לאסף רמון, כמה טראגי
- פותח הנושא eaz1514
- פורסם בתאריך
גל, המשפט הזה מטומטם, בלי מרכאות...
כל כך הרבה משפחות ספגו מכות אחת אחרי השניה, ומי שהמציא את המשפט הזה ראוי לכל גינוי. וכמו שכבר כתבתי כאן בעבר כל כך הרבה פעמים, זה לא יכול להיות אלוהים, גם למאמינים שחושבים שאלוהים הוא "חנון ורחום, רב חסד, וארך אפיים", אין תשובה לשאלות האלה. הם פוטרים אותך, "מי את שתתווכחי עם אלוהים, הרי את בורג קטן על ידו" . וזהו...אסור להטיל ספק בקיומו. ואני מרשה לעצמי להטיל ספק גדול בקיומו, שהרי רחום וחנון, לא פוגע בילדים שלא חטאו, לא קורע ילדים מהוריהם, לא מתעלל בילדים עם מחלות שלא ניתנות לריפוי. אף אחד כאן לא זכה לרחמיו. רונה רמון היתה סמל לעוצמה של אשה שאיבדה בעל, ולא נשברה. היום היא אמא שכולה, וכולנו כאן יודעים שזה לא דומה לשום אובדן אחר.
כל כך הרבה משפחות ספגו מכות אחת אחרי השניה, ומי שהמציא את המשפט הזה ראוי לכל גינוי. וכמו שכבר כתבתי כאן בעבר כל כך הרבה פעמים, זה לא יכול להיות אלוהים, גם למאמינים שחושבים שאלוהים הוא "חנון ורחום, רב חסד, וארך אפיים", אין תשובה לשאלות האלה. הם פוטרים אותך, "מי את שתתווכחי עם אלוהים, הרי את בורג קטן על ידו" . וזהו...אסור להטיל ספק בקיומו. ואני מרשה לעצמי להטיל ספק גדול בקיומו, שהרי רחום וחנון, לא פוגע בילדים שלא חטאו, לא קורע ילדים מהוריהם, לא מתעלל בילדים עם מחלות שלא ניתנות לריפוי. אף אחד כאן לא זכה לרחמיו. רונה רמון היתה סמל לעוצמה של אשה שאיבדה בעל, ולא נשברה. היום היא אמא שכולה, וכולנו כאן יודעים שזה לא דומה לשום אובדן אחר.
רונה רק בקשה "אל תגידו לי להיות חזקה"
איך אפשר ? אובדן של ילד זה נורא, טרגדיה שכולנו כאן מכירות היטב. לאבד ילד אחרי בעל זה עוד יותר קשה ההתעסקות התקשורתית המסיבית כהרגלנו בקודש בטח לא עוזרת. דליה, כמה את צודקת בכל המובנים, טרגדיות כאלה ויותר יש הרבה פחות מתוקשרות. לגבי קיומו של אלוהים את ואני בראש אחד, אמונתי אבדה לי כשהבנתי שאין מי ששומר על פרחי הגן. לא יתכן שהא "רחום וחנון" כמה מתאכזר לילדים תמים. אילנה אמא של רונן.
איך אפשר ? אובדן של ילד זה נורא, טרגדיה שכולנו כאן מכירות היטב. לאבד ילד אחרי בעל זה עוד יותר קשה ההתעסקות התקשורתית המסיבית כהרגלנו בקודש בטח לא עוזרת. דליה, כמה את צודקת בכל המובנים, טרגדיות כאלה ויותר יש הרבה פחות מתוקשרות. לגבי קיומו של אלוהים את ואני בראש אחד, אמונתי אבדה לי כשהבנתי שאין מי ששומר על פרחי הגן. לא יתכן שהא "רחום וחנון" כמה מתאכזר לילדים תמים. אילנה אמא של רונן.
