מאמר "קאגומה בהשפעת הזאבה"

../images/Emo15.gif מאמר "קאגומה בהשפעת הזאבה"

כי קראתי את "רצות עם זאבים" וזה פשוט ישב לי בראש... קבלו מאמר! לרוץ אחרי הזאבה- קאגומה לפי מיתוסים מתוך "רצות עם זאבים" אז... איך מתבטאת קאגומה- ילדת-העידן-המודרני, ואיך היא מתקשרת ל"ארכיטיפ האישה הפראית" ה"אישה-זאב"? אז זהו, קאגומה היא דוגמה מושלמת להתמרה של דמות מודרנית- נערה שהוכנסה לתבנית כמו מילוני נערות אחרות, ונאלצה לדכא מילדות את האישה-זאב, לנערה שלומדת לחלץ מתוכה את האינסטינקטים הנשיים שלה. חומר רקע- על קיקיו, "אשת השלד" ו"הטורף" אם בקאגומה הלכנו לדון, כמובן יש לדון קודם על קיקיו, האפיזודה השנייה של קאגומה. קיקיו היא דוגמה לניצול ורתימה מוגזמת של "אישה זאב" לצרכי החברה. לקיקיו ה"אישה זאב" היו יכולות וכישרונות טבעיים- נשיים ורוחניים כאחד. אבל מילדות חינוכה גרם לדיכוי של הטבע הפראי, המאזן, שלו היו שייכים הכוחות, ומלבד בהתפרצויות בלתי נמענות- קיקיו הפכה לאישה כבויה. בתוך כך גם כבו חלק מהאינסטינקטים הטבעיים של "האישה זאב", והותירו את קיקיו ככלי. עכשיו נכנס לתמונה אינויאשה. הוא מייצג את ה"דייג" ששלה מן המצולות את "אשת השלד" שנותרה מקיקיו. הם עוברים בצורה מבטיחה למדי את השלבים של החזרת "אשת השלד" לחיים- המרדף, ההסתתרות, הרחמים, ההתרה, התמימות- אבל כשהם מגיעים לשלב המכריע- מתערב ה"טורף"- נאראקו. עדיף להזכיר שאילו היו האינסטינקטים של ה"אשה זאב" ערים בקיקיו- היא לעולם לא הייתה קרבה לאוניגומו כפי שזאבה לא קרבה לנחש פעמונים פצוע. אבל מאחר והאינסטינקט החייתי של קיקיו הודחק ורוסק- היא לא זיהתה אותו בתור "טורף"- והייתה נאיבית מדי בנוגע לכוונותיו. בכול אופן- בשלב המכריע ביותר של "החיית אשת השלד"- קיקיו- והחזרת האני הפראי הטבעי שלה- מתערב ה"טורף"- נאראקו. הוא מנצל את העובדה שעדיין קיים סדק באמונה של קיקיו לאינויאשה- ובעובדה שהאינסטינקט הנשי שלה עדיין לא דרוך כראוי- כדי להערים עליה. קיקיו מגיעה למסקנה- השגויה- שאינויאשה אשם (אם האינסטינקט של ה"אישה זאב" היה ער היא הייתה יודעת בחושיה שלא היה זה אינויאשה), ומכאן זה כבר מוכר. חזרה לשלב הנאיביות- תחייתה של קיקיו בקאגומה ובכן- חמש מאות שנה לאחר מכן נולדה קאגומה- שגם היא- מטבעה- בעת "אינסטינקט זאבי נשי" חזק. וכמו קיקיו- גם זה של קאגומה מדוכא- אם כי בצורה שונה. כישוריה של ה"אישה זאב" בקאגומה משתטחים מתחת לדרישות החברה המודרנית ולדרישות החברה- והיא מדכאת אותם, דוחקת את הפראי שבה לתוכה ומציבה את הילדה התמימה והמתוקה בפני השטח- כפי שדורשת החברה ממנה. בצורה זו קאגומה היא גרסה נוספת של קיקיו- אישה נוספת בעלת אינטואיציה חזקה ואינסטינקט זאבי חזק- שנאלצת להסתיר ולדחוק מעצמה את הצד הזה מפני שאינו רצוי בה. במובן זה קאגומה היא מעין חזרה לשלב הנאיביות של קיקיו- היא הרבה פחות מדוכאת מבחינה התנהגותית- והיא מסוגלת לציית לזאבה שבה מפעם לפעם- היא נחקה באופן חלקי בלבד- ולא נעשה בה ניצול מנוון כפי שנעה ביכולותיה של קיקיו. מבחינה זו קאגומה באמת דומה מאוד לנערות אחרות- שהרי בכולן מצויה אותה "אישה זאב" המייללת ורוצה לפרוץ אל פני השטח. השוני הוא שאצל קאגומה ה"זאבה" חזקה בהרבה, חושיה חדים יותר וכישוריה רבים יותר. קאגומה היא "גורת זאבים"- שעדיין לא עברה את שלב החניכה בדרך למיצוי הפוטנציאל שלה. קיקיו לעומתה עברה חניכה על מנת לשחרר את כישוריה- אבל נמנעה ממנה כל אפשרות להמשיך הלאה במסלול.
 
