כמה נקודות לגבי דירות בבוסטון
לצערי בגלל גילי המתקדם והאלצהיימר אני לא זוכר מהודעות קודמות שלך היכן בדיוק אתה רוצה לגור, כמה אתה חושב להוציא, איזה גודל דירה אתה מחפש וכ"ו. לכן אני יכול רק לתת נקודות ציון עיקריות: בוסטון וסביבבתה (ברוקליין, קיימבריד'ג, ניוטון וכ"ו) הן ערים ישנות. מאוד. רוב הבניינים בברוקליין, למשל, הם מתחילת המאה ה 20 (1900 עד 1930). לבניינים ישנים שבנויים בצורה האמריקאית יש כל מני "תכונות" שצריך ללמוד אותן - ורק קצת נסיון יעזור לך להבחין בהם: צבע עופרת - שבו השתמשו כמעט בכל מקום לפני 1978. אכילת פרורי צבע כאלו (למשל - ילד שמכרסם את אדן החלון... או אוכל חתיכת צבע שהתקלף) או נשימה של האבק שלו (שנוצר, למשל, כתוצאה מהחיכוך של חלון עם המסילה שלו בזמן שפותחים וסוגרים) יכולה להביא להרעלת עופרת אצל ילדים. הרעלת עופרת, כמו מתכות כבדות אחרות, פוגעת בהתפתחות המוח - גורמת לפיגור והפרעות מוטוריות. רשמית ולפי החוק, אסור לבעל ביית להשכיר דירה שיש בה שרידי עופרת למשפחה עם ילדים קטנים. מעשית - בעלי בתים רבים מתחבאים מאחורי סעיף "לא ידעתי"... ומחתימים את השוכר על WAIVER שבו הוא מצהיר שבעל הביית אמר לו שלא ידוע אם יש או אין. ככלל אצבע - כל מבנה שנבנה לפני אמצע שנות ה 70 - ברור שהיה בו צבע עופרת. השאלה היחידה היא האם עשו לו DELEADING (תהליך יקר מאוד שרוב האנשים מתחמקים ממנו). אם המבנה עבר DELEADING אז צריך להיות להם אישור רשמי מהערייה וממעבדת בדיקה שעשתה ביקורת אצלהם. לדירות ישנות יש גם בעיות תשתיות מיושנות - בעיקר חשמל ואינסטלציה. זה די מעצבן שכשמנסים להפעיל, למשל, מיקרוגל ומייבש שיער ביחד אז קופץ הפקק של כל הביית... הכל נורא תלוי באזור המדוייק שבו תחפש, בגודל שאתה מחפש ובתקציב.