Let It Go

[L D N]

../images/Emo15.gif Let It Go ../images/Emo41.gif

האינטרנט שלי חזר ואיתו הפאנפיק

זה ממש עצוב שהפרק הקודם עדיין באותו עמוד. עבר איזה מיליון שנה. בכל מקרה, 3 פרקים. תהנו.

----------------- Let It Go מאירועי הפרק הקודם [פרק 14]: אמה מסבירה לרוקסי שזו לא אשמתה שג'יימס התאבד. הארי אומר לרוקסי שהיא עוברת למחלקה פסיכולוגית לחודש בבית חולים במרחק של 40 דקות טיסה, ליד איפה שכריס גר. הוא אומר לה שלפני שהיא תצא תהיה לה חצי שעה עם ג'יימס לבד. קייטי מודיעה למאט שהוא יוכל לראות את ג'יימס למחרת. פרק 15: -בבוקר- -נקודת המבט של רוקסי- לא יכולתי לעצום עין כל הלילה. חשבתי על ג'יימס. אמנם אני לא אהיה שם לבד אבל ג'יימס שלי לא יהיה קרוב אליי. דמעה יצאה מתוך עיני. לחשתי "ג'יימס. תתעורר. בבקשה. אני חייבת להיות איתך. לגעת בך. לנשק אותך. גם אם זו תהיה הפעם האחרונה.". הארי נכנס לחדר. "בוקר טוב." הוא אמר. שתקתי. ידעתי שכל מילה שאני אוציא תהיה מלאה בדמעות. המשכתי לשתוק. "תכף יביאו לך אוכל. הבאתי לך במיוחד מהמסעדה הקרובה טוסט ושוקו לבן, כמו פעם, כשאני הכנתי לך." "תודה." אמרתי. כריס נכנס עם מגש ואוכל. "קחי רוקס." הוא אמר. "אני לא רעבה." אמרתי. "טוב אני תכף חוזר." הארי אמר ויצא מהחדר. "מה קרה רוקס?" "אני לא רוצה לעזוב! אני רוצה להשאר! בשביל ג'יימס!" אמרתי והדמעות החלו לנזול, כמו גשם. "דיי רוקס, את תראי אותו שוב! באמת! אל תבכי... בבקשה רוקס." הוא אמר וניגב לי את הדמעות עם היד הרכה שלו. "אני צריכה להיות לבד. אני מצטערת כריס. אני צריכה לחשוב. אני אשתה את השוקו ואלך לג'יימס." "מה עם הטוסט?" הוא שאל. "קח מתנה." אמרתי והוא יצא מהחדר עם הטוסט. שתיתי את השוקו, התלבשתי והכנתי את התיק והלכתי לכיוון החדר של ג'יימס. קייטי הכניסה אותי. "חצי שעה רוקסי, חצי שעה." היא אמרה והשאירה אותי לבד עם ג'יימס. הסתכלתי עליו. יפה שלי. "ג'יימסי, התגעגעתי אליך." אמרתי, חנוקה מדמעות. אמרתי לו הכל, מה שיקרה, וכמה שאני מתגעגעת אליו, ושאני מתה לראות אותו שוב, ולנשק אותו. "ביי ג'יימסי." אמרתי אחרי שהארי דפק בדלת. "בפעם הבאה שאני אראה אותך אתה תדבר איתי נכון?" אמרתי ונתתי לו נשיקה. לא יכולתי לשלוט בדמעות כבר. הארי לקח לי את התיק ונסענו אני, הוא וכריס לשדה התעופה ומשם טסנו לביה"ח. -נקודת המבט של אמה- -בצהריים- אני ומאט הלכנו לבית החולים. חיכינו לקייטי. "אתה רוצה שוקו?" שאלתי. "לא". "וקפה?" "לא." "ומים?" "לא." "צ'יפס?" "לא." "שוקולד?" "אמה את מוכנה לצאת לי מהווריד כבר?! כל היום את רק רוצה שאני אוכל או אשתה! די! אני ילד גדול ואני יכול להחליט לבד מה לאכול ולשתות." "אתה יודע מה מאט?! אתה ממש דוחה! אני באה איתך לבית חולים הזה ואתה רק צורח עליי! בזמן האחרון אתה בכלל לא שם לב אליי!" צעקתי. "אם לא טוב לך, אמה, את מוזמנת ללכת. לתמיד." "לתמיד?" שאלתי. "כן." מאט אמר. "אוקיי. ביי מאט." אמרתי ויצאתי מביה"ח. בכיתי כמו תינוקת. ואז, בדרך הביתה צ'ארלי התקשר. "היי אמה. תקשיבי, יש מצב שאת באה היום לעזור לי במתמטיקה כי אני ממש לא מבין כלום." "מתי היום?" שאלתי. "מתי שבא לך." "אני באה עכשיו." אמרתי ורצתי לכיוון הבית שלו. דפקתי בדלת. "היי" אמרתי. היה לו בית ענקי ויפה, עם בריכה וטפטים על הקירות. יכולתי לראות את עצמי גרה שם כמו נסיכה. ישבנו ליד השולחן. "אוקיי, את מוכנה נפשית לפונקציות?" "כן, ברור." אמרתי. הוא פתח עמוד על חומר שמאט עזר לי ללמוד. התחלתי לבכות. "מה קרה אמה?" צ'ארלי שאל. "אני ומאט נפרדנו." "מתי?" "היום.עכשיו." "דיי אמה אל תבכי." צ'ארלי אמר ברכות וניגב את דמעותיי עם טישו שהיה ממש נעים. איכשהו, אחרי חצי דקה בערך, הפנים שלו היו קרובות לשלי.

