../images/Emo15.gif Let It Go
היום אני שמה 2 פרקים, עד יום שבת יהיו כל הפרקים עד הסוף. תהנו. ---------- Let It Go מאירועי הפרק הקודם [פרק 20]: סטיב וצ'ארלי נפגשים בשביל לעשות עבודה, ג'יימס נפגש עם אבא שלו והוא מספר לו מה קרה לו. מאט בא לבקר את ג'יימס. וג'יימס שואל מי זאת רוקסי ומאט אומר לו שהיא בחו"ל. ג'יימס מבקש ממאט שיביא לו את הגיטרה הישנה שלו לביה"ח. פרק 21: -נקודת המבט של סטיב- סיימנו את העבודה בערך בארבע וחצי וצ'ארלי הלך. רצתי לבית של טום. -בבית של טום- אמא של טום פתחה לי את הדלת. "היי, איפה טום?" שאלתי. "טום.. הוא.. אתה לא יודע?" "יודע מה?" "הוא נשאר שם לעוד חודש, הוא ואבא שלו החליטו לחפש שם דירה ובינתיים הוא ישן אצל סבתא שלו." "את רצינית?" הייתי המום. "רגע, ויש לו טלפון או משהו?" "כן, אבל רוב הזמן הוא סגור. הם מתקשרים פעם בכמה ימים." "טוב... אה... אם טום יתקשר השבוע את תוכלי להגיד לו שסטיב מחפש אותו ושיתקשר אליי?" "כן." "ביי." אמרתי והלכתי לכיוון הפארק. ישבתי שם, לא יכולתי לחשוב על כלום. טום... הוא הבטיח לי... הוא הבטיח שהוא יחזור היום, לא בעוד חודש. לא היה לי כוח לחזור הביתה. ישבתי בפארק עד לחצות. פתאום דייב בא אליי "סטיב, מה אתה עושה פה?" "אני... הממ... כלום..." "אתה בטוח?" "כן.. בערך." אמרתי. "אני יכול לשבת לידך?" "כן, ברור." "טוב... ג'יימס התעורר!!!" "די, אתה צוחק עלי?! אני לא מאמין!!!" פתאום המצב רוח שלי השתנה. ג'יימס.. התעורר... וואו. "איך? מה? למה?" שאלתי. "דיברתי עם ג'יימס ופתאום הוא התעורר. הוא אמר שהוא סולח לי!" -נקודת המבט של רוקסי- הארי נכנס לחדר שלי. "אז מה שלומך היום?" הוא שאל וחייך. "תאמת? יותר טוב." אמרתי. "יופי. את רוצה לטייל איתי קצת בגינה פה ונדבר?" "כן!" אמרתי. "סבבה, אז תתלבשי ונצא." אחרי 10 דקות יצאתי החוצה. הסתובבנו ודיברנו. לא כמו רופא-מטופלת, כמו ידיד לידידה, בגובה העיניים. "קחי." הוא אמר והביא לי פרח. "תודה." אמרתי. "נו אז איך המקום החדש?" הוא שאל. "ת'אמת? נחמד. יפה פה." אמרתי. "כרי.. אני ידעתי שתאהבי את המקום הזה." "אמרת כריס? מאיפה כריס יודע?" "הממ.. אה את לא יודעת?" "לא, לא נראה לי." "כריס.."הוא אמר ונאנח. "כריס, הוא..." הוא אמר ושוב נאנח. "את בטוח לא יודעת?" הוא שאל. "לא." עניתי. "כריס, הוא היה חותך." "חותך? מה? סלט?" "לא חותך ככה. פוצע את עצמו, מעניש את עצמו." "מה? למה? הוא בסדר?" "לפני שנה וחצי ההורים שלי ישבו עם כריס לשיחה. כריס... אבא שלי הוא לא אבא שלו." "איך? אתם אחים!" "אמא שלי, היא בגדה באבא שלי. הבנת?" "כן... בערך." אמרתי והייתי בשוק. "אבל למה הוא חתך?" "היה לו תסביך כזה. הוא הסתובב עם אנשים מוזרים, מאוד. הוא הפך לפריק, לבש רק שחור, היה מלא בפירסינגים, הקשיב לכל מיני להקות מוזרות כאלה. הוא היה ישן כל היום. לא מדבר עם אף אחד. מתרחק מכולם... אפילו מחברה שלו. על ציון רע הוא היה חותך, על מים שנשפכו על הרצפה הוא היה חותך, על דיסק שנשרט הוא היה חותך, על ריב איתי הוא חתך, פעם אחת באתי לקחת ממנו חגורה וראיתי את כל היד שלו מדממת. הוא אמר שזה סתם, לא האמנתי לו. זה היה איזה שעה אחרי שרבנו ריב רציני. ממש רציני."
