bobit marely
New member
../images/Emo16.gifיום הזיכרון לשואה ולגבורה
לזכור ולא לשכוח
לזכור ולא לשכוח
אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
יום הזיכרון לשואה ולגבורה
- פותח הנושא bobit marely
- פורסם בתאריך
הכוכב ה שני מימין
New member
../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif
InnocenceLost
New member
../images/Emo16.gif
כולם אוהבים את ישראל
New member
../images/Emo16.gifבמותם ציוו לנו את החיים
גם היום גם הערב אני צולל לתוך התהומות החשוכים ביותר, גם היום הכאב לא מרפה ממני , כאב הלבד של החיים האלו ההתמודדות לבד,, העוני הנפשי , הרגשת הגוויה המהלכת שבי לא נותנת מנוחה גם היום אבל ברגעים קשים זוכר אני אותם , את המתים ואת הניצולים , את גבורתם ומאבק בלנסות לשרוד , לנסות לחיות , בניוסיונם המר שלנסות לצאת מהתופת ללא אחוזי הצלחה גבוהים , לקפוץ מעל גדרות התיל , על מנת לשרוד ביערות ביערות הרפאים של המוות כי גם אחרי הבריחה מהגטו לא נגמרו התלאות , הם היו וחיו כניצודים ללא הגנה , בורחים מהמוות הנורא של "אחיהם" בני האדם, קשה היום ההרגשה שלי אם חוסר היכולת להתמודד , הכאבים הנפשיים הצלקות שעל הלב, אבל אני יודע ששם היה הרבה היותר קשה אם כל בעיות החיים פה, וחוסר הביטחון והתמיכה ביערות המוות של אירופה 1943 היה הרבה יותר קשה, ומסוכן שמה הבכי לא עזר, שם אם בכית באמצע יער היו שומעים אותך והיו משסעים בך כלבים שהיו מסגירים אותך על מנת לצוד אותך ,, לפחות לי מותר לבכות , גם ברחוב , וגם לפעמים שניראה לי שכולם עסוקים בעצמם ואיין כתף לבכות עליה , והעולם ניראה כמו רחובות של צרות אנושית שמה היה יותר קשה, בהרבה, למרות היום שחלק מהאנשים שהכי קרובים לי מכאיבים לי בצורה לא אנושית , זה עדיין לא סכנת המוות שהייתה מרחפת אז, אפשר תמיד לשקוע, לנוח ולקחת פסק זמן ממירוץ החיים הכואב (היום), אז אי אפשר היה לעצור , זוהית, נוריתה, נהרגת ,,,,,,, גם היום אני יודע , ששם היה הרבה יותר קשה , וצריך להמשיך הלאה גם אם כואב מאוד , גם בבדידות , גם בתופת נפשית ריגשית , אפשר לשרוד , לפעמים בקושי, היום בזכותם, במורשתם, במאבקם לחיות אני ממשיך להילחם למען חיים טובים יותר בשביל עצמי , בשביל למתן את הכאב ביודעי ששם היה הרבה יותר קשה, בשביל לחכות אולי למחר , שיקרה בו משהו חדש וטוב, בשביל לנסות לחיות ולא למות "מוות סתם" להמשיך להיאבק למען החיים עד שיכול להיות יותר טוב יותר טוב אפילו בטיפה , כי אני ואתם זוכרים אותם במותם ציוו לנו את החיים מסר זה נכתב כמילות התעוררות לפורום : תמיכה נפשית למבוגרים", בתקווה לעורר את אלו שכואב להם כל כך , כל כך,,,,,
גם היום גם הערב אני צולל לתוך התהומות החשוכים ביותר, גם היום הכאב לא מרפה ממני , כאב הלבד של החיים האלו ההתמודדות לבד,, העוני הנפשי , הרגשת הגוויה המהלכת שבי לא נותנת מנוחה גם היום אבל ברגעים קשים זוכר אני אותם , את המתים ואת הניצולים , את גבורתם ומאבק בלנסות לשרוד , לנסות לחיות , בניוסיונם המר שלנסות לצאת מהתופת ללא אחוזי הצלחה גבוהים , לקפוץ מעל גדרות התיל , על מנת לשרוד ביערות ביערות הרפאים של המוות כי גם אחרי הבריחה מהגטו לא נגמרו התלאות , הם היו וחיו כניצודים ללא הגנה , בורחים מהמוות הנורא של "אחיהם" בני האדם, קשה היום ההרגשה שלי אם חוסר היכולת להתמודד , הכאבים הנפשיים הצלקות שעל הלב, אבל אני יודע ששם היה הרבה היותר קשה אם כל בעיות החיים פה, וחוסר הביטחון והתמיכה ביערות המוות של אירופה 1943 היה הרבה יותר קשה, ומסוכן שמה הבכי לא עזר, שם אם בכית באמצע יער היו שומעים אותך והיו משסעים בך כלבים שהיו מסגירים אותך על מנת לצוד אותך ,, לפחות לי מותר לבכות , גם ברחוב , וגם לפעמים שניראה לי שכולם עסוקים בעצמם ואיין כתף לבכות עליה , והעולם ניראה כמו רחובות של צרות אנושית שמה היה יותר קשה, בהרבה, למרות היום שחלק מהאנשים שהכי קרובים לי מכאיבים לי בצורה לא אנושית , זה עדיין לא סכנת המוות שהייתה מרחפת אז, אפשר תמיד לשקוע, לנוח ולקחת פסק זמן ממירוץ החיים הכואב (היום), אז אי אפשר היה לעצור , זוהית, נוריתה, נהרגת ,,,,,,, גם היום אני יודע , ששם היה הרבה יותר קשה , וצריך להמשיך הלאה גם אם כואב מאוד , גם בבדידות , גם בתופת נפשית ריגשית , אפשר לשרוד , לפעמים בקושי, היום בזכותם, במורשתם, במאבקם לחיות אני ממשיך להילחם למען חיים טובים יותר בשביל עצמי , בשביל למתן את הכאב ביודעי ששם היה הרבה יותר קשה, בשביל לחכות אולי למחר , שיקרה בו משהו חדש וטוב, בשביל לנסות לחיות ולא למות "מוות סתם" להמשיך להיאבק למען החיים עד שיכול להיות יותר טוב יותר טוב אפילו בטיפה , כי אני ואתם זוכרים אותם במותם ציוו לנו את החיים מסר זה נכתב כמילות התעוררות לפורום : תמיכה נפשית למבוגרים", בתקווה לעורר את אלו שכואב להם כל כך , כל כך,,,,,
Im Here Without You
New member
../images/Emo16.gif
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.