 

[L D N]

../images/Emo15.gif פרק 16 ../images/Emo41.gif

מאירועי הפרק הקודם [פרק 15]: הארי בא בבוקר וכריס מביא לה שוקו לבן וטוסט, כמו שפעם הארי היה מכין לה. אח"כ היא הולכת לראות את ג'יימס. אחרי חצי שעה היא הולכת עם הארי וכריס לשדה התעופה. מאט ואמה רבים ונפרדים ואז צ'ארלי מתקשר ומבקש שהיא תבוא לעזור לו והיא באה. היא בוכה ומספקת לו על מאט, הוא מנגב לה את הדמעות ואז הפנים שלהם מתקרבים. פרק 16: -נקודת המבט של אמה- הפנים שלנו התקרבו יותר ואז הוא נישק אותי. ואני אותו. הוא נישק שונה. לא כמו מאט. טיפה יותר באגרסיביות. אחרי דקה התרחקתי. "אני לא יכולה צ'ארלי." "זה בסדר, אני מבין." הוא אמר. המשכנו ללמוד ואחרי 10 דקות לא יכולתי יותר, רציתי שוב להרגיש את הנשיקה הזו. התנשקנו שוב. ושוב. ושוב. הכל היה כ"כ שונה ממה שהייתי רגילה אליו, ממאט. הפעם הוא התרחק קצת ולחש לי באוזן. "אמה, תמיד אהבתי אותך. תמיד. מהרגע הראשון שראיתי אותך." "צ'ארלי אני... הממ..." גימגמתי. "תני לי רק הזדמנות אחת להיות איתך. דייט אחד." "צ'ארלי הממ... אני לא יודעת... רק עכשיו אני ומאט נפרדנו... אני צריכה זמן..." אמרתי. "טוב." "נראה לי שאני אלך." אמרתי. "טוב אני אלווה אותך לדלת." צ'ארלי אמר. הלכנו לכיוון הדלת וכשעמדתי לסגור את הדלת, נכנסתי שוב ונישקתי אותו. "ביי צ'ארלי." אמרתי. -בבית החולים- -נקודת המבט של מאט- מישהו התקשר לפלאפון. קיוויתי שזו תהיה אמה. רציתי להגיד לה שאני מצטער. שאני רוצה לחזור אליה. עניתי. "הלו?" דייב אמר. "אהה דייב זה אתה." אמרתי באכזבה. "מה אני לא מספיק טוב?" הוא אמר. "לא.. עזוב." "בכל מקרה, אני בדרך לבית חולים, אתה רוצה לבוא?" "למה? קרה לך משהו?" "לא. מה פתאום. אני הולך לבקר את ג'יימס. אני חייב לדבר איתו. דיברתי לפני כמה ימים עם האחות שאחראית עליו, קייט או קייטי, והיא אמרה לי שאני אבוא היום לבקר אותו. בשעה 12 וחצי – עוד רבע שעה." "באמת?" אמרתי. "כן. למה?" "אני בביה"ח. אני גם רואה אותו היום." "טוב תקשיב, אני בכניסה, אז אני אדבר איתך כבר" "אוקיי." אמרתי וניתקתי. קייטי עברה וניגשתי אליה. "קייטי, מתי אני אוכל לראות אותו?" "עוד שעה. מישהו בשם דייב צריך לראות אותו קודם." "אה." אמרתי וראיתי את דייב הולך לקבלה. "הנה דייב." אמרתי והצבעתי עליו. קייטי הלכה אליו. -נקודת המבט של דייב- אחות אחת ניגשה אליי. "שלום, אני קייטי, האחות שאיתה דיברת." "את גם מגדת עתידות? איך ידעת שזה אני?" "הבחור ההוא שעומד שם אמר לי." היא אמרה והצביעה על מאט. "אה, מאט." "כן." היא אמרה. "אתה מוכן לראות אותו?" היא שאלה. "כן. ברור. אני חייב לראות אותו." "אוקיי. בוא איתי." היא אמרה והלכנו לכיוון מסדרון אחד ובדרך עברנו ליד מאט. "בהצלחה." הוא אמר. קיוויתי שיהיה בסדר. שאני אסביר לו ואולי הוא ישמע אותי. אולי הוא יסלח. אני כ"כ מצטער על כל מה שעשיתי לו. "אוקיי, לפני שאתה נכנס אתה צריך לחתום על כמה דפים שאומרים שביקרת אותו, מה שאומר שאם אתה עושה לו משהו או נותן לו משהו – סם, משקה אלכוהולי, מחורר אותו וכו' – אתה ישר תהיה אשם." "לחבק אותו אני יכול?" "ברור. אבל לא חזק מידי." "אוקיי." אמרתי וחתמתי. "אתה יכול להכנס. עוד 10 דקות אני באה ואתה תצטרך לצאת." היא אמרה ונכנסתי.

