אלונית 2006
New member
../images/Emo15.gif מגע של מלך פיק מאת אתי וניצע
תודה מיוחדת וענקית לבטאית הנפלאה והנסגדת טומו שעברה על הפיק הזה עד שיצאה לה הנשמה ועדיין היא לא מתלוננת! אוהבות אותך טומו! סוגדות לך טומו! שם: מגע של מלאך פאנדום: בליץ' דירוג לפרק זה: G שיפ: ביאקויה/ היסנה תקופת זמן: חמישים ושבע שנים בערך לפני הסיפור של בליץ' ג'אנר: אנגסט, רומנטיקה- מעט פלאף לפרק זה מפגש אביבי ביאקויה קוצ'יקי הביט בשדרה הפורחת של עצי סאקורה שעמדו בפריחתם האביבית, והמטירו עלי כותרת ורדרדים על השביל שהוביל אל המרפאה של הפלוגה הרביעית. הוא בחן את השביל מספר דקות, מתפעל מעץ הדובדבן הפורח, שהיה החביב עליו והסיבה לאהבתו לאביב. "זה נחמד לא? עצי הסאקורה פורחים לשבועיים בלבד ,אך בזמן כה קצר הם מספיקים להפוך את כל האזור ליפה וחינני יותר " אמר קול נשי ועדין מאחורי ביאקויה בנימת התפעלות. ביאקויה היה נבוך. הוא היה כל כך מרוכז שכלל לא הבחין שאדם נוסף עומד מאחוריו. הוא הסתובב כדי להביט בדוברת, ועצר בהתפלאות מהתמונה הציורית שנגלתה בפניו. רוח קלה העיפה את עלי הסאקורה, ופרעה את שיערה השחור של הדוברת- אישה צעירה בעלת עיניים סגולות ,גזרה נערית עדינה, וחיוך שלוו. עורה הבהיר ויציבתה הבטוחה עמדו בהשלמה לעצי הדובדבן התמירים ופריחתם הבהירה, הוורודה-לבנה. ביאקויה הביט בה בהתרשמות שניות מספר לפני ששם לב שהוא בוהה בה בחוסר נימוס שגרם לו להסמיק ולה להשפיל מבטה בחיוך. "אני מתנצלת, אסור היה לי לפנות בצורה כה ישירה אל סגן קפטיין " התנצלה האישה הצעירה בפנים סמוקים והעבירה במבוכה יד בשיערה השחור כליל. "זה בסדר, אין חוק שאוסר על פניה לסגן קפטיין כאשר הוא מחוץ למשרדו ועוד לא הצגתם את עצמכם אחד בפני השני" אמר ביאקויה בטון רשמי אוטומאטי שגרם לה לצחקק. "שמי היסאנה ,רק היסאנה " הציגה עצמה בחיוך וקדה קידה " לכבוד הוא לי". "אני-" "סגן הקפטיין של פלוגה 6 ,ויורש העצר של משפחת קוצ'יקי האצילית ." "לא ידעתי שאני כל כך מפורסם " הצטנע ביאקויה וחש פעם נוספת כיצד הוא נבוך, דבר שלפני כן לא קרה מעולם. "סגני קפטיין ממשפחות אצולה הם בדרך כלל מפורסמים" הסבירה היסאנה את הברור מאליו והוסיפה בהתנצלות "אני מצטערת שאני מעכבת אותך, התכוונת ללכת למרפאה לא?" "כן, אבל זה יכול לחכות. בסך הכול רציתי שאנוהאנה סאן תבדוק פצע מהאימונים שלשום" השיב לה ביאקויה.תוהה מדוע הוא מדבר בכזו חופשיות עם מישהי שלא רק שלא הייתה קפטיינית , אלא גם לא השתייכה לבית אצולה או לפלוגה שלו. "אני יכולה לבדוק אותו ולחסוך ממך את טרחה, סגן קפטיין קוצ'יקי" אמרה היסאנה, וביאקויה שראה כמה נלהבת היא , הפשיל את שרוולו וחשף שריטה עמוקה בשלבי הגלדה. היסאנה התקרבה אליו ועתה הבחין ביאקויה ,כי לגבה התרמיל שנשאו כל אנשי הפלוגה הרפואית. היסאנה נגעה בידו ברכות ועדינות, ואז אמרה בטון יודע "זה לא חמור. זה הספיק להגליד ואם עדיין זה כואב לך ,זה בוודאי בגלל שאימצת את היד שלך ביומיים האלו." "הייתי חייב ,הניירת של פלוגה 6 לא סבלה דיחוי " הצטדק ביאקויה ותהה מדוע הוא מצטדק בפני מישהי שללא ספק הייתה בעלת דרגה נמוכה משלו. "נחמד לראות מישהו שלוקח את התפקיד שלו ברצינות. בפלוגה שלנו יש אנשים שמנצלים כל יום מחלה אפשרי" החמיאה לו היסאנה והעבירה אצבע זהירה