יום השואה 2008 - לזכור את השמות

[אחשל]

../images/Emo16.gifיום השואה 2008 - לזכור את השמות../images/Emo16.gif

סבתי עלתה לארץ באמצע שנות העשרים של המאה הקודמת. אחיה הגדול עלה ארצה שנים לפניה, ואחד מאחייניה הגיע כמה שנים אחריה. כל יתר בני המשפחה נשארו בליטא ונרצחו שם ע"י הליטאים כשהגרמנים כבשו את האזור ב-1940:

אריה שמפנסקי, אב סבתי

רייזל שמפנסקי, אם סבתי

נחה רציקובסקי, אחות של סבתי, בעלה אליעזר ושלושת ילדיהם- רחל, בתיה ואברהם.

חנה רודברג, אחות של סבתי, בעלה דוד ובתם שרה רבקה (בנם הוא האחיין של סבתי שעלה ארצה)

 

[eaz1514]

../images/Emo16.gif יום השואה, כל חיי היה יום מיוחד יום של

התכנסות, מחשבות ובעיקר התמונות הנוראיות שהתתרוצצו לי בראש. שואה עבורי לא היתה שיעור בהיסטוריה אלא היסטוריה של משפחתי , כל משפחת סבי מצד אימי נספתה בשואה, סבי הצליח לברוח מהכלא הרוסי דרך ערבות סיביר והיגר לבד לאורוגואי. הורי אבי השכילו להגר מליטה בשנות ה-30 לאורוגואי, מי שנשאר נספה. רוב משפחת בעלי מפולין נספתה בשואה. לא מזמן אמא סיפרה לי שכדי לברוח סבא נאלץלשנות את שם מפחתו ונשא מסמכים מזיוייפים בשם סימנוביץ' זה השם שאני מכירה כל חיי השם שמופיע על תעודת הלידה שלי ובדרכון האורוגואי שלי, לצערי סבא נפטר בהיותי בת 15, אמא נולדה כבר באורוגואי ולא דברו על זה בבית ואין לי מושג מי היתה משפחתי רק ששם אביו היה יוסף כשם אחי. בכל מקרה רציתי לספר שמאז שרונן איננו אני מוצאת את עצמי עמודת דוממת בצפירות וחושבת רק עליו, שום מחשבה אחרת לא עוברת לי בראש פרט לשואה הפרטית שלי. אילנה, בשם כל בני משפחתי העלומים שנספו במחנות הנאצים באירופה

יהיה זכרם נצור בצרור החיים.

 

[24 ברבלה]

../images/Emo16.gif יום עצוב

כאב עמוק כמה אירועים טראגיים עברנו בתור עם... והלב שורף השירים היום ברדיו פשוט מצמררים אחד אחד כל אחד אני מאמינה יכול למצוא את משפחתו או את עצמו בסיפור כזה או אחר... לזכרם