יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

[adii1201]

../images/Emo16.gifיום הזיכרון לחללי מערכות ישראל../images/Emo16.gif../images/Emo165.gif

ולנפגעי פעולות האיבה

אתם מוזמנים לשרשר לכאן מחשבותף הגיגים, דברים שיש להם להגיד או סתם הבעת צער. יהי זכר כל הנופלים שחרפו את נפשם למעננו, ברוך

 

[adii1201]

שיר שכתבתי...

רק לבכות קצת להוריד עוד דמעה רק עוד דקה להיות עצובה כי מאז שהלכת הכל השתנה ואצלי נשארה רק תמונה ישנה רק לבכות קצת להשכיח את הכאב את המועקה הנוראה שבלב כי הזמן יעבור אבל אתה, אתה לעולם לא תחזור רק לבכות קצת על הזמנים שהיו על חיים שלא יחזרו על אותן חוויות שלא תעבור ועל אותם זכרונות שעכשיו כבר לא תזכור אז תן לי רק לבכות קצת רק עוד קצת כי בדמעה אני זוכרת בדמעה אני כואבת ובדמעה אני אומרת תודה כי בזכותך יש לי מדינה

 

[NoFaR815]

מדהים../images/Emo70.gif אהבתי מאודד ../images/Emo45.gif

 

[adii1201]

תודה../images/Emo13.gif

 

[The Watery sky angel]

ואוו,ממש אהבתי!

כשקראתי ממש הרגשתי כאב על החלק שרשמת על החוויות שהוא לא יעבור ועל הזכרונות. חזק. אהבתי! כל הכבוד

 

[adii1201]

תודה../images/Emo13.gif

האמת שכתבתי את השיר הזה אחרי טקס יום הזיכרון שהיה בביצפר שלי שהיה אחד הטקסים היותר מרגשים ועצובים שיצא לי להיות בהם. זה היה לפני שנתיים בטקס של יא' כל הקטעים שהם הקריאו וכל אלו שדיברו זה היה ממש נוגע ללב ואח"כ המחנכת שלי שאחיינית שלה נהרגה בפיגוע בכתה ושאלתי אותה אם היא צריכה משהו ואז היא אמרה לי "לא, רק לבכות קצת" ולא יודעת המשפט הזה כ"כ נגע בי ואז באתי הביתה וזה מה שיצא..

 

[The Watery sky angel]

השנה הטקס אצלי היה ממש מייגע...

בכל אופן,כשיש טקס מכבד זה תמיד גורם לי לבכות.

איזה מסכנה המחנכת שלך....זה בטח היה ממש קשה לה.

 

[HilaZ1]

את מדהימה

 

[adii1201]

ho thank you../images/Emo13.gif

אבל קוקי, גם לך לא חסר

 

[זוהרוש15]

../images/Emo60.gif../images/Emo95.gifמדהים!

 

[adii1201]

תודה../images/Emo13.gif

 

[mordillogirl]

../images/Emo71.gifממש יפה../images/Emo13.gif

ו.. כן.. לא הייתי בבית אתמול

 

[adii1201]

תודה../images/Emo13.gif

 

[m o r 1 0 2]

וואו,זה פשוט מדהים../images/Emo99.gif../images/Emo168.gif

מוכשרת את

 

[adii1201]

חחח תודה../images/Emo13.gif

 

[אידה המיידע]

איזה יופי :']

 

[NoFaR815]

../images/Emo16.gif../images/Emo165.gif

 

[mordillogirl]

../images/Emo16.gifיהי זכרם ברוך

 

[The Watery sky angel]

../images/Emo16.gif

יום קשה מאוד.יהיה זכרם ברוך.

 

[HilaZ1]

../images/Emo16.gifמשהו שכתבתי

סיימתי קורס מש"קיות חינוך ועכשיו אני מש"קית,וחלק מהקורס זה שבוע בירושלים של המון תכנים של יהדות וציונות. היה יום אחד שלקחו אותנו ליום מיוחד ביד ושם ואז בהר הרצל.היה עוד יום,שלקחו אותנו לכותל,פעם ראשונה על מדים. אז רשמתי משהו על החוייה הזו-אני חושבת שזה מתאים לכאן. כשהייתי ילדה ראיתי חיילים.הרבה חיילים.חיילים נרדמים באוטובוס,חיילים יושבים על הריצפה בתחנה המרכזית.חיילים עם נשק.כשהייתי ילדה ידעתי שחייל זה מישהו אמיץ.מישהו שמופיע בחדשות בטלוויזיה.מישהו שקשור למלחמות. והיום...היום אני חיילת.נרדמת באוטובוסים.יושבת על הריצפה בתחנה.נושאת נשק.מופיעה בתצלומים של הרבה תיירים שראו אותי עומדת על מדים בפעם הראשונה בכותל,ובוכה.עומדת בכותל עם כל הקורס שלי,80 חיילות,עם נשק.ואנשים תיירים לא מבינים,חושבים שזה מופלא-לראות בנות בגיל של הילדים שלהם שכבר בטח לומדים בקולג'...ואנחנו פה בצבא.עם נשק.מתרגשות לעמוד מול הקיר הזה שנלחמו עליו כל כך הרבה.מחייכות למצלמות שלהם,ובוכות על חיילים שלעולם לא יזכו לצלם את התהילה שלהם. היינו בהר הרצל.ראינו קבר של חייל שנפל רק לפני יומיים.עמדנו כולנו,מחובקים,בוכים.ראיתי חברות שבוכות על חיילים שנפלו ונקברו בחלקה החדשה.כי ככה אנחנו.מדינה קטנה.וכולם מכירים את כולם. ואז היינו ביד ושם.עוד מכה חזקה.עוד מקום לעמוד בו על מדים ולדעת שאתה בחיים ונושא נשק,והם...הם כבר לא כאן. כשיצאנו,עמדנו מול הנוף הפתוח של ירושלים.העיר שמלחמות רבות כל כך נראות על פניה,נוף פתוח של שמש ושמיים כחולים צבועים בענן לבן כמו דגל המדינה,ירוקים במיליון גוונים זוהרים על העצים ובתים באבן הירושלמית המפוספסת...כשמאחורנו...שחול,כאב,ומלחמה. אם היינו אמורים להרגיש עצב עמוק באותו רגע,אני לא יודעת.כי מה שהרשנו היה חוזק,ציונות,ואהבה. אמרו לנו שאנחנו הגשת חלום...הגשמת חלום של הדורות שלפננו.שעד לפני שישים שנה...מצב כזה היה בלתי אפשרי-עד לפני שישים שנה-חיילת,בת 18 במדים,נשק על כתפיה,דמעות בעינייה על החיילים שנפלו בשביל הנוף הזה,וחיוך על הגאווה להיות שם-לא היה אפשרי.להיות הגשמת חלום.להיות הוכחה לחיים. 60 שנה...ואנחנו כאן.אני כאן.זוכרת.כואבת.וגאה. מקווה שאהבתם ושזה נגע בכם קצת...בכל אופן זה נכתב אחרי יומיים באמת סוערים מרגשות וחוויות.