היום אני שמה 2 פרקים, עד יום שבת יהיו כל הפרקים עד הסוף. תהנו. ---------- Let It Go מאירועי הפרק הקודם [פרק 20]: סטיב וצ'ארלי נפגשים בשביל לעשות עבודה, ג'יימס נפגש עם אבא שלו והוא מספר לו מה קרה לו. מאט בא לבקר את ג'יימס. וג'יימס שואל מי זאת רוקסי ומאט אומר לו שהיא בחו"ל. ג'יימס מבקש ממאט שיביא לו את הגיטרה הישנה שלו לביה"ח. פרק 21: -נקודת המבט של סטיב- סיימנו את העבודה בערך בארבע וחצי וצ'ארלי הלך. רצתי לבית של טום. -בבית של טום- אמא של טום פתחה לי את הדלת. "היי, איפה טום?" שאלתי. "טום.. הוא.. אתה לא יודע?" "יודע מה?" "הוא נשאר שם לעוד חודש, הוא ואבא שלו החליטו לחפש שם דירה ובינתיים הוא ישן אצל סבתא שלו." "את רצינית?" הייתי המום. "רגע, ויש לו טלפון או משהו?" "כן, אבל רוב הזמן הוא סגור. הם מתקשרים פעם בכמה ימים." "טוב... אה... אם טום יתקשר השבוע את תוכלי להגיד לו שסטיב מחפש אותו ושיתקשר אליי?" "כן." "ביי." אמרתי והלכתי לכיוון הפארק. ישבתי שם, לא יכולתי לחשוב על כלום. טום... הוא הבטיח לי... הוא הבטיח שהוא יחזור היום, לא בעוד חודש. לא היה לי כוח לחזור הביתה. ישבתי בפארק עד לחצות. פתאום דייב בא אליי "סטיב, מה אתה עושה פה?" "אני... הממ... כלום..." "אתה בטוח?" "כן.. בערך." אמרתי. "אני יכול לשבת לידך?" "כן, ברור." "טוב... ג'יימס התעורר!!!" "די, אתה צוחק עלי?! אני לא מאמין!!!" פתאום המצב רוח שלי השתנה. ג'יימס.. התעורר... וואו. "איך? מה? למה?" שאלתי. "דיברתי עם ג'יימס ופתאום הוא התעורר. הוא אמר שהוא סולח לי!" -נקודת המבט של רוקסי- הארי נכנס לחדר שלי. "אז מה שלומך היום?" הוא שאל וחייך. "תאמת? יותר טוב." אמרתי. "יופי. את רוצה לטייל איתי קצת בגינה פה ונדבר?" "כן!" אמרתי. "סבבה, אז תתלבשי ונצא." אחרי 10 דקות יצאתי החוצה. הסתובבנו ודיברנו. לא כמו רופא-מטופלת, כמו ידיד לידידה, בגובה העיניים. "קחי." הוא אמר והביא לי פרח. "תודה." אמרתי. "נו אז איך המקום החדש?" הוא שאל. "ת'אמת? נחמד. יפה פה." אמרתי. "כרי.. אני ידעתי שתאהבי את המקום הזה." "אמרת כריס? מאיפה כריס יודע?" "הממ.. אה את לא יודעת?" "לא, לא נראה לי." "כריס.."הוא אמר ונאנח. "כריס, הוא..." הוא אמר ושוב נאנח. "את בטוח לא יודעת?" הוא שאל. "לא." עניתי. "כריס, הוא היה חותך." "חותך? מה? סלט?" "לא חותך ככה. פוצע את עצמו, מעניש את עצמו." "מה? למה? הוא בסדר?" "לפני שנה וחצי ההורים שלי ישבו עם כריס לשיחה. כריס... אבא שלי הוא לא אבא שלו." "איך? אתם אחים!" "אמא שלי, היא בגדה באבא שלי. הבנת?" "כן... בערך." אמרתי והייתי בשוק. "אבל למה הוא חתך?" "היה לו תסביך כזה. הוא הסתובב עם אנשים מוזרים, מאוד. הוא הפך לפריק, לבש רק שחור, היה מלא בפירסינגים, הקשיב לכל מיני להקות מוזרות כאלה. הוא היה ישן כל היום. לא מדבר עם אף אחד. מתרחק מכולם... אפילו מחברה שלו. על ציון רע הוא היה חותך, על מים שנשפכו על הרצפה הוא היה חותך, על דיסק שנשרט הוא היה חותך, על ריב איתי הוא חתך, פעם אחת באתי לקחת ממנו חגורה וראיתי את כל היד שלו מדממת. הוא אמר שזה סתם, לא האמנתי לו. זה היה איזה שעה אחרי שרבנו ריב רציני. ממש רציני."