מצטער להרוס
אבל היום ששמעתי על מותו, רק אמרתי לעצמי משהו מרושע בסגנון "ברוך שפטרנו". אז נכון, לא צריך להיות גסי-רוח, ובטח לא להגזים. אבל עדיין: מנור כתב ה-מון זבל בחיים שלו, התחנף, ובעיקר היה תמיד מיינסטרים. בדיוק כמו חיטמן. כל-כך התאים לו ה"פרס ישראל" הזה... זה לא משורר אמיתי. אז נכון, "אחרי קדושים מות", אבל, עדיין, קצת פרופורציות.