אנשים כמוך מעצבנים אותי.
לא משנה מה דעתך, לא משנה אם אתה שמאלי או ימני, לא משנה אם אתה מזיין בלילות או עושה דברים אחרים עם עצמך מדי לילה. יש טאבו בישראל. ומה שיגאל עמיר עשה הפר כל טאבו שהיה קיים. רצח יהודי, ראש ממשלה, בידי יהודי. יש מקום לדעות שונות, יש מקום לויכוחים, יש מקום לחוסר הסכמה. זאת דמוקרטיה. אבל לא לקחת את החוק בידיים. ואתה יכול להמשיך להגיד שאתה יודע בוודאות שיגאל עמיר הוא לא הרוצח. תמשיך. זאת מהותה של דמוקרטיה. אין לי בעיה עם זה. אבל תעשה לי טובה, תלמד מה זה טקט. יש מקום לדיונים, ויש מקום לכבוד. באותה המידה אם היו רוצחים כל מנהיג ימין שהיה עומד בראש המדינה. זה לא משנה מה דעתך, יש חוק. ואתה צריך לציית לו. זה שרשור כבוד, לגנרל המלחמה, שידע לפשוט מדים ולהפוך לאדריכל השלום. לאדם שהקדיש את חייו ואת מותו למדינה. ואתה מוזמן להמשיך להגיד "פשוט אוסלו" וכו' וכו', אבל בסופו של דבר - אין פיתרון אחר מעבר לשלום, ואם אתה לא מבין את זה, אתה או מטומטם או כינוי אחר שהייתי יכול להוסיף כרגע. לסיכומו של עניין, אשמח להעלות אותך לשידור באחת התוכניות שלי ברדיו, תגיד את דעתך. אני אגיד את שלי. ואחרים יגידו את שלהם. אולי תבין משהו. אולי לא. אולי. יום טוב. באמת.