עם כל הכאב
לא צריך לאבד את האדם שבנו... אדם צריך לדעת היכן הגבולות שלו .. רונה רמון לא האדם האבל היחיד בעולם .. בני אדם מאבדים ילדים .. הורים ואחים .. ולא מצאו את עתמם מחרפים את עצמם כמוך.. עצוב לגלות שהאדם שבנו חלש.. ואז מקללים ומחרפים את עצמנו.. מקבילות הלולאות אישה אל אחותה מלבי ראיתי בי ניצת שביב קטן ונדלק משביב הלב יראתי הנדלק בי הביט חרש בעיניו מצמץ וכבה ואתה יהודי שלי לקחת ללבי לקחת מלבי שבי למרום תמונה לילד חולם ספר תורה גביע קידוש ונשמה יתרה ואתה באת ללבי אמרת ואמר לי לבי ואמר לי לבך כי השבב כבה אך הגחלת עודנה לוחשת .................................... אסף זר של זכרונות בכנפיים שמוטות עד לאדמה לכסות עליך אבא חיוך כובש פנים של מנצח לדוד שיר מזמור אלהים אל ,דמי לך אל לכם למואל לומר לאם כי הלך החבל אחרי הדלי לבאר עוד רגע להכניס אל לב כבוי להצית את האש בערה ביום אתמול ואיך מנחמים לאם לא תדע מנעמים ביסדה ארץ ושמים בשבע שנים לכן מהשמים לך נחמה (אמרו) אשר אסף ולקט מגנתך אילן ושושן ואני לבי חשבתי כי אין עוד ששונים בגנתך אכן נבל- בי הלב- הן אלהים נטעת בגינתך ושם משכנו במשכנך. יהי זכרם ברוך מי יתן ויפרחו במקום המצאם בלא חומר ולבנה פשוט בנשמה אחת חיה ויחידה. כן נשאר לנו לנחם ולא למרר לאישה את החיים יותר עם אמירות כמו שלכם אתם עושים את הדברים קשה יותר מנשוא.. כן אישה לומדת לחיות ולהחיות את ביתה ובני ביתה , ואל לנו להרוג אותם .. אילו זהו נגמרו החיים .. לא החיים לא נגמרים ממשיכים הלאה מכאן זו המציאות .. מעבר לאמונה הבזויה כעת .. אך הימים שמגיעים לאחר מכן .. הם ימים של אור .. כן ימים של אור.. מי כמוני וכמונו יודע זאת.. שיהיה לך חיים פשוטים ברורים ובהירים ..
לא צריך לאבד את האדם שבנו... אדם צריך לדעת היכן הגבולות שלו .. רונה רמון לא האדם האבל היחיד בעולם .. בני אדם מאבדים ילדים .. הורים ואחים .. ולא מצאו את עתמם מחרפים את עצמם כמוך.. עצוב לגלות שהאדם שבנו חלש.. ואז מקללים ומחרפים את עצמנו.. מקבילות הלולאות אישה אל אחותה מלבי ראיתי בי ניצת שביב קטן ונדלק משביב הלב יראתי הנדלק בי הביט חרש בעיניו מצמץ וכבה ואתה יהודי שלי לקחת ללבי לקחת מלבי שבי למרום תמונה לילד חולם ספר תורה גביע קידוש ונשמה יתרה ואתה באת ללבי אמרת ואמר לי לבי ואמר לי לבך כי השבב כבה אך הגחלת עודנה לוחשת .................................... אסף זר של זכרונות בכנפיים שמוטות עד לאדמה לכסות עליך אבא חיוך כובש פנים של מנצח לדוד שיר מזמור אלהים אל ,דמי לך אל לכם למואל לומר לאם כי הלך החבל אחרי הדלי לבאר עוד רגע להכניס אל לב כבוי להצית את האש בערה ביום אתמול ואיך מנחמים לאם לא תדע מנעמים ביסדה ארץ ושמים בשבע שנים לכן מהשמים לך נחמה (אמרו) אשר אסף ולקט מגנתך אילן ושושן ואני לבי חשבתי כי אין עוד ששונים בגנתך אכן נבל- בי הלב- הן אלהים נטעת בגינתך ושם משכנו במשכנך. יהי זכרם ברוך מי יתן ויפרחו במקום המצאם בלא חומר ולבנה פשוט בנשמה אחת חיה ויחידה. כן נשאר לנו לנחם ולא למרר לאישה את החיים יותר עם אמירות כמו שלכם אתם עושים את הדברים קשה יותר מנשוא.. כן אישה לומדת לחיות ולהחיות את ביתה ובני ביתה , ואל לנו להרוג אותם .. אילו זהו נגמרו החיים .. לא החיים לא נגמרים ממשיכים הלאה מכאן זו המציאות .. מעבר לאמונה הבזויה כעת .. אך הימים שמגיעים לאחר מכן .. הם ימים של אור .. כן ימים של אור.. מי כמוני וכמונו יודע זאת.. שיהיה לך חיים פשוטים ברורים ובהירים ..
