לזכרו של רוג'ר קית' בארט
- פותח הנושא RoieL
- פורסם בתאריך
יחידה בעולם
New member
../images/Emo16.gif
שנה עברה והכאב לא פוחת.. Wish you were here.
שנה עברה והכאב לא פוחת.. Wish you were here.
The Walrus
New member
Shine On
כבר שנה שאנחנו ללא סיד, וזה עדיין כואב בדיוק כמו אז... הטרגדיה הגדולה של הרוק, לדעתי. שלא כמו עשרות גיבורי רוק אחרים שמתו אחרי שתרמו הרבה אלבומים לעולם, סיד עזב את עולם הרוק בטרם עת - אחרי אלבום מבריק אחד עם פ"פ ושני אלבומי סולו, שבהם הוא לא היה ממש עצמו (מה שלא מונע מהם להיות מעולים). במשך עשרות שנים הוא חי ולא יודעים ממש מה היה איתו, כנראה בביתו, יש האומרים שאושפז חלק מהזמן, אני לא ממש יודע, אבל אני לא חושב שזה ממש משנה... לצערי הסיפור לא הסתיים בסוף טוב כמו שקיווינו, הפנטזיה על האיחוד לא התממשה ובארט נפטר בביתו. אני לא יודע ממש מה היה איתו בשנים האחרונות, אבל מה שהוא לא עשה, אני מקווה שהוא היה מאושר. שמעתי לאחרונה שוב את פייפר, שלא ממש הולם את העצב של היום הזה; אלבום שמח וכיפי, מצליח להיות איכותי וגאוני בכל קנה מידה ובכל זאת לא להיות כבד מידי. אלבום ששומר על רמה אחידה לכל האורך, מלבד שיר הסטטוסקופ שתרם רוג'ר ווטרס (השיר היחיד בדיסק שבארט לא כתב), ומעיד על כך שסיד היה כותב שירים פורה מבחינת כמות, וחשוב מכך מבחינת איכות. אני רוצה לסיים באיזשהו ציטוט שלו, אבל אני מתקשה למצוא אחד כי יש כל כך הרבה... ועד שמצאתי אחד, אני מתקשה למצוא ציטוט אחד, אני חייב לצטט את כל השיר. אז הנה... שיר underrated לגמרי, כל כך מרגש לדעתי: The black and green scarecrow as everyone knows Stood with a bird on his hat and straw everywhere. He didnt care. He stood in a field where barley grows. His head did no thinking His arms didnt move except when the wind cut up Rough and mice ran around on the ground He stood in a field where barley grows. The black and green scarecrow is sadder than me But now hes resigned to his fate cause lifes not unkind - he doesnt mind. He stood in a field where barley grows. שיר הדחליל הזה הוא שיר נדיר בכל קנה מידה, שמצליח להעביר תחושות שמעטים השירים שיכולים להעביר. הדימויים בו חדים וברורים, המילים עצובות ואפלות, הלחן הלא קליט והביצוע המבריק של בארט, ששר את כל הבית ללא הפסקות למשפטים, הכל ביחד יוצר פנינה יחודית ומרגשת. scarecrow הוא אחד השירים שניתן ללמוד מהם על מצבו של בארט, שיר שיש המפרשים אותו כאוטוביוגרפי (בדומה לjugband blues או לdark globe), אבל בניגוד לג'אגבנד בלוז שהוא מאוד מעניין מבחינת הטקסט ומהבחינה הזאת שאפשר לבחון את אישיותו של בארט דרכו, אבל מבחינה מוזיקלית הוא לא גאוני לדעתי, scarecrow הוא השילוב המושלם ביניהם, ולכן בחרתי בו. אני מאמין שיש כמה ציטוטים רלוונטיים בחתימה שלי. את החתימה הזאת כתבתי בשבוע מותו של בארט, ומאז לא החלפתי אותה. אולי זה מסמל כמה אני עדיין זוכר ועדיין כואב. כן סיד, נתגעגע אליך. אבל צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה, ובמקום להמשיך לבכות על הטרגדיה ועל האלבומים שהוא יכל היה להוציא ועל פנטזיית האיחוד שלא התממשה, אפשר פשוט ליהנות ממה שיש. אז אני שם ברקע את הפייפר, ולוחש בשקט כמה מילים שמסכמות הכל: Thank you, Crazy Diamond. סיד בארט (1946-2006) - RIP.