../images/Emo15.gif חלק ב../images/Emo15.gif

חזרה לעבר- חניכתה של קאגומה. "אשת השלד" צצה שוב מבין הגלים קאגומה נפלה לבאר ומצאה עצמה בעבר- או במילים אחרות- בסביבה לא מוכרת. כמו כל אחת העוברת חניכה- הסמליות היא היער- כפי של טקסי החניכה מסתתרים בצל שבין העצים. אבל התפקידים מתחלפים בסיפור "אשת השלד"- עכשיו קאגומה היא זו לשלות ממצולות שלד של נשמה- אינויאשה. אבל הסיפור נקטע בידי "באבה-יאגה"-המכשפה הזקנה, החונכת והמורה- בסיפור הזה- קאדה. לזקנה יש סמליות רבה- היא מורה ומכשפה, חכמה ויודעת, ויש לה תמיד עוצמה רבה, שמתפקידה לשחרר אצל חניכתה- במקרה זה קאגומה. קאדה מזהה מיד את הדמיון בין קיקיו המנוחה וקאגומה- קיקיו- ששיחקה את תפקיד החונכת של קאדה- כמו חוזרת בתור חניכתה. דבר זה מסמל את המחזוריות של הטבען הפראי של השתיים. קאגומה מתוודעת לסביבתה החדשה כמו גורה שמצאה עצמה לפתע במסע ציד ואמה שעד כה גוננה עליה- מושכת אותה בזנבה ודוחקת בה. היא מוצאת עצמה מול טורף- ואינה יודעת מה לעשות. האינסטינקט של קאגומה והאינטואיציה שלה מורים לברוח- והיא מצייתת להם. בשלב זה מתערבב מוטיב השלד הנמשה ממצולות הנפש- אינויאשה- בארכיטיפ הגברי המגונן והחותכני כאחד. קאגומה מעירה אותו- ואינה יודעת שיחד עם משיית השלד השלם מן המים היא מושה גם את הזאבה הפנימית שלה- ואת יכולותיה האמיתיות. בתחילה מסתתרת קאגומה- שעדיין בקושי נחלצה משלב הנאיביות והתמימות שבו הייתה וזה עתה סיימה את חניכתה של הזקנה (אכילת מזונה, לינה בבקתה, כיבוס בגדיה ושמיעת סיפוריה), מאחורי הארכיטיפ הגברי המגונן- עדיין אינה יודעת על טבעו השני ההפכפך של ארכיטיפ זה- ה"טורף" החותכני והפוגע. ברגע שהיא רואה גם את צד זה- היא מנסה להתמודד איתו כמיטב יכולתה, ומוצאת מסתור בחוכמתה ובמתנתה של "הזקנה" (בסיפורי באבה יאגה הייתה זו גולגולת רושפת אש על מקל, במיתולוגיה יפאנית היה זה עור של שועל, דוב או זאב)- שמרסנת את ה"טורף" הפוגעני ומחזיקה אותו בשליטה. בשלב זה קאגומה בעצם בורחת מהשלדשהעלתה בחכתה ובטוחה כי מצאה מסתור מפניו- כי אינה יודעת שעצמותיו עודן סבוכות בחכתה- וכי מרוצתה גרמה להן להסתבך אלו באלו. במהלך הזמן היא מתחילה לעבור גם היא את מה שעבר אינויאשה עם קיקיו- היא משקמת את השלד שמצאה- מרחמים היא מסדרת את עצמותיו, ותוך כדי כך לומדת חמלה, והופכת את הנאיביות של טרום חניכתה לתמימות הדרושה כדי לייצר