המשך............ מנסה להגיד, למי הוא בכלל
כותב ו/או עונה ואיך בכלל הוא הגיע לפורום שלנו. רק אוסיף הערה : לולא אנשים כמו אילן ואסף רמון ז"ל ורבבות הרוגי כוחות הבטחון, פעולות האיבה, וקורבנות השואה - ויש לנו לא מעט הורים שכולים כאן ליאת, דליה, חיה, יפית - לא היינו כאן במדינת ישראל ביתו שלהעם יהודי בזכות ולא בחסד או כ"מתת האל". נזכרתי במחזיק המפתחות שכולנו נושאים עמנו יום יום ,רונן קנה לארבעתנו לפני הרבה שנים. אני מצדיעה להם
אילנה אמא של רונן
כותב ו/או עונה ואיך בכלל הוא הגיע לפורום שלנו. רק אוסיף הערה : לולא אנשים כמו אילן ואסף רמון ז"ל ורבבות הרוגי כוחות הבטחון, פעולות האיבה, וקורבנות השואה - ויש לנו לא מעט הורים שכולים כאן ליאת, דליה, חיה, יפית - לא היינו כאן במדינת ישראל ביתו שלהעם יהודי בזכות ולא בחסד או כ"מתת האל". נזכרתי במחזיק המפתחות שכולנו נושאים עמנו יום יום ,רונן קנה לארבעתנו לפני הרבה שנים. אני מצדיעה להם
אני מצטער
לא היתה הכוונה לפגוע אבל אי אפשר לחיות את המוות כדרך חיים.. גם אני כמעט אבדתי אח במלחמות .. כן הוא נכה .. אבדתי הורים .. אבדתי חברים .. אבל אי אפשר ואסור לנו לחיות את המות כאילו הוא חיינו.. לא לא .. ואסור לכם כאמהות אחיות כסבתות ... נכון המוות הוא חלק בלתי נפרד מאיתנו הוא דופק מדי פעם בדלת אחרת לא עלינו ולא על אף בית בישראל ובכל התפוצות .. אבל ההתחפרות שם גורמת לדעיכה יום יומית .. כאשראני קורא אתכן .. אני שמח בחלקי ובחלק שהוריי ז"ל נתנו לי על אף היותם שכולים... אני חושב שאני אפסיק לכתוב .. כך עדיף לי ולכם .. שיהיו לכם חיים יותר שמחים .. שנה טובה לכל עם ישראל
לא היתה הכוונה לפגוע אבל אי אפשר לחיות את המוות כדרך חיים.. גם אני כמעט אבדתי אח במלחמות .. כן הוא נכה .. אבדתי הורים .. אבדתי חברים .. אבל אי אפשר ואסור לנו לחיות את המות כאילו הוא חיינו.. לא לא .. ואסור לכם כאמהות אחיות כסבתות ... נכון המוות הוא חלק בלתי נפרד מאיתנו הוא דופק מדי פעם בדלת אחרת לא עלינו ולא על אף בית בישראל ובכל התפוצות .. אבל ההתחפרות שם גורמת לדעיכה יום יומית .. כאשראני קורא אתכן .. אני שמח בחלקי ובחלק שהוריי ז"ל נתנו לי על אף היותם שכולים... אני חושב שאני אפסיק לכתוב .. כך עדיף לי ולכם .. שיהיו לכם חיים יותר שמחים .. שנה טובה לכל עם ישראל
להצטער לא מספיק אולי ביום כפור