כבר שנה שאנחנו ללא סיד, וזה עדיין כואב בדיוק כמו אז... הטרגדיה הגדולה של הרוק, לדעתי. שלא כמו עשרות גיבורי רוק אחרים שמתו אחרי שתרמו הרבה אלבומים לעולם, סיד עזב את עולם הרוק בטרם עת - אחרי אלבום מבריק אחד עם פ"פ ושני אלבומי סולו, שבהם הוא לא היה ממש עצמו (מה שלא מונע מהם להיות מעולים). במשך עשרות שנים הוא חי ולא יודעים ממש מה היה איתו, כנראה בביתו, יש האומרים שאושפז חלק מהזמן, אני לא ממש יודע, אבל אני לא חושב שזה ממש משנה... לצערי הסיפור לא הסתיים בסוף טוב כמו שקיווינו, הפנטזיה על האיחוד לא התממשה ובארט נפטר בביתו. אני לא יודע ממש מה היה איתו בשנים האחרונות, אבל מה שהוא לא עשה, אני מקווה שהוא היה מאושר. שמעתי לאחרונה שוב את פייפר, שלא ממש הולם את העצב של היום הזה; אלבום שמח וכיפי, מצליח להיות איכותי וגאוני בכל קנה מידה ובכל זאת לא להיות כבד מידי. אלבום ששומר על רמה אחידה לכל האורך, מלבד שיר הסטטוסקופ שתרם רוג'ר ווטרס (השיר היחיד בדיסק שבארט לא כתב), ומעיד על כך שסיד היה כותב שירים פורה מבחינת כמות, וחשוב מכך מבחינת איכות. אני רוצה לסיים באיזשהו ציטוט שלו, אבל אני מתקשה למצוא אחד כי יש כל כך הרבה... ועד שמצאתי אחד, אני מתקשה למצוא ציטוט אחד, אני חייב לצטט את כל השיר. אז הנה... שיר underrated לגמרי, כל כך מרגש לדעתי: The black and green scarecrow as everyone knows Stood with a bird on his hat and straw everywhere. He didnt care. He stood in a field where barley grows. His head did no thinking His arms didnt move except when the wind cut up Rough and mice ran around on the ground He stood in a field where barley grows. The black and green scarecrow is sadder than me But now hes resigned to his fate cause lifes not unkind - he doesnt mind. He stood in a field where barley grows. שיר הדחליל הזה הוא שיר נדיר בכל קנה מידה, שמצליח להעביר תחושות שמעטים השירים שיכולים להעביר. הדימויים בו חדים וברורים, המילים עצובות ואפלות, הלחן הלא קליט והביצוע המבריק של בארט, ששר את כל הבית ללא הפסקות למשפטים, הכל ביחד יוצר פנינה יחודית ומרגשת. scarecrow הוא אחד השירים שניתן ללמוד מהם על מצבו של בארט, שיר שיש המפרשים אותו כאוטוביוגרפי (בדומה לjugband blues או לdark globe), אבל בניגוד לג'אגבנד בלוז שהוא מאוד מעניין מבחינת הטקסט ומהבחינה הזאת שאפשר לבחון את אישיותו של בארט דרכו, אבל מבחינה מוזיקלית הוא לא גאוני לדעתי, scarecrow הוא השילוב המושלם ביניהם, ולכן בחרתי בו. אני מאמין שיש כמה ציטוטים רלוונטיים בחתימה שלי. את החתימה הזאת כתבתי בשבוע מותו של בארט, ומאז לא החלפתי אותה. אולי זה מסמל כמה אני עדיין זוכר ועדיין כואב. כן סיד, נתגעגע אליך. אבל צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה, ובמקום להמשיך לבכות על הטרגדיה ועל האלבומים שהוא יכל היה להוציא ועל פנטזיית האיחוד שלא התממשה, אפשר פשוט ליהנות ממה שיש. אז אני שם ברקע את הפייפר, ולוחש בשקט כמה מילים שמסכמות הכל: Thank you, Crazy Diamond. סיד בארט (1946-2006) - RIP.