 

[L D N]

../images/Emo15.gif פרק 17 ../images/Emo41.gif

מאירועי הפרק הקודם [פרק 16]: צ'ארלי ואמה מתנשקים. דייב מתקשר למאט ואומר לו שהוא הולך לראות את ג'יימס. מאט מראה לקייטי מי זה דייב והיא הולכת אליו. אח"כ היא לוקחת אותו לחדר של ג'יימס ונותנת לו 10 דקות להיות איתו. פרק 17: -נקודת המבט של רוקסי- הגענו לביה"ח החדש, למחלקה החדשה, לאנשים החדשים. הראו לי את החדר החדש והמיטה החדשה. כל מה שחשבתי עליו היה לעוף משם. נשארתי לבד בחדר לכמה דקות ואז הארי נכנס. "היי.." הוא אמר וחייך חצי חיוך. "את יודעת שזה לטובתך נכון?!" "לא." אמרתי. "הם רצו להעביר אותך לארצות הברית. במרחק של 7 שעות טיסה. אני התעקשתי על מקום יותר קרוב." "יופי. זה עוזר לי עכשיו? אני יכולה לראות את ג'יימס? לא." "את תראי אותו אם תשתפי פעולה איתנו!" "ומה אם אני לא רוצה?" "אז את תהיי תקועה פה למלא זמן. טוב אני אחזור עוד כמה שעות כשתירגעי. ביי" הוא אמר וטרק את הדלת. -נקודת המבט של אמה- זה היה דווקא דיי נחמד, להתנשק עם צ'ארלי... חשבתי לעצמי ושכחתי ממה שקרה כמה שעות קודם. צ'ארלי מדהים. הוא לא עצבני. ולא כועס. ותמיד אכפתי. לא כמו מאט... חשבתי ובדיוק מאט התקשר. לענות או לא לענות? הממ... אני אענה. זה צריך להגמר. "מה אתה רוצה?" שאלתי בקרירות. "אני מצטער, אני לא התכוונתי אמה. אנחנו יכולים לחזור?" "הממ... לא. תבין מאט, אתה לוקח אותי כמובן מאליו. כמישהי שתמיד תהיה איתך. נשבר לי. כל הזמן אתה מקנא לי. אוסר עליי להיות עם אנשים אחרים. אני אי פעם אסרתי עלייך להפגש עם ידידה שלך? לא, נכון?!" "זה נכון אבל..." שמעתי שהוא מתחיל לבכות. "אבל מה? לא התכוונת? כרגיל. דיי מאט, נמאס לי מזה שאתה משחק בי." "אמה אני אוהב אותך וזה לא ישתנה לעולם. אני לא רוצה להפרד!" "אתה אמרת שאנחנו ניפרד. אתה! לא אני!" צרחתי עליו והתחלתי לבכות. "אני יודע אבל זה היה כי הייתי עצבני." "חבל. מאוד. אהבתי אותך. אבל עכשיו אני כבר לא. עכשיו אני אוהבת מישהו אחר." "מי?" הוא שאל. "צ'ארלי." אמרתי. שמעתי קולות של מישהו בוכה. "מאט? מאט?" שאלתי. ובמקום תשובה קיבלתי ניתוק. -נקודת המבט של דייב- נכנסתי לחדר של ג'יימס. הייתה דממה בחדר. חוץ מאיזה מכשיר אחד או שניים. הסתכלתי עליו. העיניים שלו היו עצומות. שכחתי כבר שיש לו עיניים כחולות. כמו שלי. ושתמיד היו בטוחים שאנחנו אחים בגלל זה."היי ג'יימס." לחשתי. לא הצלחתי להוציא קול יותר חזק מהפה שלי. התרגשתי. ירדה לי דמעה, ניגבתי אותה. ישבתי לידו והחזקתי לו את היד. "אני יודע שאתה שומע אותי. אנשים בקומה תמיד שומעים את מה שאומרים להם, אבל הם לא תמיד זוכרים את זה כשהם מתעוררים." אמרתי והסתכלתי עליו. "הסיבה שבאתי לפה היא כדיי להסביר לך שעשיתי את מה שעשיתי לרוקסי לא באשמתי. באמת. לא הרגשתי טוב ולקחתי כדור אקמול מהקופסה של האקמול של אח שלי. זה לא היה אקמול. זה היה אקסטזי. אח שלי קנה סמים. הוא שמר את זה למסיבה שלו ואני לקחתי את זה במקומו." אמרתי וזלגה לה עוד דמעה. "ג'יימס אני... אני מצטער. מאוד. אני לא התכוונתי! אני מת שנחזור להיות חברים. התגעגעתי אלייך. אני מקווה שתוכל לסלוח לי. אני הייתי חרא אבל אני לא התכוונתי לאנוס אותה! זאת רוקסי, היא מדהימה ואני מת עליה. אתה יודע את זה.. בבקשה תישאר החבר הכי טוב שלי... בבקשה. אני לא יכול כבר. אני משתגע." אמרתי והסתכלתי עליו. הייתה תזוזה בעיניים שלו.