על פצעו. שתיקה השתררה, וביאקויה ניסה למצוא משהו חכם להגיד לה, אך לא מצא מילים בפיו משום מה. "אתה רוצה ריפוי באמצעות כוח רוחני או באמצעות תרופות ותחבושות?" שאלה היסאנה, מפרה את השתיקה. "מה שירפא אותי יותר מהר." ענה ביאקויה בקצרה. "ב-ס-ד-ר" אמרה היסאנה בעליצות וסימנה לו לבוא איתה. ביאקויה לא הבין מדוע, אבל נראה לו הדבר הנכון לעשות, וציית לה. היסאנה התיישבה מתחת לאחד מעצי הסאקורה וביאקויה התיישב בצורה מכובדת לצידה . היא נטלה את זרועו בין אלה שלה וברגע שהיא עצמה את עיניה ,הוא החל לחוש חמימות בתוכו. אור תכול בקע מבין אצבעותיה וסגן הקפטין של פלוגה 6 יכל לראות בבירור כיצד הפצע שלו מתאחה ונעלם. "תודה רבה " הודה ביאקויה למרפאתו בנימוס וקם ממצע עלי הסאקורה שעליו הוא התיישב ,תחושת החמימות עדיין מלווה אותו. מבלי לחשוב אפילו ,ביאקויה הושיט את ידו לאישה שחורת השיער ועזר לה לקום מישיבתה. "על לא דבר " השיבה לו היסאנה בנימוס ויישרה את מכנסיה, מעיפה בקלילות עלי סאקורה שדבקו בבגדיה ובשיערה. ביאקויה, ששם לב שגם הוא מכובה בעלי כותרת, החל גם הוא להתנקות. הרי זה לא יאות עבור סגן קפטין להגיע למשרד מכוסה בעלי כותרת! "נותר עלייך עוד אחד " העירה היסאנה ונגעה בקלילות בכתפו של ביאקויה ,מסלקת את עלה הסאקורה. התנועה הפתיעה את ביאקוריה. א אישה עוד לא נגעה בו כך. הוא אל ידע מדוע הוא עושה את זה, אך הוא נגע בידה של היסאנה בעדינות, מלטף את אצבעותיה. "תודה רבה " הוא אמר בטון שקט ומונוטוני והתרחק ממנה מבלי להסתכל לאחור, יודע שאם הוא יביט פעם נוספת בתמונה המרהיבה הזו שלה עומדת באמצע פריחת הדובדבן , הוא לא יוכל להתיק את מבטו ממנה לעולם.
תודה מיוחדת וענקית לבטאית הנפלאה והנסגדת טומו שעברה על הפיק הזה עד שיצאה לה הנשמה ועדיין היא לא מתלוננת! אוהבות אותך טומו! סוגדות לך טומו! שם: מגע של מלאך פאנדום: בליץ' דירוג לפרק זה: G שיפ: ביאקויה/ היסנה תקופת זמן: חמישים ושבע שנים בערך לפני הסיפור של בליץ' ג'אנר: אנגסט, רומנטיקה- מעט פלאף לפרק זה מפגש אביבי ביאקויה קוצ'יקי הביט בשדרה הפורחת של עצי סאקורה שעמדו בפריחתם האביבית, והמטירו עלי כותרת ורדרדים על השביל שהוביל אל המרפאה של הפלוגה הרביעית. הוא בחן את השביל מספר דקות, מתפעל מעץ הדובדבן הפורח, שהיה החביב עליו והסיבה לאהבתו לאביב. "זה נחמד לא? עצי הסאקורה פורחים לשבועיים בלבד ,אך בזמן כה קצר הם מספיקים להפוך את כל האזור ליפה וחינני יותר " אמר קול נשי ועדין מאחורי ביאקויה בנימת התפעלות. ביאקויה היה נבוך. הוא היה כל כך מרוכז שכלל לא הבחין שאדם נוסף עומד מאחוריו. הוא הסתובב כדי להביט בדוברת, ועצר בהתפלאות מהתמונה הציורית שנגלתה בפניו. רוח קלה העיפה את עלי הסאקורה, ופרעה את שיערה השחור של הדוברת- אישה צעירה בעלת עיניים סגולות ,גזרה נערית עדינה, וחיוך שלוו. עורה הבהיר ויציבתה הבטוחה עמדו בהשלמה לעצי הדובדבן התמירים ופריחתם הבהירה, הוורודה-לבנה. ביאקויה הביט בה בהתרשמות שניות מספר לפני ששם לב שהוא בוהה בה בחוסר נימוס שגרם לו להסמיק ולה להשפיל מבטה בחיוך. "אני מתנצלת, אסור היה לי לפנות בצורה כה ישירה אל סגן קפטיין " התנצלה האישה הצעירה בפנים סמוקים והעבירה במבוכה יד בשיערה השחור כליל. "זה בסדר, אין חוק שאוסר על פניה לסגן קפטיין