ציףציף1000
New member
יפה כתבת! ../images/Emo45.gif
חשבתי כל היום מה לכתוב, אבל אין לי מילים גדולות לומר. אני לא רוצה להזכר בכאב שחשתי כאשר הבנתי שזה קורה באמת - סיד באמת נפטר. לא יהיה איחוד מרגש עם חבריו לפלויד. הוא לא יספר לעולם את סיפורו, לא ישיר עוד, לא יכתוב עוד. יש חלומות שלא נועדו להתגשם, ויש סיפורים בלי סוף טוב. אני מעדיפה להזכר בפעם הראשונה שקלטתי מי הוא ומה הוא. שמעתי את שמו, ובערך את הסיפור שלו, עוד באמצע שנות השבעים. אבל זה היה יותר אנקדוטה, חצי-בדיחה, "היה פעם חבר בלהקה שהתחרפן, אז הם החליפו אותו בגילמור". משהו כזה. ואז, לאחר שהאלבום "החומה" נהיה הצלחה חסרת-תקדים בארץ, ערכו בגל"צ את אחד מהמרתונים שלהם על הפלויד. ושם, אחרי חצות בלילה, השמיעו כמה מהסינגלים ואת רוב "פייפר". אני עוד זוכרת איך שמעתי את scarecrow ואת candy and a currant bun לראשונה - שירים מוזרים, מסתוריים, עם צלילים שפתחו עבורי את שערי השחר. באותו רגע הבנתי מאיפה הפלויד באים - ומה הם איבדו. עם השנים, ולמידת ההקשר, ההבנה הזו רק מתחדדת. במידה מסויימת, הפלוידים לא הצליחו לשחזר, בכל הקריירה המפוארת שלהם, את אותם רגעים קסומים, אופטימיים, כאשר היה נדמה שהכל אפשרי, והמוסיקה היא המפתח. יש לי רושם שאולי לזה הם מתגעגעים יותר מכל, יותר מלסיד בארט האדם - לשנותיהם הראשונות, כשכל העולם היה פתוח בפניהם, הכל היה חדש וראשוני ומרגש. ווטרס וגילמור - בעצם גם רייט - היו תמיד זהירים בכתיבתם, מחושבים, מוקפדים. מהשירים שלהם נעדרה התעוזה שהיתה לסיד, המוכנות ללכת עד הקצה, עבור האמת האמנותית. אלבומיהם היו תוצאה של מאבקים פנימיים ופשרות, של עבודת נמלים באולפן - לא של להבה פתאומית, חזקה, סערת יצירתיות כמו שהיתה לסיד, הבחור שכתב סדרה של שירים גאוניים, תוך פחות משנה, כאילו יש-מאין. סיד היה מוכן להסתכן בכשלון הסינגלים, בסירוב לבצע את הסינגלים בהופעות, ולו בשביל שיוכל לתת דרור לרעיונותיו. לא נראה לי שמי מהפלוידים העיז לעשות דבר כזה, לאחר מכן. זה ה"טירוף" שאליו ווטרס כל כך נמשך, וממנו גם פחד. כן, אנחנו נתגעגע אליך.
חשבתי כל היום מה לכתוב, אבל אין לי מילים גדולות לומר. אני לא רוצה להזכר בכאב שחשתי כאשר הבנתי שזה קורה באמת - סיד באמת נפטר. לא יהיה איחוד מרגש עם חבריו לפלויד. הוא לא יספר לעולם את סיפורו, לא ישיר עוד, לא יכתוב עוד. יש חלומות שלא נועדו להתגשם, ויש סיפורים בלי סוף טוב. אני מעדיפה להזכר בפעם הראשונה שקלטתי מי הוא ומה הוא. שמעתי את שמו, ובערך את הסיפור שלו, עוד באמצע שנות השבעים. אבל זה היה יותר אנקדוטה, חצי-בדיחה, "היה פעם חבר בלהקה שהתחרפן, אז הם החליפו אותו בגילמור". משהו כזה. ואז, לאחר שהאלבום "החומה" נהיה הצלחה חסרת-תקדים בארץ, ערכו בגל"צ את אחד מהמרתונים שלהם על הפלויד. ושם, אחרי חצות בלילה, השמיעו כמה מהסינגלים ואת רוב "פייפר". אני עוד זוכרת איך שמעתי את scarecrow ואת candy and a currant bun לראשונה - שירים מוזרים, מסתוריים, עם צלילים שפתחו עבורי את שערי השחר. באותו רגע הבנתי מאיפה הפלויד באים - ומה הם איבדו. עם השנים, ולמידת ההקשר, ההבנה הזו רק מתחדדת. במידה מסויימת, הפלוידים לא הצליחו לשחזר, בכל הקריירה המפוארת שלהם, את אותם רגעים קסומים, אופטימיים, כאשר היה נדמה שהכל אפשרי, והמוסיקה היא המפתח. יש לי רושם שאולי לזה הם מתגעגעים יותר מכל, יותר מלסיד בארט האדם - לשנותיהם הראשונות, כשכל העולם היה פתוח בפניהם, הכל היה חדש וראשוני ומרגש. ווטרס וגילמור - בעצם גם רייט - היו תמיד זהירים בכתיבתם, מחושבים, מוקפדים. מהשירים שלהם נעדרה התעוזה שהיתה לסיד, המוכנות ללכת עד הקצה, עבור האמת האמנותית. אלבומיהם היו תוצאה של מאבקים פנימיים ופשרות, של עבודת נמלים באולפן - לא של להבה פתאומית, חזקה, סערת יצירתיות כמו שהיתה לסיד, הבחור שכתב סדרה של שירים גאוניים, תוך פחות משנה, כאילו יש-מאין. סיד היה מוכן להסתכן בכשלון הסינגלים, בסירוב לבצע את הסינגלים בהופעות, ולו בשביל שיוכל לתת דרור לרעיונותיו. לא נראה לי שמי מהפלוידים העיז לעשות דבר כזה, לאחר מכן. זה ה"טירוף" שאליו ווטרס כל כך נמשך, וממנו גם פחד. כן, אנחנו נתגעגע אליך.
