המנחה שלי נפטר היום....

[PeehD]

../images/Emo16.gifהמנחה שלי נפטר היום....

היום המנחה שלי, פרופסור בר און דן, נפטר.... אני מניח שזה לא משהו ששומעים יום יום. אחרי מאבק ממושך בסרטן הוא נפטר. זה פשוט עצוב...

 

[the new L]

../images/Emo16.gif

 

[אורידיקה]

../images/Emo10.gif עצוב

 

[ניצת הגפן]

../images/Emo16.gif יהי זכרו ברוך

בהחלט לא בשורה קלה. היה חזק גם אתה...

 

[MissScotland2004]

../images/Emo24.gif תחזיק מעמד, חדשות באמת לא נעימות ../images/Emo10.gif

 

[22ק ו ס ם]

הפסיכולוג מאוניברסיטת בן גוריון?

אחד האנשים הכי מדהימים שיצא לי לפגוש. מרצה מעולה וחוקר דגול.

 

[d a p h n a]

../images/Emo16.gif

 

[פלפל אנגלי]

../images/Emo10.gif צר לי, אכן לא קל

 

[tulkin]

יהי זכרו ברוך...

אין לי מושג מה נכון להגיד במצבים כאלה. תהיה חזק.

 

[יעל אפריל]

../images/Emo16.gif

 

[seani]

../images/Emo16.gif

 

[מממאיה35]

../images/Emo16.gif

 

[להפתעתך]

מצער מאוד../images/Emo16.gif

בהחלט עצוב עבור כולם ובהחלט עניין לא פשוט עבורך.

 

[PeehD]

עבר יום...

אז עבר יום מאז ההודעה על הפטירה. באורח אירוני המוות של המנחה שלי הצליח לעשות מה שלא עשו הרבה דברים אחרים: להתיישב ולעבוד על הדוקטורט! לא יודע אם האשמה או חוסר המנוחה מניעים אותי אבל אי אפשר להתעלם מזה שכתבתי היום יותר מעמוד וחצי של מאמר ועוד בחלק התוצאות! עכשיו, אחרי ארבע שעות עבודה מאומצות שעצרתי רגע לנקות את הראש עם קפה ושיטוט חסר מטרה ברשת, העצבות חזרה והסרטים שרצים לי בראש במסגרת השאלה: איך יהיה ביום ראשון בלוויה? שתהיה שבת שלום לכולם ותודה על הדלקת הנרות הסימבולית. אבישי

 

[I Was Hoping]

../images/Emo16.gif האם הוא מחבר "מורשת השתיקה"?

 

[PeehD]

כן

דן היה יו"ר הועד המנהל של המרכז הישראלי למחקר איכותני של האדם והחברה (בשמו הקודם, המרכז הישראלי לשיטות מחקר איכותניות). הוא היה שותף להקמת המרכז, וליווה אותו במסירות לאורך השנים. עבור המרכז וחבריו הוא היה ותמיד יהיה חוקר איכותני מוביל ויצירתי ודמות להזדהות. דן נולד בשנת 1938 בחיפה, והיה חבר קיבוץ רביבים במשך 25 שנים. אחרי שסיים את לימודי המ.א. בפסיכולוגיה בשנת 1975 עבד כפסיכותרפיסט והתמחה בעבודה ובמחקר עם ניצולי שואה ובני משפחותיהם. בשנת 1981 קיבל את הדוקטורט באוניברסיטה העברית, ובשנת 1985 היה שותף לפיתוחו של תחום מחקר חלוצי בגרמניה, אשר עסק בחקר ההשפעות הפסיכולוגיות והמוסריות של השואה על דור הבנים של מחוללי השואה. ספרו Legacy of Silence: Encounters with Children of the Third Reich שהתפרסם ב- 1989 בהוצאת אוניברסיטת הרוורד, תורגם לעברית, צרפתית, גרמנית ויפנית. מאז עסק דן ביצירת מסגרות דיאלוגיות שהשתתפו בהן בני דור שני ושלישי של ניצולים ומחוללי שואה (קבוצות TRT) . דן היה חבר המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון והיה מנהל שותף של מרכז PRIME (Peace Research Institute in the Middle East) (עם פרופ' סמי עדוון מאוניברסיטת בית-לחם). בין פרסומיו הרבים ניתן למנות את הספרים "בין פחד לתקוה: סיפורי חיים של חמש משפחות ניצולי שואה, שלושה דורות במשפחה" (1994), "מורשת השתיקה: שיחות עם ילדי הרייך השלישי" (1997), "על 'האחרים' בתוכנו: תמורות בזהות הישראלית מנקודת מבט פסיכולוגית-חברתית" (2005), "ספר את חיייך: יצירת דיאלוג בין יהודים וגרמנים, ישראלים ופלסטינים" (2006). ההלויה תתקיים ביום ראשון, 7.9.2008, בשעה 17:00 בקיבוץ רביבים. יהי זכרו ברוך.

 

[I Was Hoping]

הספר הזה

הוא אחד הסיבות העיקריות שגרמו לי ללמוד היסטוריה מההתחלה. תנצב"ה

 

[קיסרית הזאטוטית]

../images/Emo201.gif