לכל הגננים הנפלאים../images/Emo144.gif
האדם והאילן
כי האדם עץ השדה נאמר בספר דברים. להזכירנו שהאדם דומה בכמה ממאפייניו לאילן. כאילן, גם האדם גדל והולך-"צומח". בהתחלה גרעין קטן , אחר כך נבט, אחר כך אילן קטן שצומח להיות אילן גדול שבהמשך גם נושא פירות. וזה אחד מהדברים שנוכל ללמוד מהאילנות - עלינו לצמוח ללא הרף לאילן ישנם המשאבים ההכרחיים לקיומו - אדמה, מים, אור, יסודות אורגניים שונים. ישנם גם המשאבים מעודדי הצמיחה כגון חום לאילנות מסויימים (וקור לאחרים), דשנים (מן הטבע או מעשה ידי אדם), חרקים או רוח שמסייעים בהפריה. מנגד ישנם תמיד גם מעכבי הצמיחה כגון מזיקים, יובש, רעלים ויזמי נדל"ן או אינטרסנטים אחרים באשר לנו האדם. מעבר להמשאבים ההכרכיים לקיום, מעבר להישרדות, מה מעודד את צמיחתנו?
מה מעכב אותה?
מכל האנשים אותם הכרתי, האהבה היא המשאב הראשון הדרוש לעידוד הצמיחה האישית. ראשית האהבה לעצמנו ואז, לאחרים. רק זה מאפשר את אהבתם של אחרים אותנו.
אחרי האהבה באים הנדיבות, החמלה, הרגישות וההערכה. החיוך והתודה, החום והמגע. הדמיון והחזון, האמון והאמונה, הכנות והפתיחות, התקשורת והחברות, התקווה, החופש ושאר רגשות ותכונות נאצלות המצויות בנו ורק בידנו הבחירה להביא אותם לידי ביטוי ומה מעכב את צמיחתנו? מה מביא אותנו לכמול ולעיתים לנבול?
השינאה והזעם, הקינאה וחוסר הרגישות, השקר והרכילות, הציניות והפסימיות, הבוגדנות והיהירות, היקשרות ורכושנות, הפחד והדאגה, היאוש והחרדה וכל אותן תכונות ורגשות שלילים. כולנו התנסינו בם ואת השפעתם הרעה חווינו. אפשרי עבורנו לוותר עליהם כדי לצמוח האילן כמעט אינו יכול להמנע מהנסיבות הוא נייח ופסיבי - לטוב ולרע. אולם אנו, בידנו הבחירה. אני מאחל לכולנו שניתן דרור ונבטא את מעודדי הצמיחה שלנו. אני מיחל שנפרד ונוותר על כל מה שמעכב אותנו יומך, הוא שדה אהבתך
יומך, הוא שדה אהבתך הקפידי נא לטעת בו כל אשר יפרה ויחזק כאשר תנועי בו מבטת בשתילים המתפתחים תכירי את עצמך, תכירי את בוראך וכל אורח, בשביליו המבורכים ירווה מזהר נשמתך, אל תוך קרבו ויזכר, מתוך חירות, בשדה האהבה שלליבו