שאלת בוקר יום חמישי

מיכלכהן

New member
../images/Emo15.gifשאלת בוקר יום חמישי

תנסו להיזכר מה רציתן להיות כשהייתן קטנות.. האם עמדתן בחלומות הילדות שלכן? האם אתן שמחות שלא? לי היתה תקופה שרציתי הכי בעולם להיות מורה. אח"כ כשהתחיל פרקליטי L.A רציתי להיות עורכת דין. אח"כ בצבא רציתי להיות רופאה. והיום אני באמצע סטאז´..נראה שהשלב האמצעי בחיי היה הכי משפיע.. מה איתכן?
 

רחלילי

New member
כילדה

לא זכורת שרציתי משהו מסויים אבל סביבי היו אומרים שאני אהיה עובדת סוציאלית. כנערה חלום ארוך שנים היה לי להיות אנתרופולוגית או ארכיאולוגית עם שני חלומות: 1. לגלות את סוד הפירמידות במצריים (מי היה מאמין שנפחד לסוע לשם היום). 2. לעבוד עם קופים באפריקה. והיום אני בכלל בתחום אחר. ככה זה בחיים.
 

אתי@

New member
אני רציתי להיות רקדנית בלט

פרימה בלרינה
היו לי גם כל מיני חלומות להיות מרגלת ולהציל את המדינה, ועד כל מיני שטויות כאלה בהשראת ספרי ההרפתקאות שהייתי קוראת
בעיקר של דבורה עומר ושות´... אבל החלום להיות רקדנית הוא החלום הכי גדול שלי (שהתפקשש
). זה היה בדמי ובנשמתי, האהבה הגדולה של חיי... והיום??? אני יושבת כל היום מול המסך ומתקתקת שורות קוד משעממות... האנטי-תזה לחלומות שלי...
 

שמופית

New member
אופס.... שאלת השאלות הגיעה...

כילדה רציתי להיות מורה (זה עבר בחטיבת הביניים). אחר כך שקלתי כל מיני מקצועות, אבל שום דבר לא עניין אותי מספיק בשביל להשקיע בלימודים ועבודה קשה (גם אני רציתי להיות ארכיאולוגית). והיום, אחרי שפוטרתי מעבודה ויש לי מקצוע שכרגע אין לו הרבה דרישה בשוק (או יותר נכון - אין לו דרישה בשוק !), עדיין אין לי מושג מה אני רוצה להיות כשאני אהיה גדולה
 

תוכי

New member
טוב אז אני ...................

תמיד ידעתי שאני רוצה להיות מנהלת חשבונות ואני היום מנהלת חשבונות
 

מיקה11

New member
שמופית - באותו מצב איתך!!

שהייתי קטנה החלום שלי היה להיות שחקנית... אבל לא יצא מזה כלום. גם אני כרגע לא עובדת במקצוע שלי. ולצערי הרב בחודש האחרון גם לא עובד בכלל. ואין לי מושג ירוק מה אני הולכת לעשות עם עצמי.
 

kisses

New member
אני תמיד ועד היום רוצה להיות או

פסיכולוגית או עובדת סוציאלית
 

fila

New member
........

הרצונות שלי הושפעו מספרים ודברים שעברו עליי בחיים.... זה התחיל מזה שרציתי להיות מורה לציור אח"כ רציתי להיות מלא דברים אחרים שהזכור לי מבינהם זה ארכיאולוגית או חוקרת אוקינוסים, נורא רציתי למצוא אוניות טרופות ואוצרות
אח"כ זה היה פסיכולוגית ובאמת למדתי פסיכולוגיה.... והיום לא ממש בא לי להיות משהו , מאוד מתאים לי להוריד מהלחץ הנוראי שאני נמצאת בו, להרגע קצת ולעשות משהו ממש לא מועיל עם עצמי....
 
לכל אלו שלמדו פסיכולוגיה

שאלה רצינית לאללה... אני כרגע בשלב של לעשות הסבה לפסיכולוגיה לקראת תואר 2 (אני מסיימת תואר 2 בתחום אחר במקביל), בשאיפה להגיע לפסיכולוגיה קלינית... אז אני ממש אשמח לשמוע למה ירדתן מהחלום, איך היו הלימודים, האם למדתן בת"א ושאר דברים חשובים...
 

Ronnie*

New member
אני למדתי פסיכולוגיה בת"א ../images/Emo132.gif

אבל רק תואר ראשון... את אמורה לעשות השלמות של תואר ראשון לקראת תואר שני? מהתואר הראשון ממש לא נהניתי. זה הרבה פחות מעניין ממה שזה נראה, המון שיעורי סטטיסטיקה, אווירה תחרותית, כיתות של 300 תלמידים... הרבה יותר נהניתי מהחוג השני שלי (ספרות אנגלית). אני משוכנעת שתואר שני זה הרבה יותר כיף והרבה יותר מעניין. הסיבה שירדתי מזה היא שמלכתחילה לא הייתי בטוחה שפסיכולוגיה קלינית זה מה שאני רוצה. עשיתי את התואר כדי שיהיה לי תואר שאפשר להתפתח ממנו להרבה כיוונים. לא ניסיתי להתקבל לקלינית, ואני יודעת שזה קשה מאוד. הסיבה העיקרית שאני לא רוצה היא שהגעתי למסקנה שזה מקצוע קשה ותובעני מבחינה נפשית, שגם דורש עבודה מאוד צמודה עם אנשים (הכי צמודה שיכולה להיות) ובשלב זה של חיי זה לא מתאים לי (אבא שלי פסיכולוג ואני מכירה קצת את המקצוע). דווקא נראה לי שהייתי נהנית מהלימודים עצמם בתואר השני. העבודה עצמה הרתיעה אותי, לא הלימודים. אני לא יודעת אם עניתי על משהו, אבל אם יש לך שאלות, אני פה
 

fila

New member
הילה

הלימודים בשנה שניה ושלישית היו קשים מאוד אבל עם זאת היה לי מעניין ונהנתי ללמוד...
ירדתי מהחלום כי רציתי לעשות הפסקה קצרה מהלימודים ולהתחיל לעבוד ומאז לא הצלחתי לאלץ את עצמי לחזור לשם... אגב למדתי בחיפה
 

