לה לה לה

[Tom Aras]

../images/Emo145.gif לה לה לה ../images/Emo79.gif

1. לאן לדעתכם אנחנו מתקדמים בתור חברה? האם ההשפעות של טלפונים סלולריים ופייסבוק הן גדולות? (לדעתי ההשפעות הן דיכאון וחוסר הערכה עצמית)

2. האם לדעתכם אפשר לשנות ע"י רפואה סינית או שיטות אחרות של היפנוזה מצבים ותחושות וחרדות שליוו אותנו מהלידה/הנקה/הריון? אני נמצא בטיפול נגד חרדות של מטפל סיני שכזה והוא אומר לי בדמיון מודרך לחשוב כל מיני דברים. לדעתכם (גילת

) זה פועל?

3. שמתי לב שהעולם שלנו מורכב מסמלים- כל דבר מסמל לנו משהו אחר. ככה שבאופן כללי כל העולם שלנו סובייקטיבי. מה לדעתכם מוצק ואובייקיטיבי בעולם...??? אני חייב למצוא משהו כזה

 

[גילת אפרים]

ועוד "לה" אחד... ../images/Emo3.gif

ובכן- לכל שאלה תשובה (מחייכת לי כאן)

1. השפעות הקדמה הטכנולוגית אינן מוטלות בספק- לטובה ולרעה. היום האדם יותר מתוקשר- אך גם יותר בודד. אדם יכול לחיות חיים וירטואליים מלאים- אך אין תחליף לחברה אנושית פיזית. אתייחס לרגע לבני-הנוער- משחקי מחשב, פייסבוק, מסנג'ר, MP3 כל אלה הם דברים שהנער עושה בחברת עצמו (לפחות פיזית). כיום, פחות ופחות רואים ילדים ובני-נוער משחקים בחוץ, מתרועעים זה עם זה. הבדידות והבידוד החברתי הולכים ומתפשטים, לילדים ובני-נוער אין את ההזדמנות, כבעבר, לרכוש מיומנויות רגשיות וחברתיות, והתוצאה המצערת היא יותר מקרי דיכאון, המתחילים בגיל צעיר מבעבר (נתונים סטטיסטיים). גם העובדה שאנשים צעירים מתקשים למצוא משמעות לחיים (תופעה שבעבר היתה קיימת במימדים מצומצמים הרבה יותר) היא פועל יוצא מסף הגירוי הגבוה שהחיים המודרניים מזמנים, ומהבידוד האנושי, וגם תחושה זו מובילה דיכאון. 2. אינני בקיאה ברפואה הסינית, כך שאין לי מושג כיצד ועד כמה היא יכולה לעזור. עבודה נכונה באמצעות דימיון מודרך, יחד עם כלים קוגניטיביים, יעילה מאד לשם שינוי דפוסים מחשבתיים- רגשיים- התנהגותיים. כמו בכל דבר כמעט, גם כאן קשה לתת תשובה אבסולוטית באשר ליעילות של שיטת העבודה- ההצלחה תלויה במיומנותו וגמישותו של המטפל ובקשר ומידת האמון שנוצרים בין המטפל למטופל (!!!). 3. באשר לסמלים- אתה צודק. וכבר ציינתי, באחת מהודעותיי הקודמות, שסמלים (=דימויים ומטאפורות) הן שפתו של תת-המודע- באמצעותם אנו מבינים את המציאות הסובבת אותנו. מה אובייקטיבי בעולם? עובדות! לדוג': אני יושבת על הכסא, נולדתי בתאריך...., למדתי כך וכך שנים, שם אמי הוא... וכד'. דברים הקשורים לחוויה הם תמיד סובייקטיביים. ומה דעתך שלך, נערי החביב? יום נפלא לך...

גילת

 

[Tom Aras]

את תמיד מרגיעה אותי.. ../images/Emo13.gif

1. את צודקת כל כך. אני מרגיש שהסביבה הרבה יותר דכאונית מלפני כמה שנים, זה ממש מפריע לי. כאילו יש בי רצון לקום ולעשות מעשה, לשנות את העולם. זה לא הגיוני שכולם הולכים ברחוב עם פרצוף תשעה באב! דכאון כבר הפך לנחלת הכלל, אי אפשר להמשיך ככה. לדעתי הפייסבוק ממש ממדר אותנו... בגלל זה סגרתי אותו... 2.

ואם יש לי בעיה כללית ביצירת קשר עם אנשים? איך אוכל להתחבר למטפל כלשהו? 3. דיברתי על סמלים בגלל משהו שעלה לי לראש לפני יומיים פתאום. לפני שנה עברתי בית ספר, ולפני יומיים התעוררתי ופתאום איכשהוא קלטתי (מסרים בחלומות?

) שהבית ספר סימל לי את העולם הפנימי שלי, וכל החרדות שהיו לי לגביו קשורות לכך שיש בי חרדות לחשוף את העולם הפנימי שלי לאנשים. הדבר די הפחיד אותי, כי פתאום קלטתי שבית ספר מסמל לי משהו אחד ובעצם אני מתייחס אליו רק ככה, ההורים שלי מסמלים לי משהו אחר, מה נשאר אמיתי בעולם וללא הדיעות שלי?? ולמה בעצם חשוב לי שיהיה משהו ללא הדיעות שלי? אני עד כדי כך מפחד מהן?

 

[ספר ריק]

לגבי 2: מחקרים מצאו שהמחשבה משפיעה על

הבריאות. בדקו וגילו ש70% ממושתלי הכבד המאמינים בקיום אל מבריאים , ואילו רק 30% ממושתלי הכבד האתאסיטים מבריאים. עד כמה ובאילו דרכים-זה כבר אני לא יודע

 

[גילת אפרים]

פסיכונוירואימונולוגיה

ראשית, ברוך בואך אלינו

וכעת לכותרת המפוצצת של תגובתי ובכן, זהו השם של תחום מדעי חדש יחסית, החוקר את הקשר המשולש שבין הנפש (= מחשבות ורגשות), מערכת העצבים והמערכת החיסונית. התחום המדעי הזה מוכיח קשר הדוק בין שלושה גורמים אלה, ומוצא כי טיב המחשבות עשוי להשפיע, עד מאד, על המערכת החיסונית. לגבי נפלאות האמונה באל- האמונה באל (שהוא רחום וחנון, שומר עלינו ורוצה בטובתנו) היא סוג של חשיבה (או דמיון) המייצר רגשות של אופטימיות ותחושת ביטחון. כאשר אדם מאמין בכל לבו כי מישהו כל-יכול שומר עליו וחפץ בטובתו, הוא הופך לאופטימי באשר לסיכויי החלמתו, חיוני ובעל גישה חיובית. המערך הקוגניטיבי-רגשי שנוצר הופך להיות כמו נבואה המגשימה את עצמה ומעצימה את סיכויי החלמתו. אתה מוזמן לקרוא על הקשר שבין דמיון (או מחשבה) למציאות במאמר שכתבתי בנושא. אין ספק שיש ערך פסיכולוגי רב לאמונה באל... לילה טוב, גילת