מדהים, האהובים עלי ביותר לא שם.
זה, דברים שצריך, העמדה, המשחקים של ג´ראלד, שק של עצמות, אש זרה... נו, טוב. מבין אלה שברשימה הצבעתי ל"הניצוץ", כי אני חושבת שהוא באמת הטוב שבהם מבחינת התיאור הפסיכולוגי של הדמויות והדברים שקורים להם. אגב, בפעם האחרונה שקראתי אותו, התעוררה בי תחושה הולכת וגוברת שבניגוד לרושם שתמיד היה לי, קינג ממש לא אהב את הגיבור שלו, ג´ק תורנס. יש המון נקודות בספר שתורנס מצטייר לנו כחלאה, אפילו בנקודות שבהן אנחנו אמורים כביכול לראות את הדברים מתוך עיניו ולהזדהות איתו. אני רק יכולה לנחש שזו היתה השנאה שרחש קינג עצמו לאני האלכוהוליסטי שלו (ואגב, הוא אומר שכשהוא כתב את הניצוץ, הוא בכלל לא היה מודע לזה שהוא אלכוהוליסט, למרות שהוא כתב את הספר בצורה שנראית מודעת מאד).