../images/Emo150.gif רישומים חוויות ומה שביניהם..
אתמול אחה"צ נכנסתי, בחורה תמימה, לשיעור ספינינג ראשון בחיי
.. בהתחלה הכל היה מואר מוזיקה נעימה ברקע, חלק כבר נכנסו לספין- ואני מקבלת עדכונים- מה עושים? איך? (על "למה?" לא היו הסברים) התיישבת גבוה במעלה הכסא ממש כמו פעם כשהיו לי אופניים.. אבל אז- כבו האורות נדלק הדיסקוטק שזה "ואוו" בכל מובן המילה ויאללה מפדלים.. אז ככה, טוב שקשרו אותי חזק לפדלים אחרת 5 דקות ואני בחוץ
. אבל אחרי חצי שעה של משא ומתן עם התחת שלי, החלטנו להשאר, שיעור של שעה היה נראה כמו 40 שנה במדבר. ניסיתי להשתלב בנוף, לעמוד ולא ממש הצלחתי היו לי רגעי משבר חזקים -אבל תמי הייתה לצידי- תודה!! לא שזה עודד אותי, כי על כל סיבוב (פדלים) שלי, תמי הביאה 4 ואני לא מגזימה.. המוטיבציה שלי ירדה עוד טיפה
.. מצד אחד הבנתי שרומא לא נבנתה ביום אחד, מצד שני לרומא גם לא כאב התחת.. טוב, בכל אופן לכשנסתיים לו השיעור מה מתברר לי?! שיש אפשרות להניח על המושב חלק נוסף שיכול היה להציל את הקשר שלנו (שלי ושל..)
ואז כבר היה מאוחר הכאב תפשט לו ללב ולסעיף העצבים.. מוסר השכל:
אם אתה מדריך אל תשכח להציע את ה"דבר הזה" למתאמן חדש. טיפים למתחיל: בקש מחבר/מאמן שיקשור אותך חזק לפדלים כי זה מאוד עוזר להחית פיתויי (לא לצאת בשקט בחושך). לא כדאי לבוא עם חולצה לבנה כי אז זוהרים
באולטרה וככה רואים מתי אתה בורח. חשוב להביא בקבוק שתייה, תקח בחשבון שלא יהיה לך איך לשתות, כי הידים בעיקר נשענות כדי לא ליפול קדימה. אין כמו ספינינג -להתראות שיעור הבא..
אתמול אחה"צ נכנסתי, בחורה תמימה, לשיעור ספינינג ראשון בחיי
