אסף הירשברג
New member
../images/Emo150.gifאיגי דיין ברזניק - סיכום הופעה
(באיחור מסוים, אבל עם הרבה אהבה...) אוקיי... מאיפה מתחילים? נראה לי שמהמקום. מאז סגירתו של הסינדרום - ירושלים די "מיותמת" ממקומות בסדר גודל של עד 75 איש להופעות. באין סינדרום (זו היתה האופציה הראשונה להופעה הזו) הגיעה ההופעה לרזניק במעונות האוניברסיטה בהר הצופים - וגם אני. פעם ראשונה שאני במקום הזה והוא עלה על כל הציפיות שלי בכמה דרגות. אז - בלב האקדמיה הירושלמית שוכן לו פאב מושקע לאללה. מחירים סבירים. גם להופעות וגם לשתיה. לא יודע לגבי אלטרנטיבה לסינדרום - אבל בהחלט בית חם ללילה ירושלמי קר. בפעמים הבודדות שראיתי את איגי "לבד" על הבמה בעבר (במסגרת המשינאית ובהופעות של יובל לשירים בודדים) ראיתי איגי ביישן כזה. שונה משמעותית ממי שמאייש את העורף המשינאי ומרביץ שם ללא רחם על התופים. הסתבר לי במשך השנים שעברו מאז שאיגי הוא מולטי טאלנט שיודע לאחוז כמעט בכל כלי נגינה. ולהישאר ביישן.
אם כי הקליפות לאט לאט נעלמות. לילד הנצחי של משינה יש מה להגיד והוא מתחיל להגיד את זה לאחרונה בסיבוב הופעות סולו. שר שירים מכל הגוונים. קאברים באנגלית לנירוונה, ביטלס, ברוס ספרינגסטין, ג'וני קאש ועוד. קאבר אחד עברי (מצטער... שכחתי לאיזה שיר...
), שירים של משינה (הייתי אתמול - שאיגי מכנה אותו המסתנן שהצליח להתגנב לרומנטיקה עתידנית, וכמובן - איך אפשר בלי בן המלך
השיר המשינאי שעשה לאיגי דיין את מה שריקוד המכונה עשה לאבנר חודורוב). אבל... עם כל הכבוד לארסנל הקאברים. וגם למשינה - באמת שהגעתי כדי לראות את איגי שר שירים של איגי. להפתעתי הרבה - איגי דיין זה יותר מאלבום הסולו (ההזוי) "משהו ממך" אי שם בתחילת העשור הקודם. האלבום קיבל ייצוג בהופעה בדמות שני שירים בלבד: "משהו ממך" ו"בלי שם". אהבתי יותר את משהו ממך בביצוע הזה האקוסטי, לעומת הביצוע המקורי של האלבום שלמען האמת די קשה למצוא שם את איגי ששר שם מאוד נמוך ודי לא מובן. בכל זאת עברו 15 שנה. אנשים מתבגרים ומשתנים. מעבר לכל זה שמחתי לשמוע את השירים של איגי. רובם באווירת קאנטרי מערבונית עם קצב שסוחט ממך מחיאות כפיים קצובות וקריאות "אייייייי-הא" בלי שממש שמת לב שזה קרה לך. מאוד אהבתי את השיר "ריקוד הקוף" ושיר נוסף שדיבר על "עם הספר/עם הסרט וכו'". עוד שיר שזכרתי לטובה היה "אתמולים" בהשראת אמא של איגי. את איגי מלווה בהופעה בגיטרה/גיטרות נוספות גיא אונטונובסקי (אונטו) שמוסיף רבות לאווירה. גם בנגינה, וגם באקססוריז בדמות כובעי הבוקרים המעטרים את הראשים שלו ושל איגי. ("אייייייייי-הא" כבר אמרתי?) אל תרשו לעצמכם לפספס את ההופעה הזו. מתישהו היא תגיע אליכם או אתם תגיעו אליה. מה שבטוח כשתגיעו אל ההופעה הזו - היא תגיע אליכם. ללב
אסף.
(באיחור מסוים, אבל עם הרבה אהבה...) אוקיי... מאיפה מתחילים? נראה לי שמהמקום. מאז סגירתו של הסינדרום - ירושלים די "מיותמת" ממקומות בסדר גודל של עד 75 איש להופעות. באין סינדרום (זו היתה האופציה הראשונה להופעה הזו) הגיעה ההופעה לרזניק במעונות האוניברסיטה בהר הצופים - וגם אני. פעם ראשונה שאני במקום הזה והוא עלה על כל הציפיות שלי בכמה דרגות. אז - בלב האקדמיה הירושלמית שוכן לו פאב מושקע לאללה. מחירים סבירים. גם להופעות וגם לשתיה. לא יודע לגבי אלטרנטיבה לסינדרום - אבל בהחלט בית חם ללילה ירושלמי קר. בפעמים הבודדות שראיתי את איגי "לבד" על הבמה בעבר (במסגרת המשינאית ובהופעות של יובל לשירים בודדים) ראיתי איגי ביישן כזה. שונה משמעותית ממי שמאייש את העורף המשינאי ומרביץ שם ללא רחם על התופים. הסתבר לי במשך השנים שעברו מאז שאיגי הוא מולטי טאלנט שיודע לאחוז כמעט בכל כלי נגינה. ולהישאר ביישן.