינו לנטוע אותם באדמה ולעזור להם להצמיח שורשים.
ומהו האימון אם לא האפשרות והיכולת המקצועית לנטוע בליבם של המתאמנים שלנו את האמונה בזכות לרצות וביכולם לממש.
ומהו האימון אם לא האפשרות לעזור להם ליצור קרקע בשלה ופוריה מזובלת ומדושנת ביכולות ובעוצמות שלהם האימון הוא אחת הדרכים הנפלאות לראות איך שתיל קטן (ולעתים מפוחד) צומח בקצב הנכון לו והופך להיות גדול וחזק יותר שלב אחר שלב צעד אחרי צעד. וככל שהוא צומח, הוא הופך
לחזק יותר...
יפה יותר...
יכול יותר. ובליבם של המתאמנים צומחים גם האמונה הפנימית, ההכרה ביכולת, העוצמה לגבור על קשיים והתבונה להיעזר כשצריך. ואז מגיעה גם הפריחה
. השתיל הקטן שהפך לצמח חזק מוציא ניצנים
ומתחיל לפרוח.. וכל שנותר לנו הוא לעמוד מהצד לחוות את הנאת הפריחה ולחייך חיוך גדול. כי בתהליך המופלא הזה של נטיעה, צמיחה, פריחה היינו אנחנו.....
הגנן. חג נפלא
מורלי
 
תודה ענת, מדהים!!!!!

איחולי לשבוע נפלא לכולם. שכל אחד מאתנו יזהה את השלב שבו הוא נמצא ישקה ידשן ויעבור לשלב הבא.
 

tlingit

New member
מקסים ../images/Emo13.gif

תיאור כל כך נפלא של תהליך האימון מהצד שלנו, המאמנים
אולי זה חג ששייך יותר לצד של המאמנים מאשר למתאמנים?
 

hayapollak

New member
והיית כעץ שתול על פלגי מים-ענתוצאות

תיאור מלבב ופורח גם בעיני. כי האדם עץ השדה... יום טוב ושמח לכולם שכאן.
 
לכל הגננים הנפלאים../images/Emo144.gif

האדם והאילן
כי האדם עץ השדה נאמר בספר דברים. להזכירנו שהאדם דומה בכמה ממאפייניו לאילן. כאילן, גם האדם גדל והולך-"צומח". בהתחלה גרעין קטן , אחר כך נבט, אחר כך אילן קטן שצומח להיות אילן גדול שבהמשך גם נושא פירות. וזה אחד מהדברים שנוכל ללמוד מהאילנות - עלינו לצמוח ללא הרף לאילן ישנם המשאבים ההכרחיים לקיומו - אדמה, מים, אור, יסודות אורגניים שונים. ישנם גם המשאבים מעודדי הצמיחה כגון חום לאילנות מסויימים (וקור לאחרים), דשנים (מן הטבע או מעשה ידי אדם), חרקים או רוח שמסייעים בהפריה. מנגד ישנם תמיד גם מעכבי הצמיחה כגון מזיקים, יובש, רעלים ויזמי נדל"ן או אינטרסנטים אחרים באשר לנו האדם. מעבר להמשאבים ההכרכיים לקיום, מעבר להישרדות, מה מעודד את צמיחתנו?
מה מעכב אותה?
מכל האנשים אותם הכרתי, האהבה היא המשאב הראשון הדרוש לעידוד הצמיחה האישית. ראשית האהבה לעצמנו ואז, לאחרים. רק זה מאפשר את אהבתם של אחרים אותנו.
אחרי האהבה באים הנדיבות, החמלה, הרגישות וההערכה. החיוך והתודה, החום והמגע. הדמיון והחזון, האמון והאמונה, הכנות והפתיחות, התקשורת והחברות, התקווה, החופש ושאר רגשות ותכונות נאצלות המצויות בנו ורק בידנו הבחירה להביא אותם לידי ביטוי ומה מעכב את צמיחתנו? מה מביא אותנו לכמול ולעיתים לנבול?
השינאה והזעם, הקינאה וחוסר הרגישות, השקר והרכילות, הציניות והפסימיות, הבוגדנות והיהירות, היקשרות ורכושנות, הפחד והדאגה, היאוש והחרדה וכל אותן תכונות ורגשות שלילים. כולנו התנסינו בם ואת השפעתם הרעה חווינו. אפשרי עבורנו לוותר עליהם כדי לצמוח האילן כמעט אינו יכול להמנע מהנסיבות הוא נייח ופסיבי - לטוב ולרע. אולם אנו, בידנו הבחירה. אני מאחל לכולנו שניתן דרור ונבטא את מעודדי הצמיחה שלנו. אני מיחל שנפרד ונוותר על כל מה שמעכב אותנו יומך, הוא שדה אהבתך
יומך, הוא שדה אהבתך הקפידי נא לטעת בו כל אשר יפרה ויחזק כאשר תנועי בו מבטת בשתילים המתפתחים תכירי את עצמך, תכירי את בוראך וכל אורח, בשביליו המבורכים ירווה מזהר נשמתך, אל תוך קרבו ויזכר, מתוך חירות, בשדה האהבה שלליבו
 
כאחד שאוהב את ..

חג טו בשבט ובפרט את פירותיו, הנה עוד סיבה לאהוב את החג בצורת הודעה מקסססססימה ונפלאה !! איזה יופי של כתיבה על נטיעה - צמיחה - פריחה וכל מה שביניהם. תודה , ממישהו שמרגיש כ"שתיל" שצמא לכל טיפת מיים, שמגיעה מגננים כמוך.
 
מתחבר לכל מילה

בעיני השיחות שלך את האימון הם כמו מפל מיים נשאלת שאלה על האימון בחיינו, באיזשהו הבט, ואצלך מיד יוצא פרץ קולח, רענן, חדשני ומלא חדווה ועשיה של מיים חיים. את מעוררת השראה ולראיה התגובות שיהיו לך עוד הרבה נטיעות צמיחות ופריחות
 
למעלה