מערכת יחסים בטוחה. בניגוד אליה אינויאשה אינו מוכן להישאר ו"לישון שנת תמימים"- מאחר וזיכרונותיו מהפעם האחרונה שבה נתן לתהליך להתרחש ולעצמות נשמתו ונשמתה של קיקיו להעלות בשר חזרה- היו לא מוצלחים. כשנדמה שסוף סוף המחסום נשבר- ואינויאשה וקאגומה עומדים לעבור לשלב הבא ב"החייאת אשת השלד"- מופיעה קיקיו שוב. מוטיב הכפילות הנשית- קיקיו וקאגומה שחיות זו לצד זו כעת מוחזרת קיקיו מן העפר- ומחזירה איתה את מוטיב הכפילות הנשית. קיקיו וקאגומה חולקות בנשמה אחת- מחולקת. בכול אישה קיימת כפילות כזו- "מה שאני" ו"מה שאני לא רוצה שידעו שאני". אינויאשה- צריך לבחור בעצם בחירה שקרית- שגויה. הכפילות הנשית היא חלק מכל אישה. קיקיו ה"חדשה"- היא בעצם חלק מ"קאגומה-קיקיו", אבל לא באמת החלק של קיקיו. אלו עצמות- זיכרונות ושאריות של קיקיו- עם חלק מן הנשמה, החלק שמייצג את "מה שאני לא רוצה שידעו שאני". העצמות מנסות לחזור לתפקד כמו קיקיו- אבל בהיעדר החלק השני- הן מהדסות ומהוות חיקוי עלוב לאישה- שהרי אין אישה שלמה ללא צדה השני. באותו מובן- קאגומה שאחרי הפילוג שונה. משהו ממנה- שרידים של קיקיו, וכמה צדדים פחות אהובים עליה- נדחסו לגוף אחר. היא בעצם מסתכלת בכפילתה- שהייתה והינה חלק ממנה. קאגומה שלאחר הפילוג מכילה פחות זעם ופחות ספקנות, וכמה מהאינסטינקטים שלה נשברים עם חלקה השני. לכן קאגומה פחות חשדנית מקיקיו, ומתנהגת באופן כל כך שונה. היא נשארת חסרת אונים יחסית גם לאחר חניכות רבות מאחר אינה מסוגלת להשלים את החניכה ללא חלקה השני- קיקיו. קאגומה-קיקיו הן בעצם שני חלקים מישות נשית אחת שהופרדה בידי "טורף" חיצוני, ועל ידי כך נבלמה התקדמותה של הישות לעבר סיום חניכתה ושחרור מלא של כוחותיה. לפי כך- נאראקו לא יושמד עד שקיקיו- ויחד איתה הזעם, הספקנות והחשדנות- תתאחד בחזרה עם קאגומה- ושתיהן ישובו להיות ישות שלמה המורכבת משתי כפילויות. רק כשקאגומה-קיקיו יתאחדו, ולכן יוכלו לסיים את החניכה המחודשת- ולשחרר את ה"אישה זאב" החזקה שלהן- על כל יכולותיה וכוחותיה המיסטיים- יושמד נאראקו. הנדודים בחבורה- המשך חניכה לצידה של "אחות גדולה" למעשה מאז נמצאת קאגומה בשלב הנדודים של החניכה- ובשלב "שנת התמימים" ביחסיה עם אינויאשה- השלד נמשה- אבל תצמיד האישה הכפולה פורק ומנע המשך התקדמות לעבר החזרתו המלאה לחיים, ולעבר החיבור המלאה ל"אישה-זאב". אבל חוסר ההתקדמות אינו מוחלט. בשלב זה