"כמעט" לאבד אח זה לא לאבד צר לי שאחיך נכה הוא עדיין חי. לאבד בן/בת לא משתווה לשום אובדן אחר לפני בני נפטר אבי ז"ל שהערצתי סבי סבתותי אף אחד לא חי שנים רבות. אני יודעת על מה אני מדברת. לפני שאתה נותן "עצות" לאמהות שכולות מה מותר ומה אסור תחשוב היטב מול מי אתה מתייצב. כולנו כאן איבדנו ילדים, כולנו מנסות לנהל חיי שגרה ומשפחה תקינים פחות או יותר, יש כאלה שמצליחים יותר וכאלה שמצליחים פחות. אם תפגוש אותי ברחוב או תגעי אלינו הביתה בחיים לא תנחש שאיבדנו ילד בן 22. הבית שלנו בית רגיל, בננו הבכור זוכה למירב תשומת לבנו, אהבתנו ועזרתנו. כל הכבוד להוריך שלמרות היותם שכולים - זו לא מחלה מדבקת - הצליחו לתת לך את חלקך, כנראה רגישות לא למדת מהם. ומילה אחרונה, ימים יותר שמחים לא יהיו לנו, אולי ימים יותר קלים. השבר הנורא של לאבד ילד לקח איתו את היכולת לשמוח עד לא ידע. שתהיה לך שנה טובה, שתדע רק טוב בחיים ואנא תניח לנו. אל תנסה להכנס לנו לראש או ללב. אילנה, אמא של רונן
"כמעט" לאבד אח זה לא לאבד צר לי שאחיך נכה הוא עדיין חי. לאבד בן/בת לא משתווה לשום אובדן אחר לפני בני נפטר אבי ז"ל שהערצתי סבי סבתותי אף אחד לא חי שנים רבות. אני יודעת על מה אני מדברת. לפני שאתה נותן "עצות" לאמהות שכולות מה מותר ומה אסור תחשוב היטב מול מי אתה מתייצב. כולנו כאן איבדנו ילדים, כולנו מנסות לנהל חיי שגרה ומשפחה תקינים פחות או יותר, יש כאלה שמצליחים יותר וכאלה שמצליחים פחות. אם תפגוש אותי ברחוב או תגעי אלינו הביתה בחיים לא תנחש שאיבדנו ילד בן 22. הבית שלנו בית רגיל, בננו הבכור זוכה למירב תשומת לבנו, אהבתנו ועזרתנו. כל הכבוד להוריך שלמרות היותם שכולים - זו לא מחלה מדבקת - הצליחו לתת לך את חלקך, כנראה רגישות לא למדת מהם. ומילה אחרונה, ימים יותר שמחים לא יהיו לנו, אולי ימים יותר קלים. השבר הנורא של לאבד ילד לקח איתו את היכולת לשמוח עד לא ידע. שתהיה לך שנה טובה, שתדע רק טוב בחיים ואנא תניח לנו. אל תנסה להכנס לנו לראש או ללב. אילנה, אמא של רונן
ואני אוסיף לצערינו כן בפורום הזה המוות כן
חלק מחיינו, חלק בלתי נפרד מהיום יום ברגע שפותחים עניים ורואים שוב ושוב שהיקר לנו מכל, הילד, כבר לא איתנו ועד שעוצמים עניים בתקווה אינסופית שלפחות בחלומות נוכל שוב לחבק ולנשק מי שכבר איננו. מי שלא חווה אבדן ילד לא יכול להבין עד כמה הכאב עמוק ומדובר בפצע שנפתח שוב ושוב ללא סוף ללא מרפא גם אם החיים ממשיכים למרות הכל.
חלק מחיינו, חלק בלתי נפרד מהיום יום ברגע שפותחים עניים ורואים שוב ושוב שהיקר לנו מכל, הילד, כבר לא איתנו ועד שעוצמים עניים בתקווה אינסופית שלפחות בחלומות נוכל שוב לחבק ולנשק מי שכבר איננו. מי שלא חווה אבדן ילד לא יכול להבין עד כמה הכאב עמוק ומדובר בפצע שנפתח שוב ושוב ללא סוף ללא מרפא גם אם החיים ממשיכים למרות הכל.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.