תראי,את לא מבינה...
קראתי פה את כל התגובות למה שכתבתי ויש לי מה להגיד לכם: 1.כל מי שציינתי הם באמת האומנים האהובים עליי,ואני חולה על כולם מאז כיתה ה´ ( וכן,הם כולם היו קיימים אז רק שאף אחד לא ממש שם עליהם לפני 5 שנים). הם אחלה אומנים,ואם לא הם-אז מי כן? ואל תגידי לי בריטני ספיכס כי היא פשוט גועלית!!!חרא של זמרת!!! 2.אני אוהבת אותם כבר די הרבה זמן (כמו שכבר הזכרתי),אבל אני כבר בכיתה ט´ ואני לא חושבת שאם אחכה כמה חודשים אני לא אוהב יותר את המוזיקה שאני שומעת כבר למעלה מ5 שנים.ואם תשימי לב,לא כולם פופ:יש אמינם,נלי.אני גם אוהבת מאוד מאוד מאוד את הזמרת מיס דינמיט כבר שנתיים,שהיא שרה בסגנון היפ הופ. ולא כולם מנסים לעשות כסף. למשל אן סינק-הם התחילו בשנת 1992 בתור 5 בנים שעושים מוזיקה להנאתם,ובשנת 1998 גילו אותם עם טרינג אפ מיי הארט ו-איי ואנט יו באק,וכולם פשוט אהבו את המוזיקה שלהם.הם כותבים בעצמם את השירים ,אם תשימו לב לכל מה שכתוב בחוברת הקטנה הזאת בתוך הדיסקים.הם כותבים לעצמם וגם לאומנים אחרים. למשל,ג´סטין כתב והלחין שיר שלם לבריטני באלבום החדש שלה. ואן סינק גם תורמים את רוב המשכורת שלהם לנזקקים ולחלשים ( אני יודעת את זה מכיוון שאני מכירה אנשים בהפקה מאחורי הקלעים של jive). ככה שלא כל מי שאני אוהבת הוא סתם "פופ".נכון שקיימים,אבל מאיפה לך לאן הכסף הולך? ואני מסכימה איתך שפופ אמיתי זה באמת לא מוזיקה,כי פופ אמיתי זה אחרי אודישנים שבודקים אנשים שונים ואנשים אחרים מחליטים בשבילם מה לשיר,להגיד,ללבוש,לעשות ועוד ( כגון בריטני,כריסטינה אגילרה,ב.ס.ב ).