אפשר לתקוף (לא תרתי משמע)
את הסרט הזה מכמה כיוונים. אפשר לומר, ודי בצדק, שזה שחוזרים אחורה לקירק והחבר'ה אומר משהו על מה שלובשי החליפות חושבים על הפרנצ'ייז. כאילו שאין מה לספר יותר, כאילו שרק קירק וספוק זה מב"כ. כאילו שהם מעדיפים ללכת על בטוח ועוד ועוד ועוד. אבל מצד שני, אפשר להתסכל על זה בתור משהו חכם שהם עשו, הם הלכו למקורות, משהו שכולם מכירים (בארץ קצת פחות) והרבה אוהבים (בארץ הרבה פחות), כדי ללכת על בטוח, כן. אם זה יותר טוב מאשר ללכת על צוות פחות קונצנזוסי או על צוות חדש לגמרי, שלא בטוח שהיה מביא הרבה קהל? לדעתי כן. ויש מצב שיש מה לספר עדיין על תקופת TOS. אם יהיו סיקוולים לחצי-פריקוול הזה (החתימו לפחות את קווינטו להמשכונים) זה לא בהכרח יהיה רע. אפשר לספר סיפורים טובים גם במגבלות של קאנון מבוסס, לדעתי. חוצמזה, שהם באמת עושים רושם של רציניים, ושפראמונט סומכת עליהם ובונה עליהם. אני לא מכיר אף עבודה של JJ אברמס אישית (לא יצא לי לראות שומדבר שהוא עשה), אבל מתלהבים ממנו לא מעט. יש לו כותבים שהוכיחו את עצמם יחסית, חצי מהצוות (בערך) טרקי מושבע, וחצי לא כ"כ, מה שמבטיח נאמנות והיכרות עם הפרנצ'ייז מצד אחד (כמו שהם חזרו ואמרו שוב ושוב), ופניה לקהל לא-טרקי מצד אחר. משקיעים בהם, כמו שקראתי היום המון כסף, הרבה הרבה יותר מהסרטים הקודמים והרבה יותר מנמסיס, הם באמת מתכננים משהו גדול ו"אפי". כל זה לא צריך לגרום לנו להדחיק את העובדה שגם פרויקטים שנראים מבטיחים לפעמים מתבררים כפלופ, או סתם מאכזבים את הקהל, במיוחד קהל ביקורתי כמותנו. בסופו של דבר, אחרי כל הטררם הנ"ל, הסרט עדיין צריך להיות טוב ומעניין כדי להוכיח את עצמו. וכמו שכתבת (וזה חשוב מאוד), עם היגיון פנימי של עולם מב"כ. מי שעדיין יתקשה להתחבר, צריך לחשוב על זה שהדימוי המעאפן של TOS הוא לא בגלל הדמויות או תקופת הזמן, אלא בגלל ש-TOS זו טלויזיה אחרת, מתקופה אחרת. קצב אחר של סיפור, צורה אחרת של יישום סיפורים. יש מצב, כמו שאמרת, שצוות TOS בסיפור מודרני יהיה משהו אחר לגמרי, ולא יזכיר בכלל את TOS "המעאפנה" והמוכרת (ומספיק לראות את הפרקים של New Voyages כדי לראות שאפשר אחרת), ואז אין מה לפחד. מהבחינה הזו.