Silvernaor
New member
אני לא חושב
שאם היית עושה את זה שהוא היה חי זה היה מרגיש לך אחרת, כי הוא גם ככה לא היה קרוב לזה בכלל ב30 שנה האחרונות. אבל אני לא אתווכח איתך על מה שאתה מרגיש...
שאם היית עושה את זה שהוא היה חי זה היה מרגיש לך אחרת, כי הוא גם ככה לא היה קרוב לזה בכלל ב30 שנה האחרונות. אבל אני לא אתווכח איתך על מה שאתה מרגיש...
The Walrus
New member
אני לא חושב שכך זה היה
הוא אמנם לא עסק במוזיקה ב30 השנים האחרונות, אך הוא בהחלט חי חיים נורמליים יחסית בביתו...
הוא אמנם לא עסק במוזיקה ב30 השנים האחרונות, אך הוא בהחלט חי חיים נורמליים יחסית בביתו...
Silvernaor
New member
התכוונתי לא קרוב
למוסיקה ולעשיה מוסיקאלית. כל השמועות שהוא אפילו לא מרגיש נוח שקוראים לו "סיד", או שהוא התעלם מזה שאחותו אמרה לו שפינק פלויד מתאחדים ללייב 8, ודברים כאלה.
למוסיקה ולעשיה מוסיקאלית. כל השמועות שהוא אפילו לא מרגיש נוח שקוראים לו "סיד", או שהוא התעלם מזה שאחותו אמרה לו שפינק פלויד מתאחדים ללייב 8, ודברים כאלה.
flowerboy69
New member
חסר מאוד
אני זוכר שכל הזמן חשבו וקיוו-וגם אני-שבאיזה שהוא אופן הוא יחזור איזה יום ויעשה משהו עם הפלויד או לבד ואז פתאום הכל נגמר.
אני זוכר שכל הזמן חשבו וקיוו-וגם אני-שבאיזה שהוא אופן הוא יחזור איזה יום ויעשה משהו עם הפלויד או לבד ואז פתאום הכל נגמר.
צבעו את השמש בדם
New member
../images/Emo16.gif
מה יותר מתאים מ... Wish you were here...
מה יותר מתאים מ... Wish you were here...
Pink Floyd 117
New member
../images/Emo16.gif
כמו שכבר נאמר, ובצדק: Wish You Were Here
כמו שכבר נאמר, ובצדק: Wish You Were Here
פינקי החזיר המעופף
New member
../images/Emo16.gifShine on You crazy Diamond
זה נראה כאילו מותו של סיד לא אמור להשפיע עליי יותר מידי, אבל זה משפיע. למרות שסיד בארט הפסיק ליצור עוד שנים לפני שבכלל נולדתי כשאדם שהשפיע עלייך כל כך הולך לעולמו מרגישים חוסר מסויים. עד שהכרתי את האלבום הראשון של פינק פלויד בכלל לא טרחתי לשים לב לליריקה של שירים. בשבילי המילים היו סתם דרך להעביר את המלודיה. אחרי ששמעתי שירים של סיד הבנתי שיש בהן משהו יותר עמוק. שירים שאתה שומע וגורמים לך לחשוב לרגע.
Shine on You crazy Diamond לזכרו של רוג'ר קית' בארט
זה נראה כאילו מותו של סיד לא אמור להשפיע עליי יותר מידי, אבל זה משפיע. למרות שסיד בארט הפסיק ליצור עוד שנים לפני שבכלל נולדתי כשאדם שהשפיע עלייך כל כך הולך לעולמו מרגישים חוסר מסויים. עד שהכרתי את האלבום הראשון של פינק פלויד בכלל לא טרחתי לשים לב לליריקה של שירים. בשבילי המילים היו סתם דרך להעביר את המלודיה. אחרי ששמעתי שירים של סיד הבנתי שיש בהן משהו יותר עמוק. שירים שאתה שומע וגורמים לך לחשוב לרגע.