 

[1AnastaciA1]

אין מילים!

עוד! XD

 

[L D N]

../images/Emo15.gif את שקט.

קיבלת עוד. עכשיו שקט.

 

[1AnastaciA1]

חחחחחחח

כתבתי את זה לפני שקיבלתי את ה"עוד" XD

 

[McSon of Busted]

פם פם פם פפפפםםםםםםםםם

לא שקראתי את כל שאר הפרקים אבל זה ממש יפה

 

[L D N]

../images/Emo15.gif תודה ../images/Emo9.gif

אם תקראי את הכל, אז תתחילי מהעונה ה-1 Ticket Outta Loserville

 

[מותק13]

פקאצה../images/Emo2.gifאת רוצה להרוג אותי../images/Emo2.gif?!!?

חדל מתח! [הו כן-הסבר,מסנג'ר,במהירות האור!]

 

[L D N]

../images/Emo15.gif תאמת שכן.

זה יהיה נחמד לראות אותך מתה.

סתם.

 

[מותק13]

לרגע האמנתי ../images/Emo10.gif

פקצאתי

XD [נכון שקליק שולט יותר מקרמבו?

]

 

[L D N]

../images/Emo15.gif לא!!@!$##$@~#$^%%$#@^%^!@^

הלכתי להרוג אותך!

 

[מותק13]

ברגע זה,בא לי למות../images/Emo10.gifאופ,חיי הרווקות חרא...

 

[L D N]

../images/Emo15.gif תגידי תודה!

את רווקה פחות משבוע ואני רווקה טיפה יותר מ-14 שנים וחצי

 

[מותק13]

סתמי ביצ'../images/Emo10.gif

עדיף להיות רווקה מאושרת מתפוסה ואומללה

הקטע שעכשיו אני גם רווקה וגם אומללה... החיים כ"כ לא הוגנים!

 

[ואם אין לי כינוי XD]

אהההה%^&*&^#Q%# ../images/Emo2.gif

וואווו מתי הפרק הבא??????? אני רוצה עוד אחדדדדד

את כותבת מדהיםםם בובהההה!!!!! אוהבתתתתתתתת

 

[m i c k e y 15]

AWWW איזה יופייייייי ארר עוד !

קדימה קדימה אני רוצה לראות מה קורה איתם כבררררררר