יעלי2

New member
הילה

לאן הלכתם בסוף לחגוג עם סבא ואיך היה? ובלי קשר, רציתי שתזכירי לי מה את לומדת עכשיו?
 

Ronnie*

New member
רציתי להיות

זמרת, רקדנית ושחקנית. ומכל אחד מהחלומות האלה נפרדתי באיזשהו שלב... ("שחקנית" היה האחרון - למדתי במגמת תיאטרון בתיכון). וכשהייתי ממש קטנה רציתי פשוט להיות "מפורסמת"... ועכשיו - אני עדיין לא יודעת מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה...
 

rinutza

New member
אני כל החיים, ועדיין, רציתי להיות

מעצבת פנים. מאז שאני ילדה ועד היום יש לי אוסף עצום של חוברות עיצוב בבית. פשוט מכורה לזה. אולי מתישהוא אני אעשה קורס ואעסוק בזה בתור תחביב.
 

lital22

New member
גם אני עדיין חולמת לעסוק בעיצוב פני

אבל בנתיים עושה דברים אחרים ( עם מעט יצירתיות אבל לא מספיק).. נראה לי שגם אעשה בעתיד איזה קורס בעיצוב כתחביב. שהיית קטנה (עד הצבא בעצם) רציתי להיות מורה אבל זה עבר לי לגמרי...
 

מאי26

New member
אני מצטרפת לכל השחקניות

המתוסכלות... רציתי להיות שחקנית כשהייתי קטנה, והשתתפתי גם בהצגות בית ספר וכל מיני חוגים וכאלה. אחר כך חשבתי להיות עיתונאית, ואפילו הייתי כתבת נוער באחד מעתוני הנוער למשך תקופה (אבל לא יותר מדי פעילה...) וכשהייתי בכיתה י"ב קלטתי שהגיוס שלי הולך להיות שנה וחצי אחרי סיום הלימודים (כי קפצתי כיתה ואני גם ילידת ספטמבר שזה סוף השנה). אז אמא שלי שכנעה אותי ללכת לעתודה, ובחרתי די אקראי בלימודי משפטים, ולמעשה אני עוסקת בזה עד היום במסגרת הסניגוריה הצבאית. בדיעבד אני חושבת שהמקצוע די מתאים לי, כי הוא משלב קצת גם את תאוות המשחק (פה ושם בבתי המשפט עושים הצגות...) וגם יכולת כתיבה, ניסוח והתבטאות, ואני די מרוצה, אבל אי אפשר להגיד שזה היה חלום חיי... מצד שני גם אין משהו אחר שממש מושך אותי כרגע.
 

limor 2

New member
לא היה לי חלום אף פעם

תמיד רקדתי ואחרי הצבא התחלתי להגשים חלום ואני רוקדת ריקודים לטיניים - ספורטיביים.
 
וואי וואי וואי......./images/Emo12.gif

בתור ילדה רציתי להיות או מורה לציור, או וטרינרית, או זמרת. בתיכון הבנתי שאין לי סבלנות לילדים, שלנתח ודם זה מגעיל, ושיש לי פחד קהל. אז הלכתי למגמת פסיכולוגיה- והכי הכי רציתי להיות פסיכולוגית. עשיתי פסיכומטרי בכתה י"א כדי לחסוך זמן (780- לכל המתעניינים- כן, אני גאה מאוד...) והחלטתי להתגייס לפני הלימודים. בצבא הבנתי שאין לי כוח לקרוע את התחת 7 שנים לפסיכולוגיה קלינית. אחרי הצבא התאהבתי בחו"ל, ולמדתי להיות מדריכת תיירים בחו"ל ושנה אחר כך למדתי להיות סוכנת נסיעות. היום הבנתי שאין בזה כסף, ועם בעלול ותינוקת, אני לא אסע עם קבוצה 3 שבועות לאירופה. ועכשיו אני מחפשת משהו אחר לעשות.....
 

dorlim

New member
ואני...

בגיל 3 - רציתי להיות מטאורולוגית (!) ואני מזכירה לכם שזה הרבה לפני עונת דני רופ וחבריו, כשאף אחד עוד לא בדיוק ידע מה זה.... כל פעם שהיו שואלים אותי והייתי עונה בלי להתבלבל היו מסתכלים על אמא שלי כעל משוגעת - מה זאת מלמדת את הילדה שלה?!
איפשהו ביסודי - רציתי להיות וטרינרית (בדיעבד, אחד המקצועות שהכי פחות מתאימים לי... ברחתי ממד"א....) בתיכון - עו"ד, עו"ד ושוב פעם עו"ד ואפילו ידעתי שאני רוצה לייצג נאנסות... בדרך מהצבא לאוניברסיטה השתנו הדעות שלי והגעתי לתחום מנהל עסקים - תחום שאני מאד אוהבת ומאד נהנית ממנו (רק חבל שהעבודה שלי היום כבר לא מספיק מאתגרת אותי
)
 
למעלה