וידוי לזיכרו של סיד בארט
זה היה בדיוק לפני שנה ,טסתי במיוחד לראות את ההופעה של רוג'ר ווטרס בעיר LUCCA שבאיטליה ,לאחר שהיה בארץ והופיעה בנווה שלום.אותה הופעה הייתה עבורי חלק מחלום שמתגשם מכוון שבהופעה הזו המתופף היה NICK MASON ,כלומר לראות שני פלוידים במכה אחת (ההופעה נערכה במקום סולידי, חצי גודל מיכיכר רבין =פשוט פצצה לעמוד 10 מטר מהבמה בלי דחיפות)(בלי שום קשר את שני הפלוידים הנוספים גילמור +רייט ראיתי באמסטרדם חצי שנה לפני כן בסיבוב של גילמור)אבל ממש באוטו בדרך להופעה של ווטרס אני מקבל הודעה בסלולרי מהארץ שעתיים לפני ההופעה שהודיעו בטלויזיה בארץ שסיד בארט נפטר ,השמחה להופעה התמלאה בטעם מר ופשוט דמעות התחילו לזלוג כמו ילד קטן(אני היום 30+)עכשו אתה בנסיעה באוטו ,לא יודע אם ההופעה מתקימת או פשוט מבוטלת מכוון שאתה בחול ולא בדיוק מקושר לתקשורת,חפרו לי בארץ בכל אתר אפשרי כדי לבדוק אם מבוטל או לא ,ולא הוזכר דבר על ביטול,קלטו איזה צרוף מיקרים דווקא שאני טס במיוחד להופעה של ווטרס דבר שלא קורא כל יום ,סיד בארט נפטר באותו היום.הגעתי למקום ההופעה והכל נערך כרגיל והמאכזב היה שרוג'ר וניק לא אמרו דבר על סיד בהופעה, פשוט מוזר, ההופעה היתה פצצה וצילמתי את כל ההופעה בוידאו פשוט מזכרת נהדרת,בשנה אחת לראות את כל הפלוידים =חלום חלום חלום (פרטים על ההופעה זה כבר סיפור ארוך ואחר) שיהיה לכולנו שנה טובה ,ונקווה שהפלוידים יתאחדו .אני מאמין שכן ,ויהיה סגירת מעגל, והם עוד ירימו הופעה בסדר גודל של פולס
זה היה בדיוק לפני שנה ,טסתי במיוחד לראות את ההופעה של רוג'ר ווטרס בעיר LUCCA שבאיטליה ,לאחר שהיה בארץ והופיעה בנווה שלום.אותה הופעה הייתה עבורי חלק מחלום שמתגשם מכוון שבהופעה הזו המתופף היה NICK MASON ,כלומר לראות שני פלוידים במכה אחת (ההופעה נערכה במקום סולידי, חצי גודל מיכיכר רבין =פשוט פצצה לעמוד 10 מטר מהבמה בלי דחיפות)(בלי שום קשר את שני הפלוידים הנוספים גילמור +רייט ראיתי באמסטרדם חצי שנה לפני כן בסיבוב של גילמור)אבל ממש באוטו בדרך להופעה של ווטרס אני מקבל הודעה בסלולרי מהארץ שעתיים לפני ההופעה שהודיעו בטלויזיה בארץ שסיד בארט נפטר ,השמחה להופעה התמלאה בטעם מר ופשוט דמעות התחילו לזלוג כמו ילד קטן(אני היום 30+)עכשו אתה בנסיעה באוטו ,לא יודע אם ההופעה מתקימת או פשוט מבוטלת מכוון שאתה בחול ולא בדיוק מקושר לתקשורת,חפרו לי בארץ בכל אתר אפשרי כדי לבדוק אם מבוטל או לא ,ולא הוזכר דבר על ביטול,קלטו איזה צרוף מיקרים דווקא שאני טס במיוחד להופעה של ווטרס דבר שלא קורא כל יום ,סיד בארט נפטר באותו היום.הגעתי למקום ההופעה והכל נערך כרגיל והמאכזב היה שרוג'ר וניק לא אמרו דבר על סיד בהופעה, פשוט מוזר, ההופעה היתה פצצה וצילמתי את כל ההופעה בוידאו פשוט מזכרת נהדרת,בשנה אחת לראות את כל הפלוידים =חלום חלום חלום (פרטים על ההופעה זה כבר סיפור ארוך ואחר) שיהיה לכולנו שנה טובה ,ונקווה שהפלוידים יתאחדו .אני מאמין שכן ,ויהיה סגירת מעגל, והם עוד ירימו הופעה בסדר גודל של פולס
וידוי לזיכרו של SYD BARRETT