נכנסת ה"אחות הגדולה"- סאנגו- לתמונה. ה"אחות הגדולה" היא אישה בוגרת יותר שעברה חניכה מלאה- ותפקידה להדריך את הנערה בדרכה לעבר הגילוי העצמי הפראי שלה. סאנגו אומנם תמימה- אבל זו אינה נאיביות. היא עברה את של שלבי החניכה- כשלשלב אחרון אנו עדים בסדרה- השיעור האחרון והקשה מכולם- להניח למה שצריך למות- למות. סאנגו מתקשה לקבל את השיעור האחרון היא מקבלת אותו במלואו (בראותה את גופות חבריה ומשפחתה). לעיתים קרובות האחות הגדולה מייצגת קול אינטואיטיבי המחובר יותר ל"אישה זאב" מאשר החניכה עצמה. סאנגו אכן מחוברת יותר לאישה-זאב שלה. היא נותנת חופש לעצמה ברוב הרבדים- היא מרשה לעצמה לבכות ולהיות חלשה- וגם להיות חזקה. היא לא עוצרת את עצמה יותר מדי במחשבות על "מה יחשבו עלי", והבעיה היחידה שלה היא ב"שליית השלד" שלה- מירוקו- מן המים. בתחילה היא מסרבת להכיר בו ומנסה לשחרר אותו מחכתה- אך אינה מצליחה להימלט ממנו. היא מאוד נבוכה בעודה ניגשת "לסדר את העצמות" חזרה למבנה דמוי אנוש, אך מרגע שעשתה זאת- שאר השלבים עברו ביעף- והרוח והבשר חזרו ל"שלד הנפשי" של מירוקו. סאנגו נמצאת שם כדי להדריך, לתמוך ולחזק את הקשר של קאגומה לנשי הפראי שבה- קשר שהחברה המודרנית מדכאת. היא מראה לה- בדרך ניסוי וטעייה- את הדרך לסדר "שלדים נפשיים", כיצד לפתח את האינטואיציה הטבעית החזקה שלה שהוזנחה, ואיך לחזור להיות חזקה כפי שהיא. לסיום: כמובן- שכמו שאמרתי- קאגומה לא תשלים את ה"חניכה" שלה עד תומה עד שהיא תחזור להיות קאגומה-קיקיו בגוף אחד- אבל בעזרת סאנגו- "האחות הגדולה", וקאדה "הזקנה המדריכה"- היא מתקרבת יותר לעצמי הפראי שלה. מנערת-העידן-המודרני, שהפראי החזק שבה רצוץ ומודחק- הופכת קאגומה- לא בשלמות עדיין- כי חסרה בה הכפילות הנשית ההכרחית- לאישה אחרת, "אישה זאב" כמעט בשלמות. אין פירושו של דבר שהיא תיראה ותתנהג כחיה- אלא שחושיה הטבעיים ויכולותיה יחזרו להיות כפי שהיו אמורים להיות- לה ולקיקיו לפניה. מקווה שהחכמתם, ובעיקר החכמתן. קבלו עוגייה. מגיע לכם.
 
יאיי! עוגיה D: ../images/Emo11.gif../images/Emo188.gif../images/Emo122.gif

למרות שלא ממש ברור לי איך קאגומה תוכל להתאחד עם קיקיו, מאחר וקיקיו היא רק גוף חיימר
משמע כדי להתאחד איתה קיקיו צריכה לוותר על גוף החיימר שלה ולחזור לגופה של קאגומה
נראה לי שהרגע הסברתי לעצמי את מה שלא הבנתי XD; ניא~ אחלה מאמר ניצנע :ם ח"ח
 
למעלה