ציףציף1000
New member
../images/Emo144.gif ט"ו בשבט שמח ../images/Emo143.gif
לרגל החג, ספרו לנו על טיולים מעניינים או מרגשים שחוויתם: היכן ביקרתם, מה עשיתם - ואיזו מוסיקה שמעתם - שנחרת בזכרונכם במיוחד? באלו מקומות הייתם ממליצים לנו לבקר? המקומות המומלצים שלי: בארץ - כמעט כל מקום, בעצם. הגליל והגולן, והמדבר בדרום, הם המקומות האהובים עלי. בשבוע שעבר טיילתי באזור עמק האלה ובשבוע הבא כנראה אעלה לחרמון, שם לא ביקרתי כבר מזמן. אוויר הרים וירוק בעיניים, עושה לי טוב. בחו"ל: בשנת 1980 טיילתי עם משפחתי בארה"ב. אחת החוויות היותר מרשימות שעברנו היתה איפשהו ביוטה, כמדומני. נסענו דרך שמורה אינדיאנית, בדרכנו לאחד המקומות היותר מוכרים. באותה תקופה שמורות אינדיאניות היו לא-מפותחות, מכל בחינה - ממש מוזנחות. האנשים חיו בעוני מחפיר, והתשתיות והשירות הציבורי היו ברמה נמוכה מאוד. מרבית השמורה לא היתה מיושבת; היא היתה, בעצם, שמורת טבע יותר מאשר שמורה לבני אדם, והיה בה רק ישוב אחד קטן, עם רחוב אחד. אך מכיוון שהוגדרה כשמורה אינדיאנית, לא נעשו בה באותה תקופה עבודות פיתוח למבקרים ומטיילים. כך יצא שנסענו בכביש שומם דרך נוף בראשיתי פראי ומדהים, מרחבים עצומים בהם הטבע שלט, לא האדם. מזג האוויר היה סוער, אך פתאום יצאה השמש, בפינה אחת של השמיים, ויצרה קשת-בענן ענקית. מלבדנו, לא היתה נפש חיה (חוץ אולי מחיות, מי יודע) ברדיוס של עשרות מיילים, אולי. זו היתה חוויה פשוט בלתי נשכחת.
לרגל החג, ספרו לנו על טיולים מעניינים או מרגשים שחוויתם: היכן ביקרתם, מה עשיתם - ואיזו מוסיקה שמעתם - שנחרת בזכרונכם במיוחד? באלו מקומות הייתם ממליצים לנו לבקר? המקומות המומלצים שלי: בארץ - כמעט כל מקום, בעצם. הגליל והגולן, והמדבר בדרום, הם המקומות האהובים עלי. בשבוע שעבר טיילתי באזור עמק האלה ובשבוע הבא כנראה אעלה לחרמון, שם לא ביקרתי כבר מזמן. אוויר הרים וירוק בעיניים, עושה לי טוב. בחו"ל: בשנת 1980 טיילתי עם משפחתי בארה"ב. אחת החוויות היותר מרשימות שעברנו היתה איפשהו ביוטה, כמדומני. נסענו דרך שמורה אינדיאנית, בדרכנו לאחד המקומות היותר מוכרים. באותה תקופה שמורות אינדיאניות היו לא-מפותחות, מכל בחינה - ממש מוזנחות. האנשים חיו בעוני מחפיר, והתשתיות והשירות הציבורי היו ברמה נמוכה מאוד. מרבית השמורה לא היתה מיושבת; היא היתה, בעצם, שמורת טבע יותר מאשר שמורה לבני אדם, והיה בה רק ישוב אחד קטן, עם רחוב אחד. אך מכיוון שהוגדרה כשמורה אינדיאנית, לא נעשו בה באותה תקופה עבודות פיתוח למבקרים ומטיילים. כך יצא שנסענו בכביש שומם דרך נוף בראשיתי פראי ומדהים, מרחבים עצומים בהם הטבע שלט, לא האדם. מזג האוויר היה סוער, אך פתאום יצאה השמש, בפינה אחת של השמיים, ויצרה קשת-בענן ענקית. מלבדנו, לא היתה נפש חיה (חוץ אולי מחיות, מי יודע) ברדיוס של עשרות מיילים, אולי. זו היתה חוויה פשוט בלתי נשכחת.