זה היה בדיוק לפני שנה ,טסתי במיוחד לראות את ההופעה של רוג'ר ווטרס בעיר LUCCA שבאיטליה ,לאחר שהיה בארץ והופיעה בנווה שלום.אותה הופעה הייתה עבורי חלק מחלום שמתגשם מכוון שבהופעה הזו המתופף היה NICK MASON ,כלומר לראות שני פלוידים במכה אחת (ההופעה נערכה במקום סולידי, חצי גודל מיכיכר רבין =פשוט פצצה לעמוד 10 מטר מהבמה בלי דחיפות)(בלי שום קשר את שני הפלוידים הנוספים גילמור +רייט ראיתי באמסטרדם חצי שנה לפני כן בסיבוב של גילמור)אבל ממש באוטו בדרך להופעה של ווטרס אני מקבל הודעה בסלולרי מהארץ שעתיים לפני ההופעה שהודיעו בטלויזיה בארץ שסיד בארט נפטר ,השמחה להופעה התמלאה בטעם מר ופשוט דמעות התחילו לזלוג כמו ילד קטן(אני היום 30+)עכשו אתה בנסיעה באוטו ,לא יודע אם ההופעה מתקימת או פשוט מבוטלת מכוון שאתה בחול ולא בדיוק מקושר לתקשורת,חפרו לי בארץ בכל אתר אפשרי כדי לבדוק אם מבוטל או לא ,ולא הוזכר דבר על ביטול,קלטו איזה צרוף מיקרים דווקא שאני טס במיוחד להופעה של ווטרס דבר שלא קורא כל יום ,סיד בארט נפטר באותו היום.הגעתי למקום ההופעה והכל נערך כרגיל והמאכזב היה שרוג'ר וניק לא אמרו דבר על סיד בהופעה, פשוט מוזר, ההופעה היתה פצצה וצילמתי את כל ההופעה בוידאו פשוט מזכרת נהדרת,בשנה אחת לראות את כל הפלוידים =חלום חלום חלום (פרטים על ההופעה זה כבר סיפור ארוך ואחר) שיהיה לכולנו שנה טובה ,ונקווה שהפלוידים יתאחדו .אני מאמין שכן ,ויהיה סגירת מעגל, והם עוד ירימו הופעה בסדר גודל של פולס
זה היה בדיוק לפני שנה ,טסתי במיוחד לראות את ההופעה של רוג'ר ווטרס בעיר LUCCA שבאיטליה ,לאחר שהיה בארץ והופיעה בנווה שלום.אותה הופעה הייתה עבורי חלק מחלום שמתגשם מכוון שבהופעה הזו המתופף היה NICK MASON ,כלומר לראות שני פלוידים במכה אחת (ההופעה נערכה במקום סולידי, חצי גודל מיכיכר רבין =פשוט פצצה לעמוד 10 מטר מהבמה בלי דחיפות)(בלי שום קשר את שני הפלוידים הנוספים גילמור +רייט ראיתי באמסטרדם חצי שנה לפני כן בסיבוב של גילמור)אבל ממש באוטו בדרך להופעה של ווטרס אני מקבל הודעה בסלולרי מהארץ שעתיים לפני ההופעה שהודיעו בטלויזיה בארץ שסיד בארט נפטר ,השמחה להופעה התמלאה בטעם מר ופשוט דמעות התחילו לזלוג כמו ילד קטן(אני היום 30+)עכשו אתה בנסיעה באוטו ,לא יודע אם ההופעה מתקימת או פשוט מבוטלת מכוון שאתה בחול ולא בדיוק מקושר לתקשורת,חפרו לי בארץ בכל אתר אפשרי כדי לבדוק אם מבוטל או לא ,ולא הוזכר דבר על ביטול,קלטו איזה צרוף מיקרים דווקא שאני טס במיוחד להופעה של ווטרס דבר שלא קורא כל יום ,סיד בארט נפטר באותו היום.הגעתי למקום ההופעה והכל נערך כרגיל והמאכזב היה שרוג'ר וניק לא אמרו דבר על סיד בהופעה, פשוט מוזר, ההופעה היתה פצצה וצילמתי את כל ההופעה בוידאו פשוט מזכרת נהדרת,בשנה אחת לראות את כל הפלוידים =חלום חלום חלום (פרטים על ההופעה זה כבר סיפור ארוך ואחר) שיהיה לכולנו שנה טובה ,ונקווה שהפלוידים יתאחדו .אני מאמין שכן ,ויהיה סגירת מעגל, והם עוד ירימו הופעה בסדר גודל של פולס
Paranoid Eyes
New member
../images/Emo16.gif
אולי הם בעצמם עוד לא ידעו.. וגם אם כן, אני בטוחה שהיו להם שיקולים הגיוניים למה לא הזכירו. שמחה שנהנית.
