סיפור ליום הזיכרון:
הייתי רוצה בהזדמנות הזאת לשתף אותכם בסיפור של חייל מדהים-מתן בסקינד. מתן חלם להיות לוחם בצנחנים,הגיע לגיבוש(מבחנים פיזיים) לצנחנים והועף הביתה מסיבות רפואיות-כיוון שבליל אחד ימיי הגיבוש הוא נפל לתוך בור ונקע את רגלו. חודשים נלחם מתן כדי שיתנו לו הזדמנות לגיבוש נוסף-והתחנן בפני כל גורם אפשרי (כולל המח"ט של הצנחנים) בכדי לקבל את ההזדמנות הנוספת-בסופו של דבר הוא קיבל את ההזדמנות ועשה את הגיבוש כמו גדול-והתקבל. במהלך אימון נפצע מתן ברגלו במהלך תאונת צניחה והורד לו פרופיל-ואף שגם פה ניסה לנהל מאבקים הצבא לא הסכים להתפשר על הבריאות שלו ומנע ממנו חזרה לצנחנים. בתגובה ביקש מתן,להתמנות לרס"פ(רב-סמל פלוגתי,תפקיד מנהלתי) בכדי שיוכל לסייע לחיילים הצעירים בדרכם ובמיוחד למתגבשים הצעירים. לפני כמה שבועות היה מתן אמור לצאת לרגילה,וכאשר הוא וחיילים נוספים חיכו בתחנת אוטובוס הוא רכן לעבר התיק שלו בכדי להוציא עוגיות לחלק לחיילים שמחכים איתו,משאית באה והתנגשה בו,הוא נהרג במקום. לדעתי הסיפור חיים של מתן בסקינד שגר ליד הבית שלי,יכול להיות סיפור לכל אחד ואדם ללמוד ממנו-על תרומה,נתינה,דבקות במטרה ובאמת להיות ווינר-ולא לוותר. כשאני אלך לגיבוש שייטת בעוד כמה חודשים אני אזכור את מתן בסקינד ואת גדולתו. שלא נדע עוד צער.