../images/Emo16.gif
אצלנו היה טקס מפגר. באמצע היה צלצול, שאמנם נפסק די מהר, אבל עדיין היה, והיה שם גם איזה קטע עם שמות הנופלים שלא כל-כך הבנתי. והיו מין קטעי ריקוד כאלה, שאני תמיד מתנגד להם ושלא תרמו בכלום. האחרון שהניחו בשבילו זר היה אח של ילדה מהשכבה שלי, והיא הלכה עם המשפחה שלה ובכתה נורא, וכמה ילדות מהשכבה שעמדו מאחוריי גם בכו. בנות זה יצור כל-כך רגשני. בשעה הראשונה היינו עם המורה לתנ"ך, כי המחנכת שלנו לא באה. אני חושב שהיא הייתה באיזה טקס לזכר מישהו מהמשפחה שלה או משהו כזה. והמורה לתנ"ך סיפר לנו כל מיני זכרונות שלו מהשירות, כמו למשל ביום השלישי למלחמת ששת הימים, כשהייתה צפירה וכולם מיהרו לעמדות, יצאו מאיזשהו מקום חייל וחיילת, הוא עם דרגות של רב"ט והיא עם סגן אלוף... הוא גם סיפר ששיחק שחמט נגד אחד מאלופי הארץ בסיני, ואמר לו שאם הוא יפסיד הוא יחליף אותו בשמירות. "אתם יודעים כמה לילות שמרתי?" כרגיל, היו פקקים עם האוטובוסים אז עד שיצאנו מבית-ספר עברה כמעט חצי שעה וזהו.