אולי הם בעצמם עוד לא ידעו.. וגם אם כן, אני בטוחה שהיו להם שיקולים הגיוניים למה לא הזכירו. שמחה שנהנית.
../images/Emo16.gif
אני זוכר את היום הזה כל כך טוב. קבעתי עם חברים בשעה 7 , לראות סרט אצל מישהו. השעה 6 עכשיו. אני כבר מתכונן לצאת, כי רציתי לעבור בספריית וידאו קודם. במקרה לפני שיצאתי עברתי ליד הטלוויזיה, שהייתה פתוחה על החדשות בערוץ 2. על המסך ריצדה תמונה של סיד, עם הכיתוב "סיד בארט נפטר". הקריינית אמרה איזה משפט על זה שהוא ייסד את הפינק פלויד, ועל התרומה שלו למוזיקה. אני רק הכרתי את הפלויד בתקופה ההיא, וזה כאב לי. לא הכרתי הרבה מוזיקה של סיד אבל זה כל כך צרב לי בלב. יותר מאוחר, אחרי שקניתי את האלבומים שלו ואת "החלילן בשערי השחר" הבנתי מה איבדנו. אחרי שראיתי סרט עם חברים, והכל היה אחלה כרגיל, חזרתי הביתה ובשעה 1 בלילה שמתי בווידאו את הסרט "החומה", הייתי בהלם ממנו והלכתי לישון. לא תיארתי לעצמי עד כמה היום הזה ישפיע עליי בעוד שנה. עכשיו אני יושב מול המחשב ושומע את Wish You Were Here בהופעה של רוג'ר, יום אחרי שסיד נפטר. רוג'ר מקדיש לסיד את הערב כולו, ובמיוחד את השיר הזה. בקול חנוק הוא מתחיל לשיר את השיר הנפלא הזה, שבזכותו התחלתי לשמוע את הפינק פלויד. הביצוע הזה היה אמיתי לגמרי. כנה, מכל הלב, על סף בכי רוג'ר שר את השיר הטוב ביותר, שנכתב על אדם כל כך מיוחד. מה לא נאמר כבר על סיד-שהוא היה גאון, חבל שהפסדנו אומן כל כך טוב, שהוא פיתח סיגנון חדש ומיוחד במוזיקה, מחלוצי-הרוק הפסיכדלי.... כל כך הרבה מילים ותארים, ואף אחד לא יתאר את האדם המדהים והכל כך מעניין הזה. והאמת שגם אני לא מתיימר לנתח את האישיות ואת המוזיקה של סיד. פשוט נשאיר אותו ככה - אגדה מדהימה שחיה כאן, יצרה בשבילנו כל כך הרבה מוזיקה טובה ומיוחדת. סיד היה ונשאר, לדעתי, גדול האומנים בכל תולדות המוזיקה. "How I wish, How I wish you were here" "...Remember, When You Were Young, You Shone like The Sun" בטח גם היום, סיד, אתה זוכר את התהילה שקיבלת, את הגאונות שלך כשהיית צעיר, את ההופעות במועדונים קטנים בלונדון... וגם את שאר החיים שלך-כשגרת לבד בבית הקטן ההוא בקימברידג', עם הציורים הגאוניים שלך, עם כל הגיטרות, התקליטים והשירים שכתבת. אנחנו זוכרים. "Shine on You crazy Diamond" אני משוכנע שגם שם, למעלה, בזמן שאתה מנעים את זמנו של אלוהים עם שירים שלך, אתה זורח-ממש כמו אותו יהלום שזרח פה עד לפני חצי שנה. קשה לי לכתוב עליך, במיוחד היום. עדיין לא עיכלתי ועדיין כואב לי המוות שלך. אני לא מסוגל (וכנראה שגם בעתיד לא) להשלים עם מותך. אתה השארת כאן חור,ממש כמו העיניים שלך-חור שחור בשמיים... הדעמות יורדות סיד, גם בלי שאני אשלוט בהם. אני שומע את השיר המדהים הזה שרוג'ר כתב עליך. תזרח סיד, תזרח... אני מתגעגע, ומקווה ש I'll be joining you there" "Shine on you crazy diamond אני אוהב אותך סיד, ומודה לך על היצירות שלך. אתה מקור השפעה גדול מאוד עליי. תודה.
