../images/Emo15.gif../images/Emo26.gif~אין שם-פרק 11~../images/Emo36.gif../images/Emo15.gif
אמ, כן- רק פרק אחד. שיקולים אישיים בקשר סלוף הפרק וכאלה
אניווי, יום שישי שני פרקים כרגיל ואני מקווה ארוכים במיוחד
אמ, תהנו
~הצעות לשם
~ -- פרק 11 "תתעורר!" קפץ דאגי על מיטתו של דני ועבר למיטתם של טום והארי. "תתעוררו! היום בערב נוסעים!!!" צעק דאגי בכל החדר. "לאן?" שאל הארי וזרק על דאגי כרית כדי שישתוק. "לסיבוב הופעות!" צעק דאגי וניגן תו בגיטרת הבס שלו כששם לב שהיא ממש לידו. "טוב דיי!" צעק דני "תן לישון!!!" דאגי כמובן המשיך לנגן על גיטרת הבס שלו עד שהארי, טום ודני לא יכלו יותר- שלושתם הכריזו ביניהם על מלחמת כריות (כמו תמיד) ופוצצו את דאגי עד שנפל ממיטתו והגיטרה כמעט נשברה כשהוא נפל על הרצפה. "מגיע לך!" צחק טום. "מפגרים כמעט שברתם את הגיטרה!" אמר דאגי ברצינות. "היא נשברה?" שאל דני. "לא" ענה דאגי. "אז לא נורא" צחק הארי. "אל תדאג דאגי, הכל מהלב, הכל מהלב" צחק טום. "יאללה אם כבר התעוררנו אז נאכל ארוחת בוקר עכשיו כי בארבע צריך לצאת לאולפנים משם לוקחים אותנו לבוסטון" אמר דני וקם ממיטתו. כולם קמו אחריו והלכו ביחד להכין ארוחת בוקר. דאגי הכין סלט- לא שלא נפצע מהסכין כל חתיכה שנייה של ירק, טום הכין חביתה- הוא לא הרשה לדני לעשות זאת יותר, דני סידר את השולחן- בזה הוא היה מצוין, והארי הכין פנקייקים- כולם ידעו שהוא מומחה בזה. "כמה זמן לא עבדנו ככה?" שאל טום. "איך ככה?" שאל דאגי כששנייה לאחר מכן שוב נפצע מהסכין. "נו ביחד, כמו חברים טובים שאוהבים אחד את השני ויוצאים לסיבוב הופעות היום בערב!" צחק טום וכולם באו, התחבקו ביחד וצחקו. "אווו!" צעק דאגי. "הפצעים על האצבע! אל תגעו בזה!" המשיך. "דאגי טיפש אחד איך תופיע ככה היום!?" נלחץ דני לרגע. "אני אופיע, אם הקהל באמת אוהב אותי, לא יהיה אכפת לו אם אני אנגן חלש בגלל האצבעות!" אמר דאגי בקול מרגש כשהארי, טום ודני עשו קולות רקע של אהבה מאחוריו: "אוווווו" וחייכו. "יאללה בואו לאכול" אמר הארי והתיישב וכולם אחריו. "פנקייק טעים!" אמר טום וחייך אל הארי. "חביתה טעימה!" אמר הארי וחייך אל טום. "סלט טעים!" אמר דני וחייך אל דאגי. "סידור שולחן טעים!" אמר דאגי וחייך אל דני והוא הבין שהוא שוב הגיע למצב שכולם מביאים לו כאפות. כאשר סיימו לאכול הייתה השעה שתיים עשרה וחצי. "בואו נארגן עכשיו תיקים כדי לסיים את זה עכשיו ולא ברגע האחרון" הציע טום. "כשאנחנו מסיימים את ההופעה אנחנו ישר נוסעים ללונדון?" שאל דאגי. "אמ, כשאנחנו מסיימים את ההופעה אנחנו נשארים ללון במלון בבוסטון ובבוקר הולכים ללונדון כי בערב ההופעה שם" הסביר טום. "אה אוקי, אז בואו נעלה לארגן תיקים" חזר דני וכולם עלו. "מה צריך לקחת?" שאל דאגי בחיוך. "תיקח לך בגדים ודברים לשינה, בגדים להופעה יביאו לנו שם ו... זהו בעקרון!" אמר טום בעודו אורז. "טוב אני סיימתי!" חייך הארי. "יופי, עכשיו אתה יכול לנוח" אמר לו טום והמשיך לארוז. "אני צריך לשירותים..." אמר דאגי והלך. "תודה אתה מודיע לנו!" צעק דני. "טוב גם אני סיימתי" אמר טום וסגר את רוכסן התיק. "אז תסדר ת'תיק של דאגי כדי שכולנו נוכל עכשיו לנוח" אמר דני בעודו ממשיך לסדר את תיקו. "טוב" נאנח טום והלך לתיקו של דאגי שם חיכתה לו עבודה מרובה, כל הבגדים היו מפוזרים (לא שהיו כל כך הרבה שם...) אז טום היה צריך לקפל את הכל. כאשר הרים את אחת החולצות ראה שם את זוקי הלטאה של דאגי. "אין מצב" אמר טום. "מה אין מצב?" שאל הארי. "אין מצב... שהוא מביא את הלטאה שלו איתנו לסיבוב הופעות!" אמר טום. "כן הא?" צחק הארי. "אני הולך לומר לו" אמר טום והלך לכיוון השירותים. "דאגי אתה לא יכול להב... מה אתה עושה?" שאל טום. "מחרבן?" חייך דאגי. "אבל למה הפוך?" שאל טום. "כי.. זה נוח, אפשר להישען..." חייך דאגי אל טום שוב. "טיפש" צחק טום. "אז מה רצית לומר לי?" שאל דאגי. "אה! אתה לא מביא את הלטאה שלך לסיבוב הופעות!" אמר טום. "אבל היא מביאה לי מזל!" אמר דאגי בעצב. "לא חסר שהיא עולה עלינו כל לילה פה, עכשיו גם שם?" שאל טום. "נו בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה!" התחנן דאגי. טום נאנח וענה "טוב, בסדר..." ויצא מן השירותים. "נו, הוא מביא או לא?" שאל דני שכבר סיים לארגן את תיקו. "כן..." נאנח טום שוב. "נו, מי יכול לעמוד בפניו?" צחק הארי. "כנראה שאף אחד" צחק טום ונשכב על מיטתו ונרדם כמו כולם חוץ מדאגי שעוד היה בשירותים- אבל מי יודע, אולי נרדם בצורה שהוא יושב, איך אפשר שלא? -- תגובות
הערות
הארות
אמ, כן- רק פרק אחד. שיקולים אישיים בקשר סלוף הפרק וכאלה