כאשר הוא מחוץ למשרדו ועוד לא הצגתם את עצמכם אחד בפני השני" אמר ביאקויה בטון רשמי אוטומאטי שגרם לה לצחקק. "שמי היסאנה ,רק היסאנה " הציגה עצמה בחיוך וקדה קידה " לכבוד הוא לי". "אני-" "סגן הקפטיין של פלוגה 6 ,ויורש העצר של משפחת קוצ'יקי האצילית ." "לא ידעתי שאני כל כך מפורסם " הצטנע ביאקויה וחש פעם נוספת כיצד הוא נבוך, דבר שלפני כן לא קרה מעולם. "סגני קפטיין ממשפחות אצולה הם בדרך כלל מפורסמים" הסבירה היסאנה את הברור מאליו והוסיפה בהתנצלות "אני מצטערת שאני מעכבת אותך, התכוונת ללכת למרפאה לא?" "כן, אבל זה יכול לחכות. בסך הכול רציתי שאנוהאנה סאן תבדוק פצע מהאימונים שלשום" השיב לה ביאקויה.תוהה מדוע הוא מדבר בכזו חופשיות עם מישהי שלא רק שלא הייתה קפטיינית , אלא גם לא השתייכה לבית אצולה או לפלוגה שלו. "אני יכולה לבדוק אותו ולחסוך ממך את טרחה, סגן קפטיין קוצ'יקי" אמרה היסאנה, וביאקויה שראה כמה נלהבת היא , הפשיל את שרוולו וחשף שריטה עמוקה בשלבי הגלדה. היסאנה התקרבה אליו ועתה הבחין ביאקויה ,כי לגבה התרמיל שנשאו כל אנשי הפלוגה הרפואית. היסאנה נגעה בידו ברכות ועדינות, ואז אמרה בטון יודע "זה לא חמור. זה הספיק להגליד ואם עדיין זה כואב לך ,זה בוודאי בגלל שאימצת את היד שלך ביומיים האלו." "הייתי חייב ,הניירת של פלוגה 6 לא סבלה דיחוי " הצטדק ביאקויה ותהה מדוע הוא מצטדק בפני מישהי שללא ספק הייתה בעלת דרגה נמוכה משלו. "נחמד לראות מישהו שלוקח את התפקיד שלו ברצינות. בפלוגה שלנו יש אנשים שמנצלים כל יום מחלה אפשרי" החמיאה לו היסאנה והעבירה אצבע זהירה על פצעו. שתיקה השתררה, וביאקויה ניסה למצוא משהו חכם להגיד לה, אך לא מצא מילים בפיו משום מה. "אתה רוצה ריפוי באמצעות כוח רוחני או באמצעות תרופות ותחבושות?" שאלה היסאנה, מפרה את השתיקה. "מה שירפא אותי יותר מהר." ענה ביאקויה בקצרה. "ב-ס-ד-ר" אמרה היסאנה בעליצות וסימנה לו לבוא איתה. ביאקויה לא הבין מדוע, אבל נראה לו הדבר הנכון לעשות, וציית לה. היסאנה התיישבה מתחת לאחד מעצי הסאקורה וביאקויה התיישב בצורה מכובדת לצידה . היא נטלה את זרועו בין אלה שלה וברגע שהיא עצמה את עיניה ,הוא החל לחוש חמימות בתוכו. אור תכול בקע מבין אצבעותיה וסגן הקפטין של פלוגה 6 יכל לראות בבירור כיצד הפצע שלו מתאחה ונעלם. "תודה רבה " הודה ביאקויה למרפאתו בנימוס וקם ממצע עלי הסאקורה שעליו הוא התיישב ,תחושת החמימות עדיין מלווה אותו. מבלי לחשוב אפילו ,ביאקויה הושיט את ידו לאישה שחורת השיער ועזר לה לקום מישיבתה. "על לא דבר " השיבה לו היסאנה בנימוס ויישרה את מכנסיה, מעיפה בקלילות עלי סאקורה שדבקו בבגדיה ובשיערה. ביאקויה, ששם לב שגם הוא מכובה בעלי כותרת, החל גם הוא להתנקות. הרי זה לא יאות עבור סגן קפטין להגיע למשרד מכוסה בעלי כותרת! "נותר עלייך עוד אחד " העירה היסאנה ונגעה בקלילות בכתפו של ביאקויה ,מסלקת את עלה הסאקורה. התנועה הפתיעה את ביאקוריה. א אישה עוד לא נגעה בו כך. הוא אל ידע מדוע הוא עושה את זה, אך הוא נגע בידה של היסאנה בעדינות, מלטף את אצבעותיה. "תודה רבה " הוא אמר בטון שקט ומונוטוני והתרחק ממנה מבלי להסתכל לאחור, יודע שאם הוא יביט פעם נוספת בתמונה המרהיבה הזו שלה עומדת באמצע פריחת הדובדבן , הוא לא יוכל להתיק את מבטו ממנה לעולם.