אני זוכר את היום הזה כל כך טוב. קבעתי עם חברים בשעה 7 , לראות סרט אצל מישהו. השעה 6 עכשיו. אני כבר מתכונן לצאת, כי רציתי לעבור בספריית וידאו קודם. במקרה לפני שיצאתי עברתי ליד הטלוויזיה, שהייתה פתוחה על החדשות בערוץ 2. על המסך ריצדה תמונה של סיד, עם הכיתוב "סיד בארט נפטר". הקריינית אמרה איזה משפט על זה שהוא ייסד את הפינק פלויד, ועל התרומה שלו למוזיקה. אני רק הכרתי את הפלויד בתקופה ההיא, וזה כאב לי. לא הכרתי הרבה מוזיקה של סיד אבל זה כל כך צרב לי בלב. יותר מאוחר, אחרי שקניתי את האלבומים שלו ואת "החלילן בשערי השחר" הבנתי מה איבדנו. אחרי שראיתי סרט עם חברים, והכל היה אחלה כרגיל, חזרתי הביתה ובשעה 1 בלילה שמתי בווידאו את הסרט "החומה", הייתי בהלם ממנו והלכתי לישון. לא תיארתי לעצמי עד כמה היום הזה ישפיע עליי בעוד שנה. עכשיו אני יושב מול המחשב ושומע את Wish You Were Here בהופעה של רוג'ר, יום אחרי שסיד נפטר. רוג'ר מקדיש לסיד את הערב כולו, ובמיוחד את השיר הזה. בקול חנוק הוא מתחיל לשיר את השיר הנפלא הזה, שבזכותו התחלתי לשמוע את הפינק פלויד. הביצוע הזה היה אמיתי לגמרי. כנה, מכל הלב, על סף בכי רוג'ר שר את השיר הטוב ביותר, שנכתב על אדם כל כך מיוחד. מה לא נאמר כבר על סיד-שהוא היה גאון, חבל שהפסדנו אומן כל כך טוב, שהוא פיתח סיגנון חדש ומיוחד במוזיקה, מחלוצי-הרוק הפסיכדלי.... כל כך הרבה מילים ותארים, ואף אחד לא יתאר את האדם המדהים והכל כך מעניין הזה. והאמת שגם אני לא מתיימר לנתח את האישיות ואת המוזיקה של סיד. פשוט נשאיר אותו ככה - אגדה מדהימה שחיה כאן, יצרה בשבילנו כל כך הרבה מוזיקה טובה ומיוחדת. סיד היה ונשאר, לדעתי, גדול האומנים בכל תולדות המוזיקה. "How I wish, How I wish you were here" "...Remember, When You Were Young, You Shone like The Sun" בטח גם היום, סיד, אתה זוכר את התהילה שקיבלת, את הגאונות שלך כשהיית צעיר, את ההופעות במועדונים קטנים בלונדון... וגם את שאר החיים שלך-כשגרת לבד בבית הקטן ההוא בקימברידג', עם הציורים הגאוניים שלך, עם כל הגיטרות, התקליטים והשירים שכתבת. אנחנו זוכרים. "Shine on You crazy Diamond" אני משוכנע שגם שם, למעלה, בזמן שאתה מנעים את זמנו של אלוהים עם שירים שלך, אתה זורח-ממש כמו אותו יהלום שזרח פה עד לפני חצי שנה. קשה לי לכתוב עליך, במיוחד היום. עדיין לא עיכלתי ועדיין כואב לי המוות שלך. אני לא מסוגל (וכנראה שגם בעתיד לא) להשלים עם מותך. אתה השארת כאן חור,ממש כמו העיניים שלך-חור שחור בשמיים... הדעמות יורדות סיד, גם בלי שאני אשלוט בהם. אני שומע את השיר המדהים הזה שרוג'ר כתב עליך. תזרח סיד, תזרח... אני מתגעגע, ומקווה ש I'll be joining you there" "Shine on you crazy diamond אני אוהב אותך סיד, ומודה לך על היצירות שלך. אתה מקור השפעה גדול מאוד עליי. תודה.
Paranoid Eyes
New member
../images/Emo16.gif
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.