../images/Emo16.gifאיזה יום מבאס../images/Emo59.gif
אתמול בערב ישבנו כולנו בסלון והיה אחלה עד לרגע שהודיעו על הפיגוע בנתניה. הכל השתנה ברגע אחד. היינו המומים כמה עוד אפשר. לראות בטלויזיה את הזוועה הזו. עגלת תאומים, רצפה מלאה בדם, אשה הרה שוכבת בצד מצפה לעזרה, ואם זה לא הספיק אז הגיע הפיגוע בירושלים. כולם הלכו לישון ואני לא יכולתי. לפני כמה ימים הכנתי לי דיסק עם שירי אבל למיניהם כמו: שיר לחייל מג"ב, חייל של אמא, הייתי בגון עדן, חלום בלבן ועוד... ישבתי בסלון , הקשבתי לדיסק ונטלויזיה עבדה ללא קול. בכיתי כמו תינוקת. היום הגעתי לעבודה עם עיניים אדומות, ללא שמץ של חיוך. תגידו לי אחים יקרים שלי - עד מתי?
אתמול בערב ישבנו כולנו בסלון והיה אחלה עד לרגע שהודיעו על הפיגוע בנתניה. הכל השתנה ברגע אחד. היינו המומים כמה עוד אפשר. לראות בטלויזיה את הזוועה הזו. עגלת תאומים, רצפה מלאה בדם, אשה הרה שוכבת בצד מצפה לעזרה, ואם זה לא הספיק אז הגיע הפיגוע בירושלים. כולם הלכו לישון ואני לא יכולתי. לפני כמה ימים הכנתי לי דיסק עם שירי אבל למיניהם כמו: שיר לחייל מג"ב, חייל של אמא, הייתי בגון עדן, חלום בלבן ועוד... ישבתי בסלון , הקשבתי לדיסק ונטלויזיה עבדה ללא קול. בכיתי כמו תינוקת. היום הגעתי לעבודה עם עיניים אדומות, ללא שמץ של חיוך. תגידו לי אחים יקרים שלי - עד מתי?